תיעוד מההפגנה בלוד
מאות בני אדם ובכללם תושבי לוד הערבים משתתפים בצהריים (שישי) בצעדת מחאה לציון שנה לאירועי מבצע "שומר החומות", שבמהלכם נורה למוות תושב העיר מוסא חסונה. המפגינים הניפו דגלי פלסטין וקראו בין היתר "ברוח ודם נפדה את אל-אקצא".
חסונה, בן 31 במותו, נורה ונהרג ב-11 במאי 2021 - ליל המהומות הראשון בעיר. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. כמה יהודים נחקרו בחשד למעורבות בירי, אך המשטרה סגרה את התיק מחוסר אשמה. סגירת התיק הביאה להתגברות המחאה בלוד.
המשתתפים בהפגנה התאספו עם סיום תפילת יום השישי ברחבה שלפני המסגד הגדול בעיר העתיקה, ויצאו לצעדה לכיוון בית משפחת מאלכ חסונה, אביו של מוסא. "מי שירה בו לא יושב בכלא", אמרו הנוכחים במחאה שאותה ארגנו ושמרו על הסדר שלה אנשי הוועד העממי של לוד. אחרים אמרו: "אנחנו רוצים לחיות בחופש".
כוחות גדולים של משטרה, מלווים במסוק, מאבטחים את ההפגנה שהובילה לסגירת רחובות רבים בלוד. בשלב מסוים צעדו המשתתפים עם דגלי פלסטין בידיהם ברחוב הראשי - שדרות צה"ל. השוטרים מקפידים להימנע ממגע עם המוחים, ומלווים את הצועדים באופן היקפי.
המשטרה עצרה לזמן קצר את הצעדה בדרישה שרעולי פנים יסירו את הכיסויים כפי שסוכם. מפקד משטרת לוד סגן-ניצב ששי שלמה אמר: "לא יהיה רעול פנים אחד בצעדה". אחרי שרעולי הפנים הורידו את הכיסויים, הם צעקו "אללה אכבר". אחד מחברי מועצת העיר הערבים אמר: "אי אפשר למנוע מהצעירים להניף את דגל פלסטין".
מנגד, 50 חברי הגרעין התורני של לוד הגיעו סמוך לכיכר הפרחים - שם חסונה נורה למוות. הם הניפו דגלי ישראל ושרו "עם ישראל חי". המפגינים הערבים נופפו לעברם עם דגלי פלסטין וצעקו "אללה אכבר", השוטרים חצצו בין הצדדים.
"תושבי העיר בחרו בדו-קיום"
ראש העיר לוד יאיר רביבו מחה: "בושה לנו כמדינה שמאפשרת הנפת דגלי פלסטין במרכזה של לוד. ערבי ישראלי שלא טוב לו בגן העדן הישראלי מוזמן לעבור לשם. 120 ח"כים, זה בדיוק התפקיד שלכם לתקן א החוק. ההפגנה המיותרת הזו, שנכפתה עלינו 'בשם הדמוקרטיה' (ושנכשלה כישלון חרוץ עם 200 איש בלבד במקום אלפים שציפו) היא אות קלון לכולנו. לא כל דבר הוא חופש ביטוי".
רביבו אמר עוד: "ערב יום הנכבה, שנה לשומר חומות ובתקופה מאוד מורכבת- ערביי לוד בחרו כמעט כולם שלא להשתתף. פעילים פוליטיים, ארגונים וגם גורמים פלסטיניים מחוץ לישראל עשו כל מאמץ להדליק את האווירה אך תושבי העיר בחרו בדרכה של פאתן, דרך של דו-קיום ולא דרך של קונפליקט".
