שבועות אחדים לפני שפרצה השבוע הסערה הבינלאומית בעקבות התחקיר הנרחב לגבי היקף השימוש בתוכנת הריגול הישראלית "פגסוס", חברת NSO שפיתחה אותה חשפה דו"ח בנוגע למאמצים שהיא טוענת שהיא משקיעה בנוגע לשמירה על זכויות אדם – ודיווחה כי ניתקה את הקשר עם כמה לקוחות שניצלו את התוכנה "לרעה". בחברה לא אמרו מי הם אותם לקוחות, אולם כעת חושף ה"גרדיאן" את זהותה האפשרית של אחת מהם: דובאי.
בעיתון הבריטי דיווחו כי החברה הישראלית החליטה לשלול מהנסיכות את היכולת להשתמש בתוכנת הריגול שלה בשנה שעברה. שני גורמים אנונימיים שתוארו כמי שמעורים בפעילותה של NSO אמרו כי בחברה ביטלו את החוזה שלה עם דובאי, אחת משבע הנסיכויות המרכיבות את איחוד האמירויות, בעקבות חשש לפגיעה בזכויות אדם. לפי הגורמים ההחלטה התקבלה לפחות באופן חלקי בעקבות חקירה של טענות שלפיהן שליט דובאי, מוחמד בן רשיד אל-מכתום, ניצל את הטכנולוגיה הישראלית על מנת לעקוב אחרי בני משפחתו.
ה"גרדיאן" הוא אחד מ-17 כלי תקשורת בעולם ששותפים ל"פרויקט פגסוס", בו הם חושפים מדי יום בשבוע האחרון מידע חדש בזכות הדלפה ענקית של רשימה הכוללת 50 אלף מספרי טלפון שלכאורה שייכים לכאלו שללקוחות NSO היה עניין כלשהו לגביהם – טענה שאותה החברה מכחישה. בדיווח שלו אמש חשף העיתון הבריטי כי ברשימה הזו נכללו גם מספרי הטלפון של בתו של שליט דובאי, הנסיכה לטיפה, ואחת מנשותיו, הנסיכה הירדנית האיא, וכן מקורביהם של השתיים.
שתי הנשים ברחו מדובאי בצל טענות קשות לאלימות ואיומים מצד שליט דובאי, אך בעוד הנסיכה האיא הצליחה להימלט ללונדון וניהלה שם משפט מתוקשר נגד אל-מכתום, לטיפה "נחטפה" בחזרה לארצה בפברואר 2018, לאחר שאותרה על יאכטה מול חופי הודו. אותו מבצע להחזרתה בכוח של לטיפה לדובאי עומד כעת במרכז הדיווחים שרומזים כי ייתכן שנעשה במבצע הזה שימוש בתוכנת הריגול "פגסוס", המאפשרת לפרוץ לטלפונים ולשלוף מהם כל מידע ואף להשתלט עליהם בחשאי.
לטיפה, כיום בת 35, ניסתה להימלט מדובאי לפני יותר משנתיים בצל טענות כאמור להתעללות ואלימות שעברה במשך שנים. כבר ב-2002 היא ניסתה להימלט בנסיעה לעומאן השכנה, אך נתפסה במהירות לפי הדיווח אמש ב"גרדיאן". בין היתר טענה בסרטון שהכינה לקראת ניסיון הבריחה השני שלה – שאותו התכוונה לפרסם אם הניסיון ייכשל – כי עברה עינויים בין 2002 ל-2005, שבמהלכם אף הוזרקו לה סמי הרגעה. אחד מהשובים שלה אמר לה, כך טענה באותו סרטון: "אבא שלך אמר לנו להרביץ לך עד שנהרוג אותך".
מבצע מהסרטים: כך נלכדה לטיפה
מבצע הבריחה, כפי שתואר ב"גרדיאן", נשמע ככזה הלקוח מעלילה של סרט הוליוודי: לטיפה נעזרה במאמנת כושר מפינלנד שהייתה חברתה הקרובה, טינה יאהואיהיינן, ויחד עמה נסעה בבוקרו של ה-24 בפברואר 2018 לבית קפה במרכז דובאי, שם החליפה בגדים בשירותים ונטשה את הטלפון הנייד שלה.
לטיפה וחברתה נסעו לאחר מכן למוסקט בעומאן, שם נעזרו בחייל צרפתי לשעבר ושטו בסירה ובאופנוע ים כ-20 ק"מ עד למים בינלאומיים, שם עלו ליאכטה שבה המתין להם אדם נוסף, מרגל צרפתי לשעבר בשם הרווה ג'ובר, שלפי הדיווח קיבל עבור שירותיו סכום של 350,000 דולר.
7 צפייה בגלריה
הנסיכה לטיפה וחברתה טינה יאהואיהיינן. החליפו בגדים בשירותים של בית הקפה
(צילום: אלבום פרטי)
לטיפה ושותפיה התכוונו להפליג לסרי לנקה, משם הנסיכה קיוותה לטוס לארה"ב ולבקש מקלט מדיני. הימים הראשונים של ההפלגה עברו ללא אירועים חריגים, אך כדי להימנע מאפשרות של מעקב המרגל הצרפתי לשעבר ניתק את מכשיר הניטור של היאכטה ולטיפה ומכריה השתמשו במכשירי טלפון חדשים עם כרטיסי סים המבוססים על תוכנית "פריפייד" (תשלום מראש).
לטיפה וחבריה חשבו שהם בטוחים, ולא חששו לשוחח במהלך אותה הפלגה בטלפונים הללו. אולם לפי ה"גרדיאן" גם מספרי הטלפון של האנשים שעמם שוחחה לטיפה הוכנסו לאותה רשימה שהודלפה, ובה כאמור כאלו שהיו לכאורה בעלי עניין ללקוחות NSO. גם הטלפון האישי של לטיפה הוזן ברשימה הזו על ידי הרשויות בדובאי, אולם הוא כאמור ננטש בבית הקפה.
אחת מהמכרות שהטלפון שלה נכלל ברשימה היא בריטית בשם סינוד טיילור, שעמה התיידדה לטיפה במועדון צלילה בדובאי. בדיווח מצוין כי מספר הטלפון של טיילור הוזן לרשימה מספר פעמים, ב-1 במרץ, ב-2 במרץ ופעם נוספת ביום שבו נלכדה לטיפה, ב-4 במרץ. לפי אדם נוסף שהיה על היאכטה ושוחח עם ה"גרדיאן", לטיפה עצמה הייתה חשדנית באחת הפעמים שבהן שוחחה עם טיילור, ואמרה אז: "אני לא בטוחה שזו סינוד".
ב"גרדיאן", וגם ב"וושינגטון פוסט" שדיווח על הכללתה של לטיפה ברשימה המדוברת, לא אמרו במפורש אם היא או מכריה היו נתונים למעקב בעזרת תוכנת "פגסוס". כדי לקבוע זאת, הם מציינים, יש לבחון את הטלפונים במעבדה. כך או כך, בדיווח של העיתון הבריטי מציינים כי יום לאחר שמספרי הטלפון של מכריה של לטיפה הוזנו לראשונה ברשימה, ב-1 במרץ, המרגל הצרפתי לשעבר ג'ובר הבחין בספינה העוקבת אחרי היאכטה. לטיפה נלכדה שלושה ימים לאחר מכן לא הרחק מחופי גואה בהודו, במבצע שאותו אישר ראש הממשלה נרנדרה מודי לבקשתו של שליט דובאי, שטען כי מדובר במבצע חילוץ.
מאז שנחטפה בחזרה לארצה, לא נראתה לטיפה בציבור במשך חודשים ארוכים, ובשנה שעברה אף חשפה רשת BBC סרטון שאותו צילמה בשירותים של וילה שבה הוחזקה. הסרטון, שבו לטיפה אמרה כי היא "בת ערובה" והתחננה להשתחרר לחופשי, עורר תרעומת בינלאומית. באו"ם דרשו מדובאי לספק "אות חיים" בנוגע ללטיפה, ובעקבות זאת טענו במשפחת המלוכה כי מצבה טוב וכי היא "מטופלת בביתה".
בחודשים האחרונים נראתה לטיפה כמה פעמים בפומבי, באחת מהן בשדה תעופה במדריד, מה שמצביע על האפשרות שכעת היא לא מנועה עוד מלנסוע אל מחוץ לארצה. מהודעה קצרה שמסרו עורכי דינה ל"גרדיאן" עולה כי ייתכן שיישבה במידה כזו או אחרת את ההדורים עם אביה, ונאמר בה: "אני מקווה שכעת אוכל לחיות את חיי בשלווה בלי תשומת לב תקשורתית".
לטיפה בסרטון שנחשף השנה: "אני בת ערובה"
(מתוך רויטרס)
ב"גרדיאן" ציינו כי לא קיבלו תגובה מהשלטונות בדובאי לדיווח בעיתון, אך הוסיפו כי להבנתם שליט דובאי מוחמד בן רשיד אל-מכתום דוחה את הטענות לפריצה לטלפונים של לטיפה או של מכריה, וכן טענות שהוא עצמו הורה על כך. בעבר טען כי חשש שלטיפה נחטפה, וכי מבצע "הלכידה" שלה היה למעשה מבצע הצלה.
ב"אמנסטי אינטרנשיונל", ארגון זכויות האדם שיחד עם ארגון תקשורת צרפתי בשם Forbidden Stories סיפק את הרשימה המודלפת לכלי התקשורת ב"פרויקט פגסוס", אמרו כי הדיווחים בנוגע ללטיפה ולנסיכה האיא "מזעזעים".
דיון מיוחד בצרפת: מקרון גם סומן?
"ייתכן שתוכנת הריגול 'פגסוס' של NSO סייעה לשלול מלטיפה את חירותה – ייתכן שהיא נתנה ללוכדים שלה את הכלים שסייעו להם לפרוץ לטלפון שלה ולאתר אותה", אמרו באמנסטי. "ייתכן גם שהיא נוצלה נגד הנסיכה האיא ורבים ממכריה, אחרי שהיא הביעה תמיכה פומבית בנסיכה לטיפה". בארגון טענו כי הדיווחים הללו "מוכיחים שתוכנת פגסוס היא כלי הריגול המועדף על כאלו המנצלים זכויות אדם".
גנץ: "נלמד את הדיווחים"
(צילום: שבוע הסייבר אוניברסטת תל אביב)
ב-NSO מכחישים את הטענות שעלו לאורך השבוע האחרון, ובראש בראשונה שללו כל קשר בינם לבין הרשימה שהודלפה. "המספרים ברשימה לא קשורים לקבוצת NSO, והם מעולם לא היו קשורים. זוהי אינה רשימה של יעדים או יעדים פוטנציאליים של לקוחות NSO, וההסתמכות המתמשכת על הרשימה הזו ועל הקשר בין אנשים ברשימה הזו לבין יעדי ריגול פוטנציאליים היא שגויה ומטעה", אמרו שלשום בחברה.
בחברה הישראלית טענו גם כי התחקיר הבינלאומי שפרסמו ה"גרדיאן", ה"וושינגטון פוסט" ועוד שורה של כלי תקשורת הינו "שקרי" ומבוסס על הנחיות שגויות, וכי הוא פורסם כחלק מ"קמפיין מאורגן ומתוזמר היטב של בעלי עניין". עוד מסרו בחברה כי הם פועלים להקפיד על שמירה על זכויות אדם, וכי התוכנה שלהם מסופקת אך ורק לגופי ממשל בעולם על מנת להיאבק בפשע ובטרור.
שר הביטחון בני גנץ התייחס במרומז לפרשה כאשר הבהיר כי משרדו מספק אישורי ייצוא ביטחוני עבור חברות ישראליות פרטיות רק עבור מטרות כאלו – של מאבק בפשע ובטרור – אך לצד זאת אמר כי ישראל תלמד את הדיווחים. אמש דווח כי בירושלים כבר הקימו צוות ראשוני שיבחן את הפרשה.
7 צפייה בגלריה
בחברה הישראלית מכחישים כל קשר לרשימה שהודלפה: "דיווח שקרי". דוכן של NSO בתערוכה בתל אביב ב-2019
(צילום: רויטרס)
כלי התקשורת ב"פרויקט פגסוס" טוענים כי למרות הכחשות NSO, נראה שברשימה שהודלפה כן נכללים כאלו שלגביהם היו ללקוחות השונים שלה עניין כלשהו. בדיווחים מודגש שוב ושוב כי עצם הכללתו של מספר טלפון כלשהו ברשימה אינה הוכחה לכך שהוא נפרץ בידי "פגסוס", אך לצד זאת מצוין כי בדיקת מעבדה שנערכה לכמות קטנה מהטלפונים חשפה עדויות לפעילות של אותה תוכנה ב-37 מהם.
הדלפת הרשימה וחשיפת חלק מזהויותיהם של בעלי הטלפונים שבה עוררו מחדש – וביתר שאת – טענות שנשמעות כבר זמן רב בנוגע לכך שתוכנת הריגול הישראלית משמשת משטרים אוטוריטריים עבור מעקב ורדיפה אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. בין היתר נכללו בה מספרי טלפון של 180 עיתונאים.
בהודו פרצה מחאה בעקבות הדיווחים כי תחת ממשלתו של נרנדרה מודי אנשי אופוזיציה בכירים היו גם הם יעדים פוטנציאליים של מעקב בעזרת התוכנה הישראלית, ובין מרוקו לצרפת מתחולל כעת משבר דיפלומטי בעקבות הדיווח שרבאט סימנה את נשיא צרפת עמנואל מקרון כיעד למעקב בעזרת התוכנה הזו.
מקרון הורה אתמול לחקור את הדיווחים הללו, והבוקר הוא כינס את הקבינט שלו לדיון מיוחד בסוגיה. מרוקו מכחישה את הטענות. גם מספר הטלפון של מלך מרוקו מוחמד השישי, אגב, נכלל ברשימה שהודלפה. ב"גרדיאן" דיווחו כי נראה שמי שהכליל את שמו ברשימה הם שירותי המודיעין של ארצו, אך לא סיפקו הסבר לאפשרות הזו.
לפרשה התייחסה היום לראשונה גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. בשיחה עם כתבים אמרה מרקל כי חשוב למנוע את הגעתן של טכנולוגיות סייבר "לידיים הלא-נכונות", וכי אין לספק תוכנות ריגול למדינות שבהן אין פיקוח משפטי אמין על השלטונות.
