"זה יום לאומי": אביו של הדר גולדין בריאיון
(צילום: אבי חי)
יום הזיכרון שיצוין ביום שלישי הקרוב בבתי העלמין ברחבי הארץ נחשב מועד קשה עבור המשפחות השכולות, וקשה עוד יותר בשנה הזו – על רקע הפילוג סביב המהפכה המשפטית. בריאיונות לאולפן ynet ו-ynet radio, הסבירו נציגים משני הצדדים את עמדותיהם – ואת הרצון לראות אחדות בעם ביום הזה, על רקע הקריאות למנוע מפוליטיקאים להגיע לבתי העלמין או לנאום בהם.
3 צפייה בגלריה
שמחה, אביו של הדר גולדין (מימין). "ארבעה מנהיגים אומרים שלפני יום הזיכרון ואחריו ממשיכים לקרוע אחד את השני?"
(צילום: מוטי קמחי)
פרופ' שמחה גולדין, אביו של סגן הדר גולדין שגופתו נמצאת בידי חמאס זה יותר משמונה שנים, אמר לאולפן ynet: "לכל משפחה שכולה יש את היום שבו הבן או הבת נהרגו – זה יום הזיכרון של המשפחה. יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא יום לאומי. אני צריך שיום אחד לא יקללו ובמוצאי יום הזיכרון יתחילו לקלל מחדש? הפוליטיקאים צריכים להיות בבתי העלמין – והשנה לשתוק ולהתחיל לעבוד על איחוי הקרעים".
לדברי גולדין, "הפוליטיקאים הובילו אותנו למשבר שלא היה 75 שנה. מה יקרה אם הפוליטיקאים יגיעו ויישאו דברים? הפילוג, השנאה והכעס יתגברו. האחריות של הפוליטיקאים? הבן שלי זרוק 8 שנים ו-8 חודשים אצל חמאס ולא הביאו אותו לקבר ישראל. השאלה היא לא מה יקרה בבתי עלמין. השאלה היא איך יוצאים מיום הזיכרון ליום העצמאות. אם מתאספים ארבעה מנהיגי האומה מהקואליציה ומהאופוזיציה ואומרים אנחנו מתחייבים ביום הזה להיות בסדר, אז מה הם אומרים לנו? שלפני כן ואחרי כן הם ממשיכים לקרוע אחד את השני? זה מה שאנחנו צריכים ביום העצמאות ה-75?".
ברק צור, אח שכול מבאר טוביה שדורש למנוע את הגעתו של סגן השר יעקב טסלר לבית העלמין, אמר ל-ynet radio כי "השבוע הזה בעיני הוא שבוע עבור המדינה, וכרגע מה שאנחנו נתקלים בו זה בעצם אטימות של הממשלה. האיש נמצא בכנסת ומעולם לא שירת בצבא ולא נטל את נטל האלונקה. כל מה שמבקשים זה שהוא לא יגיע או שיוחלף".
לדבריו, "האיש הזה לא מכבד את האירוע. הוא לא מכבד אותי, הוא לא מכבד את משפחות השכול, הוא לא מבין את עקרונותינו ואת האידיאולוגיה שלנו ואנחנו מאוד רחוקים אחד מהשני. הפניות מהמשפחות השכולות הן שחלקן הגדול לא יגיע אם לא נצליח להפנות אותו למקום אחר". מחאה נוספת מצד משפחות שכולות הייתה היום נגד שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן. כ-20 משפחות דרשו למנוע ממנה להגיע לבית העלמין בנס ציונה. "היא השתלחה בחיילים - שלא תגיע לבית העלמין", דרשו המשפחות.
ארנון שמולביץ, שאביו אלכסנדר נפל בקרבות עם הסורים במלחמת יום הכיפורים, אמר כי גם הוא תומך בהגעת פוליטיקאים לבתי העלמין. "זה קונצנזוס, משהו שלא נוגעים בו. שחטו את כל הפרות הקדושות", הוסיף שמולביץ. "בצבא נגעו והכניסו את הפוליטיקה. אבל משפחת השכול? לאן רוצים להגיע? הטקס הוא ממלכתי והמדינה עושה אותו. זה לא טקס פרטי של משפחה שמנציחה ויכולה לבחור ולשלוט מי יגיע ולא יגיע".
הוא הוסיף: "פתאום חשוב אם הם היו בצבא? עצוב שקושרים את הפוליטיקה, דורכים ומשבשים. מכעיס אותי. העם צריך איחוד כרגע, והמשפחות השכולות במקום שיהיו גורם מאחד (לא עושות את זה – ש"כ וי"ש). יש פה שבר. לא על חשבון המתים, לא שאלתם אותם ולא קיבלתם מנדט מהם. אם חוצים את הקו מי יבוא ואת מי מקבלים או לא, למה צריך את הטקס? למה צריך טקס ממלכתי?".
אורנה מיינפלד, אימו של גדי ז"ל ששירת בפלחה"ן גבעתי ונפל בהיתקלות עם מחבלים בלבנון ב-1990, אמרה כי היא מפחדת מהמראות האפשריים ביום שלישי הקרוב בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, שם קבור בנה. "אני מתה מפחד. במקום הכי קדוש הזה, בבית העלמין, נמצאים שם הילדים הכי טהורים שנתנו את כל החיים שלהם בשביל המדינה הזו. היום, כשיש פילוג כזה, שהולכת להיות שם מלחמה כזו, זה מפחיד", אמרה.
היא ציינה כי עצם הגעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבית העלמין פסול בעיניה. "מבחינתי האישית, בן גביר לא יכול לייצג אותנו. מה יש לו לחפש שם? זה המקום שצריך לשמוע את הציפורים, לא את הצעקות. השנה הזו קשה. אם הם יבואו, אני יודעת – תהיה מלחמה. אני אבוא ואעמוד. לא אשיר ולא אעשה דבר. זה לא המקום לפרובוקציות. שם אבכה על המצב בארץ ועל הבן שלי".
תמי שלח, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, סיפרה גם היא על דאגה לקראת יום הזיכרון. "אני מאוד מאוד מבקשת שידברו אך ורק על החללים. באמת מאוד מאוד מבקשת. זה בדמנו, זה יום קדוש מאוד, ואני בכלל לא מבינה איך בכלל אנחנו מדברים על זה", היא אמרה.
שלח גם פנתה למשפחות השכולות, וביקשה איפוק. "אני מבינה שזה קשה מנשוא, באמת מאוד מאוד קשה. כולי רועדת ממה יכול להיות. אבל אנחנו בנינו כאן מדינה במשך 75 שנה, בואו לא נפרק את מה שבנינו".
"זה יום של המשפחות השכולות"
כמו המשפחות השכולות שחלוקות על הצורך של הפוליטיקאים להגיע לבתי העלמין או לא, גם בקרב חברי כנסת נשמעו קולות חלוקים.
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד אמר כי "אני חושב שבגדול, זה שנציגי ממשלה ונציגים שנבחרו על ידי הציבור באים לבתי העלמין – זה ביטוי לממלכתיות". קלנר, שדיבר גם על רקע העצומה שנחתמה בבאר טוביה בדרישה שסגן השר יעקב טסלר לא יגיע לטקס, הוסיף: "אנחנו צריכים לראות איך עושים מינימום של משהו שיכול להתפרש כפגיעה, אבל לפעמים אי הגעה פוגעת אולי במישהו אחר".
שר העלייה והקליטה אופיר סופר אמר כי הוא מתכוון להגיע לבית העלמין בזכרון יעקב, לשם שובץ על ידי מזכירות הממשלה. "על השרים להגיע. למעמד הממלכתי יש תוקף", ציין סופר. "בעזרת השם גם אנאם".
ח"כ זאב אלקין מהמחנה הממלכתי אמר כי "הפוליטיקאים מגיעים לא כנציגים של עצמם או של מפלגה מסוימת - אלא כנציגי מוסדות המדינה. זו המשמעות של ההגעה. אני חושב שבימים האלה מכל פוליטיקאי נדרשת קצת צניעות. בסוף, ההחלטה צריכה להיות לא של פוליטיקאי עצמו, אלא של מארגני הטקס. גם ברמה הלאומית, משרד הביטחון שהוא מארגן את הטקסים האלה, וגם בהתייעצות עם ראשי השלטון המקומי בכל מקום ומקום. כדאי להתחשב בשלטון המקומי, שתמיד שותף לארגון הטקסים. היינו כבר במצבים רגישים וידענו לצאת מזה".
השר אופיר סופר: על השרים להגיע, למעמד הממלכתי יש תוקף
(צילום: אבי חי)
ח"כ גלעד קריב: שפוליטיקאים לא ינאמו
(צילום: אבי חי)
ח"כ גלעד קריב מהעבודה ציין כי "כמי שפוקד את בתי העלמין ביום הזיכרון שנים, אני חושב שאין מקום לנאומים של פוליטיקאים בבתי העלמין ביום הזיכרון בכלל. שיגיעו, יניחו זר בשם הממשלה והכנסת, ירכינו ראש ילחצו את היד של המשפחות השכולות. יש פסול שאדם שלא שירת בצה"ל יגיע לבתי העלמין ביום הזיכרון כנציג הממשלה והכנסת. רוצה כאדם פרטי? שיגיע". הוא הוסיף: "תיטיב ממשלת ישראל לעשות אם הנציגים יניחו זר ויימנעו מלדבר. זה צריך להיות גם בשנים הבאות. שאלופי המטכ"ל, מפקדי האוגדות והחטיבות יתפרסו בבתי העלמין ויישאו דברים".
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו אמרה כי "אני חושבת שאנחנו צריכים פה לא לעשות מה שאנחנו חושבים, אלא מה שהמשפחות השכולות. זה יום שלהן. זה אירוע מרגש, זה אירוע טראומטי, זה יום הכי קשה בשנה מבחינתי. אני אעשה אך ורק מה שיגידו לי המשפחות השכולות". "אני בדיכאון טוטאלי, כי לא תיארתי לעצמי שככה אנחנו נחגוג 75 שנה למדינת ישראל", הוסיפה.
