העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח כי לפי מידע מודיעיני חדש, שנבחן על-ידי גורמים רשמיים בארה"ב, ייתכן שארגון פרו-אוקראיני אחראי לחבלות שהיו אשתקד בצינורות הגז "נורד סטרים" בים הבלטי. לפי הדיווח, אין עדות לכך שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, או בכירים אוקראינים אחרים, היו מעורבים בפרשה – או שהתוקפים שפוצצו את הצינורות פעלו בהוראת הממשלה בקייב.
בספטמבר 2022 דיווחו שבדיה ודנמרק על שלוש דליפות בצינורות הגז שהקימה רוסיה עם אירופה בים הבלטי, בעלות של מיליארדי דולרים. דליפה אחת הייתה ב"נורד סטרים 1", ושתי דליפות התגלו ב"נורד סטרים 2". שתי המדינות העריכו כי מדובר בפעולות חבלה, מכיוון שלפני כן אירעו פיצוצים עזים בקרבת הצינורות. הפיצוצים היו אמנם במים בינלאומיים, אך ב"אזורים הכלכליים" של השתיים.
הצינורות לא היו פעילים בזמן הדליפות, למרות שהכילו בתוכם גז. "נורד סטרים 1" נפתח ב-2011 והיה אמור להיות פעיל, אך חודש לפני הפיצוץ רוסיה עצרה לחלוטין את הזרמת הגז דרכו בטענה לבעיות טכניות שנגרמו לכאורה בשל הסנקציות שהמערב הטיל עליה בגלל שפלשה לאוקראינה – טיעון שלא התקבלה במערב. בניית "נורד סטרים 2" הושלמה ב-2021, אך ימים אחדים לפני הפלישה לאוקראינה הקנצלר הגרמני אולף שולץ עצר את השקתו והוא טרם נכנס לשימוש מסחרי.
כמו שבדיה ודנמרק, גם ארה"ב ונאט"ו הגדירו את הפיצוצים בצינורות "נורד סטרים" בספטמבר 2022 כ"פעולת חבלה", ומוסקבה האשימה את המערב במעשה. אף צד לא סיפק הוכחות לטענותיו.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי הסקירה המודיעינית שהועברה לגורמים הרשמיים בארה"ב לא הגיעה למסקנה בנוגע לזהות התוקפים. פעולות החבלה שלהם דרשו כישורי צלילה ומומחיות בחומרי נפץ. בסקירה המודיעינית לא מצוין מיהם התוקפים, ומי הורה על המבצע או מימן אותו.
עם זאת, ההערכה היא שהתוקפים נמנים על מתנגדיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "הגורמים שבחנו את המידע המודיעיני אמרו שהם מאמינים שמי שאחראים לחבלה הם אזרחים אוקראינים או רוסים – או שמדובר בארגון שבו חברים אזרחים משתי המדינות", דווח ב"ניו יורק טיימס".
אחת ההערכות אחרי הדליפות הייתה שמטרת התוקפים הייתה למנוע מרוסיה למכור גז טבעי למדינות אירופה ולפגוע בכלכלתה. הדליפות בצינורות הגז העלו את הלחץ בקרב בעלות בריתה של אוקראינה, במיוחד גרמניה, על רקע עליית מחירי האנרגיה - אחת מהשלכות המלחמה. מפרוץ המלחמה צמצמו מדינות אירופה בצורה דרסטית את התלות שפיתחו בענף האנרגיה הרוסי.
בחודש פברואר טען סימור הרש, עיתונאי חוקר מארה"ב, כי וושינגטון אחראית לפיצוצים – ונעזרה בנורבגיה. הבית הלבן הכחיש בתוקף את הטענה, וגורם אמריקני אמר כי היא "מופרכת לחלוטין".
הערכה נוספת, שעלתה אשתקד, הייתה שרוסיה אחראית לחבלות - ורצתה לטלטל את השווקים על רקע משבר האנרגיה. ואכן, אחרי ההודעה על דליפות הגז נרשם זינוק במחירי הגז באירופה.
בממשלת אוקראינה הגיבו לפרסום ב"ניו יורק טיימס" וציינו כי לקייב אין מידע על האירוע, ואין לה שום קשר אליו. ברוסיה מסרו כי הפרסום מדגיש את חשיבותה של פתיחת חקירה עצמאית באו"ם.
הדיווחים בגרמניה: 6 תוקפים עם דרכונים מזויפים
במקביל לדיווח ב"ניו יורק טיימס" פרסמו הערב כלי תקשורת בגרמניה מידע על מי שלכאורה תקפו את הצינורות: לפי הפרסומים מדובר באישה וחמישה גברים, שהחזיקו בדרכונים מזויפים. השישה שכרו יאכטה מהעיר רוסטוק בגרמניה. היאכטה שייכת לחברה פולנית, שבבעלות אזרחים אוקראינים.
היאכטה הושכרה בעיר רוסטוק בגרמניה ב-6 בספטמבר – כמעט שלושה שבועות לפני פעולות החבלה. לפי הדיווחים בגרמניה, חוקרים מצאו ביאכטה שרידים של חומרי נפץ שבהם השתמשה הקבוצה. התקשורת הגרמנית ציינה כי המידע המודיעיני מצביע על כך שהתוקפים אכן היו פרו-אוקראינים, אך הרשויות בגרמניה לא מצאו לכך הוכחה והלאום של התוקפים אינו ידוע.
פורסם לראשונה: 19:55, 07.03.23
