היסטוריונים שיביטו לאחור על הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2024 יתקשו להאמין. הם לא לגמרי יבינו איך שלושה חודשים לפני הבחירות פרש הנשיא המכהן מהמירוץ והמחליפה שלו עברה תוך שלושה ימים למושב הנהג; הם לא יאמינו שנשיא שהפסיד ארבע שנים קודם ועזב את וושינגטון באלימות, חזר להתמודד לעוד קדנציה; הם ינידו בראשם כשישמעו שהיו שני נסיונות התנקשות במועמד, וכל אחד מהם החזיק מעמד בכותרות רק ימים ספורים; והם גם יתהו איך ארה"ב הגדולה נתנה לעצמה לשקוע בכזה כאוס. אבל עד שההיסטוריונים יצללו לתוך כל זה, תחליט ארה"ב מחר לאן היא רוצה ללכת בעתיד הקרוב, ולבחור בין שני המועמדים הכי מנוגדים בהיסטוריה שלה.
קריירה פוליטית
האריס שימשה כתובעת המחוזית של אוקלנד ולאחר מכן תובעת כללית של קליפורניה לפני שנבחרה לסנאט. היא הפסידה בפריימריז הנשיאותיים של המפלגה הדמוקרטית ב-2020 ומונתה בידי ג׳ו ביידן לסגניתו.
טראמפ דיבר על ריצה לנשיאות מאז שנות ה-90, כשהיה מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית. הוא היה קרוב לרוץ ב-2012 אבל החליט לוותר לאחר שחבריו שכנעו אותו כי גם אם ינצח בפריימריז הרפובליקנים, הוא יפסיד לברק אובמה בבחירות לנשיאות. ב-2016 החליט לרוץ בעיקר כדי להכין את הקרקע להקמת ערוץ טלוויזיה משלו, ולתדהמת כולם - כולל טראמפ עצמו - ניצח את הילארי קלינטון.
שערוריות מפורסמות
האריס ניהלה בשנות ה-90 מערכת יחסים רומנטית עם ווילי בראון, לפני שזה הפך לראש עיריית סן פרנסיסקו. היא הייתה אז בת 29 והוא בן 60, ובמשך שנים רדפו אותה שמועות מכוערות וסקסיסטיות על הסיבות לרומן.
הרשימה של טראמפ מעט יותר ארוכה: עשרות תלונות על הטרדות מיניות, כולל החלטה של חבר מושבעים במשפט אזרחי שמצא אותו אשם בתקיפה מינית של הפובליציסטית אי.ג׳ין קרול, וחייב אותו לשלם לה למעלה מ-80 מיליון דולר; תשלום פיצויים של מיליוני דולרים ליישוב תביעה ייצוגית של אנשים שטענו כי הונו בידי "אוניברסיטת טראמפ"; הכרזה על שש פשיטות רגל; חקירה על ידי משרד המשפטים בעקבות סירוב להשכיר דירות לשחורים, ואיך אפשר בלי דמי השתיקה לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס.
שווי כלכלי
שווי השוק הנקי של האריס מוערך בכ-8 מיליון דולר, כאשר רובו מגיע מההכנסות של בעלה, דאג אמהוף, שהיה עורך דין בכיר בתעשיית הבידור בלוס אנג׳לס לפני שהתפטר כשרצה עם ביידן ב-2020. האריס גם הרוויחה כ-750,000 דולר בתמלוגים על ספרים שהוציאה. לפי דו״ח מס ההכנסה שפירסמה השנה, היא מרוויחה 218,784 דולר לשנה כסגנית נשיא ארה"ב.
הונו של טראמפ מוערך בכ-6.6 מיליארד דולר על ידי פורבס ו-7.07 מיליארד דולר על ידי בלומברג. טראמפ עצמו טוען שערכו גבוה בהרבה. הכסף מגיע בעיקר מיוזמות נדל"ן, כולל בתי מלון, בתי קזינו ומגרשי גולף, וממוצרים ממותגים של טראמפ. בניגוד לכל המועמדים הקודמים לנשיאות, טראמפ סירב לשחרר את דוחות המס שלו, ולא עשה זאת גם כשהיה בבית הלבן, כך שמצבו הפיננסי מתבסס על הערכות בלבד. מה שבטוח הוא שטראמפ החל את קריירת העסקים שלו עם 400 מיליון דולר שקיבל מאביו.
עמדות פוליטיות
האריס גדלה בבית פוליטי פרוגרסיבי, עוד כשהייתה בעגלה, הוריה לקחו אותה להפגנות. היא בחרה במקצוע שנוי במחלוקת בקהילה השחורה: תובעת פלילית. האריס שברה שורה ארוכה של תקרות זכוכית ובסופו של דבר התמקמה במיינסטרים הדמוקרטי, עם נטייה שמאלה בנושאים חברתיים: שוויון זכויות, חופש הפלות והגבלות נשק.
בצד הכלכלי האריס שייכת לאסכולה הקלינטונית במפלגה הדמוקרטית: מדיניות ידידותית לתאגידים וחברות עם רגולציות הכרחיות והרחבה מתונה של מדינת הרווחה. כמי שגדלה באזור עמק הסיליקון, יש לה קשרים ארוכי שנים עם אצולת ההייטק, למרות שחלקים גדולים מצמרת התעשייה תומכים בדונלד טראמפ. מהסיבה הזו האריס גם צפויה להיות ידידותית יותר מג׳ו ביידן לתעשיית הקריפטו. בצד הפרוגרסיבי של המפלגה מתכוננים למלחמה נגד האריס אם תיכנע ללחץ שיופעל עליה להחליף את לינה קאן, יו״ר נציבות הסחר הפדרלית (FTC), שתאגידי הענק רואים בה אויבת גדולה. מאידך, האריס תרחיב את רפורמת הבריאות "אובמהקר" וחלקים אחרים של רשת הביטחון הכלכלית, ומבטיחה הקלות ותמיכה לקבלנים כדי להמריץ אותם לבנות בתים חדשים שיעזרו לפתור את משבר מחירי הדיור בארה"ב.
דניאל אדלסון בעצרת תמיכה בהאריס
(צילום: דניאל אדלסון)
מאוקראינה, דרך סין ועד נאט״ו, גם מדיניות החוץ של האריס לא צפויה להיות שונה מהותית מזו של כל נשיא דמוקרטי שקדם לה - כולל התמיכה הכספית והצבאית חסרת התנאים בישראל. היא כן תלחץ יותר מביידן לשינוי הסטטוס קוו מול הפלסטינים, אבל זה לא נושא שהיא תקריב עליו הון פוליטי. במדיניות ההגירה שלה תצטרך האריס לתמרן בין הלחץ הציבורי לתקן את המערכת השבורה, ללחץ הפרוגרסיבי להקל את התהליך.
עמדותיו הפוליטיות של טראמפ תמיד עמדו בקו ישר עם האינטרסים האישיים שלו. בשנות ה-90 היה מקורב לדמוקרטים ואז גם היה ליברל למדי בכל תחום מחופש הפלות, דרך זכויות להט"ב ועד הגבלות על מכירת נשק. הוא זז לגמרי לצד השני כשהחליט להיכנס לפוליטיקה, ואמר למקורביו כי "יהיה יותר קל לעשות את זה דרך הרפובליקנים". למרות שטראמפ מעולם לא פגש עיקרון שאי אפשר לוותר עליו תמורת רווח, יש נושאים שהוא כן נותר יציב בדעותיו לאורך השנים. למשל, הוא תמיד היה נץ בכל הקשור לסין, מה שלא מפריע לו לייצר כמעט את כל מוצריו שם. ההתנגדות שלו לרגולציות אף היא ארוכת שנים, כמו גם החיבה לוולדימיר פוטין. הטינה הפומבית למדע ולמומחים היא עניין חדש יחסית, שאף הוא נוצר בעיקר מצרכים פוליטיים (טראמפ לא באמת מתנגד לחיסונים, הוא היה הראשון בארה״ב לקבל את חיסון הקורונה). את תפיסת העולם הבדלנית שלו לגבי ארה"ב ינק טראמפ בבית, כמו גם את תחושת העליונות הלבנה (אביו השתתף בקביעות בהפגנות של הקו הלוקס קלן ואף נעצר באחת מהן) והאנטי למהגרים מסוג מסויים.
כמו כל דבר, גם מדיניות המזרח התיכון של טראמפ תישאר תלויה באינטרסים האישיים. האינסטינקטים של טראמפ הם אנטי מלחמתיים, גם כי הוא מאמין שאפשר לפתור כל סכסוך עולמי ב"עסקה טובה". לא במקרה קרץ במהלך הקמפיין יותר מפעם אחת לכיוון איראן ("הייתי מאוד קרוב להשיג איתם דיל").
