במוסקבה הגיבו אתמול (חמישי) בזעם להחלטתה של פינלנד להצטרף "ללא דיחוי" לנאט"ו – מהלך שנחשב לתפנית ביטחונית היסטורית באירופה, בעיצומה של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בימים הקרובים עשויה גם שבדיה להודיע על כוונתה להצטרף לברית הצפון-אטלנטית.
אתמול בצהריים, בתגובה ראשונה להכרזה של פינלנד, מסר הקרמלין כי הצטרפותה לנאט"ו היא "איום חד-משמעי", ש"מצדיק תגובה סימטרית". כשדובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשאל אם ההחלטה מהווה איום ישיר על רוסיה הוא ענה: "בהחלט. התרחבות נאט"ו לא תהפוך את היבשת שלנו לבטוחה או יציבה יותר". משרד החוץ הרוסי הזהיר שמוסקבה תיאלץ להגיב ב"צעדים צבאיים-טכניים".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במצעד הניצחון על הנאצים במוסקבה
(צילום: רויטרס )
בניגוד לשאר המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד), שכבר חברות בנאט"ו, שבדיה ופינלנד העדיפו עד כה לשמור על ניטרליות צבאית. בכיר רוסי אמר אתמול שהצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו תהפוך אותן מיד ממדינות ניטרליות למדינות אויב - ולמטרות פוטנציאליות של רוסיה.
דמיטרי פולנסקי, סגן השגריר הרוסי באו"ם, אמר בראיון לתקשורת הבריטית שהלסינקי ושטוקהולם יודעות ש"ברגע שהן יהפכו לחברות בנאט"ו" רוסיה תגיב בצעדים משלה". פולנסקי ציין כי אם בשתי המדינות תהיה נוכחות של נאט"ו "הן יהפכו למטרה – או למטרה אפשרית – לתקיפה". הוא הדגיש: "גוש נאט"ו מאוד לא ידידותי עבורנו. נאט"ו היא האויב, והיא בעצמה הודתה שרוסיה היא האויב שלה. זה אומר שפינלנד ושבדיה יהפכו בבת אחת ממדינות ניטרליות לחלק מהאויב – ויישאו בכל הסיכונים".
20 צפייה בגלריה
דגלי רוסיה, שבדיה ופינלנד. מתיחות בין מוסקבה לשתי המדינות הנורדיות
(צילום: shutterstock)
בהודעה של ראש ממשלת פינלנד סאנה מארין, והנשיא סאולי ניניסטה, הצהירו השניים אתמול בבוקר: "פינלנד חייבת להגיש ללא עיכוב בקשה להצטרף לנאט"ו, ואנחנו מקווים שהצעדים שעל המדינה לעשות כדי לקבל את ההחלטה הזו יינקטו בהקדם האפשרי, בימים הקרובים". כעת יהיה זה הפרלמנט הפיני שיכריע בסוגיה, אבל אחרי שקיבל אור ירוק משני המנהיגים – הוא אינו צפוי להכשיל את המהלך.
פינלנד, החולקת גבול באורך של כ-1,300 קילומטרים עם רוסיה, ידעה לאורך ההיסטוריה יחסים מתוחים – וגם מלחמות – עם מוסקבה, אבל במשך שנים ניסתה לשמור על מידה מסוימת של ניטרליות, ודאי בהיבט הצבאי, ולמרות היחסים הקרובים שקיימה עם נאט"ו נמנעה מלהצטרף אליה רשמית. מאז הפלישה של רוסיה לחצי האי קרים שבאוקראינה בשנת 2014 וסיפוחו אליה הידקה הלסינקי את יחסיה עם נאט"ו, והמלחמה שבה פתח ולדימיר פוטין נגד הממשלה בקייב בפברואר השנה רק עודדה את פינלנד להאיץ את ההתקרבות הזו.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר חל שינוי חד בדעת הקהל הפינית בכל הנוגע להצטרפות לנאט"ו, ולפי סקרים אחרונים, כעת 76% מאוכלוסיית פינלנד תומכת בצעד כזה, ורק 12% מהפינים מתנגדים. לשם השוואה, לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה בתחילת השנה עמד שיעור הפינים התומכים בהצטרפות לנאט"ו על כ-25% בלבד.
נאט"ו כבר הצהירה שהיא תקבל בברכה לברית הצבאית את פינלנד - וגם את שבדיה. חמישה דיפלומטים וגורמים רשמיים אמרו לרויטרס שחברות בנאט"ו מעריכות ששתי המדינות יתקבלו במהרה כחברות בברית הצבאית, מה שיאפשר להגדיל את מספר החיילים באזור הנורדי.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, הבטיח אתמול שצירוף פינלנד יהיה "חלק ומהיר". ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה בירכו על החלטתה של פינלנד והתחייבו לסייע לה בתהליך ההצטרפות לברית הצבאית.
בעקבות ההודעה הפינית הזהירו פוליטיקאים בכירים במדינה שרוסיה תפסיק את הזרמת הגז אליה. רוב הגז שצורכת פינלנד מגיע מרוסיה, אך הגז מהווה רק 5% מצריכת האנרגיה השנתית במדינה.
מוסקבה הזהירה לאחרונה מההשלכות ה"חמורות", כלשונה, שיהיו להחלטה פינית ושבדית להצטרף לנאט"ו. היא הדגישה שבמקרה כזה היא תצטרך לחזק את כוחות האוויר, הים והיבשה באזור הים הבלטי, ורמזה שהיא עשויה לפרוס טילים היפר-סוניים במובלעת הרוסית קלינינגרד, בין פולין לליטא. שלשום אמר נשיא פינלנד ניניסטה כי אם ארצו תצטרף לנאט"ו הצעד לא יהיה מכוון נגד אף אחד, וכשנשאל מה יאמר אם המהלך יכעיס את פוטין השיב: "אגיד לו 'אתה גרמת לזה, תביט במראה'".
אוקראינה, נזכיר, אינה חברה בנאט"ו. המדינות החברות בברית הצבאית לא שלחו חיילים לאדמת אוקראינה, או נענו לבקשתה של קייב לסגור את המרחב האווירי שלה - אך סיפקו לה נשק וסיוע צבאי נוסף שמסייע להתנגדות העזה של הצבא האוקראיני מול הכוחות הרוסיים שמתקשים בלחימה.
הרוגים בתקיפות בצ'רניהיב ודונייצק
בינתיים בשטח טוענת אוקראינה שהיא הצליחה לבצע מתקפות-נגד במחוז חרקוב, ולהרחיק את הצבא הרוסי מכפרים שהיו בשליטתו מתחילת הפלישה. במקביל נמשכות התקיפות האוויריות של רוסיה ברחבי המדינה: אמש דיווח הצבא האוקראיני על שלושה הרוגים ו-12 פצועים בירי רקטות לעיר במחוז צ'רניהיב בצפון המדינה, ונאמר שבתקיפות נגרם נזק לבית ספר ולבניינים סמוכים.
מושל מחוז דונייצק, פבלו קירילנקו, דיווח אמש על ארבעה אזרחים הרוגים בתקיפות רוסיות ביישובים במחוז – שנמצא בחבל דונבאס, האזור שבו מתמקדת הלחימה בשבועות האחרונים.
החודש, במקביל לקרבות בחבל דונבאס במזרח אוקראינה, הגביר הצבא הרוסי את תקיפותיו באזור עיר הנמל אודסה שלחופי הים השחור. אמש הודיעו הרשויות במחוז אודסה על תקיפת ספינה לוגיסטית של הצבא הרוסי בים השחור. בהודעה נמסר שהספינה הרוסית עלתה באש כשהותקפה בסמוך ל"אי הנחשים" – שנמצא בים השחור, סמוך לגבול הימי של אוקראינה ורומניה.
מועצת זכויות האדם באו"ם תחקור פשעי מלחמה רוסיים
חברות מועצת זכויות האדם של האו"ם הצביעו אתמול ברוב גדול בעד פתיחת חקירה נגד החיילים הרוסים באוקראינה, בחשד לפשעי מלחמה במחוז קייב ובאזורים נוספים. אמין דז'פרובה, סגנית שר החוץ של אוקראינה, אמרה למועצה בשיחת וידאו: "האזורים שהיו תחת כיבוש רוסי בסוף פברואר ובחודש מרץ סבלו מהפרות זכויות האדם הנוראיות ביותר באירופה בעשרות השנים האחרונות".
דז'פרובה הציגה ציור של ילד בן 11, שלדבריה נאנס על-ידי הרוסים לעיני אמו. "הוא איבד את היכולת לדבר, והדרך היחידה שבה הוא מסוגל לתקשר היא באמצעות קווים שחורים", אמרה והציגה את הציור. היא ציינה שהצבא הרוסי גרם ל"רוע טהור", ו"להפרות בלתי נגמרות של זכויות אדם".
בניגוד להצבעות קודמות, שבהן בחרה להימנע, סין הצביעה אתמול נגד ההחלטה לחקור חשד לפשעי מלחמה רוסיים באוקראינה. היא ואריתריאה היו המדינות היחידות שהצביעו נגד ההחלטה. 33 מדינות הצביעו בעד הצעת ההחלטה שקוראת לפתוח בחקירה, ו-12 נמנעו. השגריר הסיני, צ'ן שו, ציין שידידתה הגדולה של רוסיה מאמינה שבשנים האחרונות "הפוליטיזציה והעימותים במועצה נמצאים בעלייה" – מה שמשפיע על האמינות של המועצה ועל הסולידריות בין חברותיה.
רוסיה הושעתה בחודש שעבר מהמועצה, שבה 47 חברות, בעקבות הטענות לפשעי מלחמה באוקראינה. הגרסה הרוסית היא שמוסקבה פרשה מהמועצה. גנאדי גטילוב, השגריר הרוסי בז'נבה, מחה לפני ההצבעה ומסר: "במקום לדון בסיבות האמיתיות שהובילו למשבר במדינה הזאת, ולחפש דרכים לפתור אותן, 'המערב הקולקטיבי' מארגן עוד מהלך פוליטי שנועד לעשות דמוניזציה לרוסיה".
בדיון שנערך במועצה אמרה מישל בצ'לט, הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, כי יש דוגמאות רבות לפשעי מלחמה מתחילת הפלישה הרוסית. היא ציינה שעד כה התגלו כאלף גופות במחוז קייב – באזורים שהיו תחת שליטה רוסית. "היקף ההרג הבלתי חוקי, כולל סימנים להוצאות מזורזות להורג באזורים מצפון לקייב, מזעזע". בחודש שעבר, כשהתמונות שפרסמה אוקראינה מהעיירה בוצ'ה זעזעו את העולם, הקרמלין הכחיש שחייליו טבחו בתושבים וטען שמדובר בתמונות מבוימות.
במסגרת הצעת ההחלטה שעברה במועצה, שכללה את פתיחת החקירה, מתבקשת בצ'לט למסור למועצה בחודש הבא עדכון על הפרות של זכויות אדם מצדה של רוסיה בעיר מריופול. בזמן הדיון במועצה התקיימה הפגנה מחוץ לבניין, שבה קראו המפגינים "להציל את מריופול".
אוקראינה תשפוט חייל רוסי שרצח גבר בן 62
קייב הודיעה אתמול שהיא תעמיד לדין חייל רוסי על פשעי מלחמה – במשפט ראשון מסוגו מאז הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר. לשכת התובעת הכללית מסרה שוודים שישימארין, חייל רוסי בן 21 שנלכד על-ידי אוקראינה, מואשם ברצח גבר בן 62. לטענתה הוא רצח את האזרח כשברח במכונית גנובה יחד עם ארבעה חיילים אחרים. שישימארין העצור עלול להישלח למאסר עולם אם יורשע.
"הגבר מת במקום, כמה עשרות מטרים מהבית שלו", נמסר בהצהרת לשכתה של התובעת, אירינה ונדיקטובה. בהצהרה נמסר ששישימארין ירה בנשק אוטומטי מהמכונית על הגבר בן ה-62, שרכב על אופניים. הירי היה ב-28 בפברואר, ארבעה ימים אחרי שהמלחמה החלה, בכפר במחוז סומי בצפון אוקראינה. תמונתו של החייל הרוסי הועברה לרשויות. בהצהרת לשכת התובעת הכללית נמסר: "אחד החיילים הורה לנאשם לרצוח את האזרח כדי שהוא לא יוכל לדווח עליהם".
המשרד של התובעת הכללית ונדיקטובה מסר שעד כה התקבלו יותר מ-10,000 דיווחים על פשעי מלחמה אפשריים של הצבא הרוסי באוקראינה, ועל 622 חשודים באותם פשעי מלחמה.
סוכנות הפליטים של האו"ם מסרה אתמול שמספר האוקראינים שברחו מארצם מתחילת הפלישה הרוסית חצה את ה-6 מיליון. רובם הגיעו לפולין. לפי ארגון ההגירה של האו"ם, עוד 8 מיליון אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המלחמה – אך נשארו בשטח אוקראינה.
פורסם לראשונה: 23:15, 12.05.22
