כמה מאות אנשים ישבו אתמול באוהל לבן, גדול וציורי בלב יקב ירוק בפנסילבניה. הוורדים נשתלו בסוף כל שורת גפנים. פרחיהם החלו קמלים בגלל הקור הגובר. האנשים שישבו באוהל היו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אנשים מבוססים, לבנים - ומאוד מפוחדים. על הבימה עמדה חברת בית הנבחרים של פנסילבניה מטעם הרפובליקנים. "הם לוקחים את החירות שלנו", היא צעקה למיקרופון, "זו מדינה מטורפת כרגע. מטורפת. אבל מחר - אוהו, רק מחר - תבוא ההצלה הגדולה! אתם מבינים מה קורה כאן?! הם רוצים לדבר עם הילדים שלנו על מגדר. המדינה שלנו בסכנה. הברך של המדינה על הצוואר שלנו. אנחנו חייבים להיאבק למען החירות".
זו הייתה אחת העצרות האחרונות למען המועמד הרפובליקני לתפקיד המושל בפנסילבניה, דאג מסטריאנו. לפי הסקרים, הוא עומד להפסיד. אני יושב באוהל מאחור, במקום שהוקצה לעיתונאים (אל תצאו מפה בבקשה, מוודאים המארגנים). פה אף אחד לא מאמין לסקרים, כי כמו שאמר לי מישהו בקהל, "הם נשלטים בידי האליטה". וחוצמזה, מסטריאנו על הבימה אמר לקהל כי יש סימנים אלוהיים. "בתקופה האחרונה רואים פה בפנסילבניה קשתות כפולות, ב-7 או 8 בבוקר, וזה דבר נדיר, קשת כפולה. בכינוס לאחרונה, השמש זרחה על פנינו, ואמרתי לעצמי - אלוהים, מה אתה עושה?". הוא הראה לקהל וידאו עם הקשת בשמיים. הפעילים נרעשו. "זה סימן מהשמיים", הוא הודיע, והקהל הנהן.
מסטריאנו הואשם בקשרים עם דמויות אנטישמיות ועידוד תיאוריות קונספירציה. הוא נסע לוושינגטון באותו יום זכור לשמצה, ה-6 בינואר, אז הסתערו האלפים על בניין הקפיטול בניסיון למנוע את העברת השלטון החוקית לנשיא הנבחר ביידן. מייסד הפלטפורמה החביבה על גזענים וספציפית אנטישמים, גאב, תומך במסטריאנו. המועמד הדמוקרטי מולו הוא התובע הכללי של פנסילבניה, ג'וש שפירו. שפירו הציג בתשדירים שלו את משפחתו בארוחת ליל שבת, עם חלה על השולחן, ומדבר באינטנסיביות על יהדותו.
האנטישמיות דבקה במסטריאנו. והקמפיין שלו שיגר כל מיני תגובות. תגובה אחת הייתה לטעון ששפירו לא יהודי בכלל, כי הוא חילוני. תגובה אחרת נאמרה בתגובה לשאלתו של העיתונאי נתן גוטמן, מ"כאן". רעייתו של מסטריאנו הודיעה שבני הזוג אוהבים את ישראל "יותר ממה שהיהודים אוהבים אותה". אתמול, ביקב בפנסילבניה, על הבימה עלתה אישה נמוכה עם גיטרה. תוך זמן קצר היא החלה שרה שיר למען מסטריאנו עם המוזיקה של "כנר על הגג", כולל פזמון הנעימה היידישית. זה היה מטורף כמו שזה נשמע. על הבימה מסטריאנו דיבר על "כסף אפל" שמממן את "שפירו והקמפיין הנבזי שלו". אני אנטישמי? שאל-ענה מסטריאנו על הבימה אתמול. "ענה לכסיל כאיוולתו", הוא ציטט את "שלמה המלך מספרינו הקדושים".
בחירות האמצע בארצות הברית הן אירוע קיצוני. בעצם, בחירות כמעט בכל מקום - מישראל ועד לאזורים החקלאיים של פנסילבניה – הפכו להיות אירוע קיומי. בערב שלפני כנס הבחירות של המועמד הרפובליקני לתפקיד המושל, הייתי באירוע אחר. גם שם, אנשים היו מפוחדים. זה היה בפילדלפיה, באירוע המרצה של הדמוקרטים עם הסנאטור ברני סנדרס. גם שם דיברו על מדינה שעומדת להיות מושמדת, שתיכף תיפול בידי הפשיסטים. "זה אור מול האופל", אמרו בכינוס של מסטריאנו, "זו דמוקרטיה מול דיקטטורה", אמרו אצל סנדרס.
דבר אחד בטוח: פנסילבניה היא המקום להיות בו בבחירות האלה בארצות הברית. היא גם תהיה המקום להיות בו בבחירות 2024. ב-2016, פנסילבניה סימנה את קריסת החומה הכחולה שבנו הדמוקרטים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. מדינה של כורי פחם, איגודי עובדים, ערים עם שיעור גבוה של מיעוטים - הצביעה לדונלד טראמפ. הסתובבתי שם, במסגרת סדרת הכתבות "טראמפלנד", בין הערים הגוועות של כורי הפחם, שכל משפחתם, תמיד, הצביעה לדמוקרטים. הפעם, הם אמרו לי, נצביע לטראמפ. ארבע שנים מאוחר יותר, המדינה התהפכה והייתה בין סממני הניצחון של ג'ו ביידן. פעם אמרו שאוהיו היא שקובעת מי יהיה הנשיא האמריקני; זה כבר מזמן לא נכון. אחר כך אמרו את זה על פלורידה. היום, זו פנסילבניה.
אבל המדינה הזו, יסוד המהפכה האמריקנית והמהפכה התעשייתית, חשובה לא רק בגלל מספר האלקטורים הקריטי שלה במרוץ לנשיאות. מצב העניינים זדוני בהרבה: באוויר נסחפת האפשרות שהבחירות הבאות יושחתו, יעוותו, יעברו דרך מכונת הרעל שתגרוס שהן נגנבו. למעשה, רוב הרפובליקנים שרצים בבחירות בארה"ב לתפקידים פדרליים או במדינותיהם הם חסידים של מה שמכונה "השקר הגדול"; מערערים על כך שהנשיא ביידן ניצח את הבחירות הקודמות, או חושבים בתוקף שלמעשה טראמפ הוא המנצח, והבחירות נגנבו ממנו. על בסיס השקר הזה הסתערו אלפים על בניין הקפיטול ב-6 בינואר 2021, נחושים למנוע את העברת השלטון לדמוקרטים.
ההפוגה הרגעית, ההמומה, אחרי האירועים הללו התחלפה בזעם. ועדת החקירה שחשפה פרטים נוספים על מעורבותו של הנשיא טראמפ לא שינתה דבר מבחינת הציבור. בניגוד לטראמפ, ראשי המפלגה הרפובליקנית הסתייגו מ"השקר הגדול". אנשים כמו מייק פנס או מיטש מק'ונל לא רצו להשתתף בניסיון הפיכה. הם נדחקו הצידה בשנה האחרונה, והבוחרים הרפובליקנים נחושים בתמיכה כמעט מלאה בגרסת טראמפ. הם החלו מחליפים בקצב שיא את נציגיהם, בוחרים שוב ושוב בבחירות הפנימיות את הנאמנים ביותר לדונלד טראמפ - וחסידים של קונספירציות מגוונות. אתמול, בעצרת באיזור מחוז צ'סטר, פגשתי משמרת מחאה קטנה. האנשים שם, חלקם לבושים בבגדי הסוואה פסאדו-צבאיים, הסבירו לי - בשיא הרצינות - שהדמוקרטים סוחרים בילדים עבור הדם שלהם.
המושל הבא של פנסילבניה הוא שיצטרך לדאוג לאשרור תוצאות הבחירות ב-2024, לשמירה על הקלפיות. אתמול שוחחתי עם מייק וורסצ'גין, הכתב הפוליטי של הפיטסבורג פוסט, אחד העיתונים החשובים בפנסילבניה. "תבין", הוא אמר, "בפנסילבניה, באמת המושל קובע. המושל הוא שממנה את מזכיר המדינה. ומזכיר המדינה הוא שמאשרר את תוצאות הבחירות לנשיאות. דאג מסטריאנו אומר שהוא יבטל בחתימה אחת תוצאות של מכונות הצבעה, אם ירצה בכך. זה מעולם לא קרה בהיסטוריה של פנסילבניה, אבל האם הוא יכול לעשות את זה? בהחלט". שאלתי אותו אם יצא לו לראיין את מסטריאנו. "יש לי כמה שאלות, אבל לא. הוא לא מדבר עם התקשורת הרגילה. רק גופי תקשורת ימניים מאוד ושמרניים". מעניין, חשבתי לעצמי, איך התופעות האלה מהדהדות - מירושלים ועד לפילדלפיה.
קריטית לא פחות היא ההתמודדות לסנאט. ג'ון פטרמן, מועמד דמוקרט שנחשב למחובר לצווארון הכחול, "לא נראה כמו דמוקרט" (הוא גבוה, גדל גוף, מזוקן ומקועקע, לבוש סווטשירטס גדולים) רץ נגד ד"ר מהמט אוז, אדם שעשה את שמו והונו בהופעה בתכנית של אופרה וינפרי (וינפרי אכולת החרטה הודיעה שהיא תומכת בפטרמן) ובמכירת תכשירים להורדת משקל. כאלה שהם על סף ההונאה. פטרמן עבר שבץ מוחי במהלך ההתמודדות, וד"ר אוז סגר חלק נרחב מהפער; המושב הזה יכול להיות ההבדל בין שליטה בקושי של הדמוקרטים בסנאט ובין אבדן הרוב.
לפי הסקרים, הרפובליקנים עתידים לנצח בקרב על בית הנבחרים. השאלה הגדולה כעת היא האם הדמוקרטים יצליחו לשמור, בקושי, על הרוב הקלוש שלהם בסנאט. רוב האמריקנים חשים כי המדינה מתקדמת למקום הלא נכון, והכלכלה ממררת את חייהם. עליות המחירים הופכות את הבית הלבן של ביידן ללא פופולרי בצורה קיצונית. על זה נביט בתוצאות מחר בבוקר: האם הדמוקרטים הצליחו לשמור על הסנאט. ועוד נביט על מועמדים כמו מסטריאנו, או כמו הקרב על המושלות באריזונה; אלה האנשים שיכולים להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2024.
אתמול, בפילדלפיה, היה חם באופן לא אופייני. העלים כמעט השלימו את עונת השלכת, ונסחפו חומים וצהובים בכיכרות הנאות והירוקות. לידי, על ספסל באחת הכיכרות הללו, ישב גבר שחור שאכל ארוחת צהרים משקית נייר חומה. כדי שהדמוקרטים ינצחו, הם צריכים לפתוח פער ענק בערים הגדולות - פער שהאזורים הכפריים, הרפובליקניים, ינסו לסגור. שאלתי את האיש אם יצביע. "בוודאי. אבל אני לא יודע עדיין למי. אני לא אוהב את טראמפ וכל המועמדים שלו. אבל המחירים פה ממש מטורפים. אתה יודע כמה עולה למלא דלק? בטח במדינה שלך זה לא ככה". הוא בעצם אמר לי: הכל פתוח.
