הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין ניסה הערב (יום ב') להגן על הודעתו הדרמטית בלילה האחרון, שלפיה החליט להתנגד לתוכנית הדגל של הנשיא ג'ו ביידן Build Back Better – התנגדות שחסמה למעשה את הדרך לאישורה בקונגרס והקימה עליו רבים במפלגה הדמוקרטית, וכמובן בבית הלבן. בריאיון לתחנת רדיו במערב וירג'יניה, המדינה שאותה הוא מייצג בסנאט, טען מנצ'ין כי צוות הבית הלבן עשה כמה דברים "בלתי נסלחים" שגרמו לו להתנגד לתוכנית הענקית של ביידן. הסנאטור לא אמר מהם אותם דברים "בלתי נסלחים", והסתפק באמירה שהאחראי להם הוא צוותו של ביידן, ולא הנשיא עצמו.
תוכנית Build Back Better ("לבנות מחדש טוב יותר", ובקיצור – BBB) של ביידן היא תוכנית בשווי 1.75 טריליון דולר שבמסגרתה התכוון הנשיא הדמוקרטי לבצע השקעות ענק בתחומי הכלכלה, הרווחה והאקלים. הדמוקרטים תיארו אותה כתוכנית של פעם בדור, והיא אמורה הייתה לכלול השקעה של מאות מיליארדי דולרים במוסדות חינוך ומעונות יום, בהרחבה דרמטית של הגישה לביטוחי בריאות, בסיוע לזקנים, בשיכון ובהכשרת עובדים. נוסף על כך היא הייתה אמורה להקצות מאות מיליארדים להפחתת הפליטה של גזי חממה, ומומחים תיארו אותה כהשקעה הכספית הפדרלית הגדולה אי פעם במאבק בשינויי האקלים.
מנצ'ין התנגד לאורך החודשים האחרונים לשורה של סעיפים בתוכנית שנועדו להילחם בשינויי האקלים ושצפויים לפגוע בתעשיות הפחם והגז הטבעי, מהמנועים הכלכליים הראשיים של מדינת מערב וירג'יניה שאותה הוא מייצג בסנאט. מערב וירג'יניה, נזכיר, היא מדינה שאף שבחרה במנצ'ין הדמוקרטי לסנאט – הצביעה בשתי מערכות הבחירות האחרונות עבור דונלד טראמפ. מבקריו של מנצ'ין מפקפקים במניעים להתנגדותו לתוכנית, ומדגישים את העובדה שהוא עדיין בעל מניות רבות בחברה שהקים ב-1988 ושעוסקת בעסקי הפחם. כיום בנו הוא שמנהל את החברה.
כדי לאשר את תוכנית ה-BBB נדרש אישורו של הסנאט, ושם ניצבה בפני ביידן משימה קשה ביותר: בסנאט הנוכחי יש 50 חברים דמוקרטים ו-50 חברים רפובליקנים, ופירוש הדבר שכדי להעביר בו חוק – בהנחה שהרפובליקנים כולם יתנגדו – זקוקים הדמוקרטים לתמיכת כל 50 נציגיהם בבית. כאשר מתקבל בסנאט שוויון, הקול המכריע הוא של סגן הנשיא, ומכיוון שסגנית הנשיא כעת היא הדמוקרטית קמלה האריס – היא יכולה לתת לדמוקרטים את הניצחון. אלא שבהיעדר 50 הקולות שיביאו את השוויון הראשוני – האריס אינה יכולה לעשות זאת.
אמש, אחרי חמישה וחצי חודשים של משא ומתן עם מנהיגי הדמוקרטים, הודיע מנצ'ין בריאיון ל"פוקס ניוז" כי הוא אינו מסוגל לתמוך בתוכנית, ולפיכך גזל מהדמוקרטים את השוויון המיוחל. הודעתו הקימה מיד מהומה, משום שהיא לא רק מסכלת את תוכנית הדגל של ביידן, אלא גם מעלה תהיות בנוגע לסיכויי ההעברה של חוקים אחרים החשובים לנשיא ולמפלגתו הדמוקרטית, בהם חבילת חוקים הקשורים לזכויות ההצבעה – חבילה שמנצ'ין מסתייג מהרעיון לאשרה בלי תמיכה רפובליקנית.
הפרוגרסיבים זועמים: "ידענו שהוא יעשה את זה"
בבית הלבן התקשו להסתיר את הזעם על מנצ'ין, והאשימו אותו כי בגד בהבטחות שנתן. הדוברת של ביידן, ג'ן סאקי, יצאה למתקפה נדירה בחריפותה על מנצ'ין – צעד בוטה-במיוחד בהתחשב בעובדה שקולו של הסנאטור קריטי עבור כל תוכנית שיבקש הממשל להעביר בסנאט בשנה הקרובה. "נמשיך ללחוץ עליו כדי לראות אם הוא מוכן לשנות שוב את דעתו, לכבד את ההתחייבויות הקודמות שלו ולעמוד במילתו", אמרה סאקי, שטענה כי רק בשבוע שעבר נועדו ביידן ומנצ'ין באופן אישי, דנו בהצעה חדשה וסיכמו להמשיך בשיחות. לדברי סאקי, ההחלטה של מנצ'ין לעצור את המשא ומתן היא "נטישה פתאומית ובלתי מוסברת של עמדתו, והפרה של ההתחייבויות שנתן לנשיא ולעמיתיו הסנאטורים".
אף שגם במחנה המרכז המתון של המפלגה הדמוקרטית הביעו אכזבה קשה מהחלטת מנצ'ין, התגובות החריפות ביותר נגדו הגיעו ממחנה השמאל הפרוגרסיבי של המפלגה, שם היו שתהו בקול רם מהם מניעיו של מנצ'ין ואם הוא מאמין בכלל בערכיה של המפלגה הדמוקרטית. "ידענו שהוא יעשה את זה", צייצה חברת בית הנבחרים אלכסנדרייה אוקסיו-קורטז, הנמנית עם בכירי המחנה הזה. ראש הסיעה הפרוגרסיבית בבית הנבחרים, המחוקקת פרמילה ג'ייפל, הצהירה כי מנצ'ין אינו יכול עוד לטעון שהוא אדם העומד במילתו. הסנאטור ברני סנדרס הוסיף בריאיון ל-CNN: "אם למנצ'ין אין די אומץ לעשות את הדבר הנכון עבור המשפחות העובדות במערב וירג'יניה ובאמריקה, הניחו לו להצביע 'לא' לעיני העולם כולו".
לצד הזעם הדמוקרטי על מנצ'ין, מאחורי הקלעים יש כבר מי שמנסים להציל לפחות חלקים מתוכנית BBB הענקית, אותם חלקים שלהם מנצ'ין אינו מתנגד – ולקדם את אישורם במסגרת הליכי חקיקה נפרדים. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, הצהיר הערב שכל תוכנית BBB תובא בתחילת השנה להצבעה בסנאט, כך שאם מנצ'ין רוצה להתנגד לה – הוא ייאלץ להצביע נגדה באופן רשמי.
יושבת ראש בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, ניסתה להפיח אופטימיות מסוימת באנשיה, וטענה שעדיין אפשר לגבש הסכם בתחילת השנה החדשה. בהודעה שפרסמה הלילה היא נמנעה מלתקוף את מנצ'ין (למעשה היא כלל לא נקבה בשמו), ובמקום זאת הפצירה בדמוקרטים לנצל את מסעותיהם ברחבי ארה"ב בשבועות הקרובים כדי להדגיש לתושבי מחוזות הבחירה שלהם כמה גדולה תהיה השפעתה של תוכנית ה-BBB על תנאי המחיה שלהם. "חשוב שכל המשפחות האמריקניות יידעו עד כמה תוכנית ההשקעה בתשתיות הזו, תוכנית של פעם בדור, תשפר את חייהם", מסרה.
עריקה על הפרק? "מקווה שיש עוד דמוקרטים כמוני"
בהודעתו על כך שלא יתמוך ב-BBB בחר מנצ'ין בניסוח זהיר, כזה המשאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן: "אני לא יכול להמשיך עם הצעת החוק הזו", אמר – אבל משמעות בחירת המילים היא שמנצ'ין רק פוסל את הצעת החוק הנוכחית, ולא פוסל על הסף הצעה עתידית, כזו שיוכנסו בה שינויים. עם זאת, הדרישות של מנצ'ין צפויות להיות קשות מאוד לעיכול עבור רבים במפלגה הדמוקרטית. מנצ'ין דורש צמצום משמעותי של ההשקעות בתוכנית, וטוען כי במתכונתה הנוכחית היא תגרום לאינפלציה ותגדיל את הגירעון הפדרלי. הדמוקרטים דוחים את הטענה הזו, וטוענים כי תוכניות ההכשרה לעובדים, ההשקעה בחינוך ויוזמות אחרות המקודמות ב-BBB יגרמו לצמיחה כלכלית וירסנו אינפלציה בטווח הארוך.
במחנה הרפובליקני שיבחו ביממה האחרונה את מנצ'ין, ומיהרו להכתיר אותו לפוליטיקאי עצמאי הפועל לפי צו מצפונו. הסנאטור מדרום קרוליינה לינדזי גרהאם, הרפובליקני הבכיר בוועדת התקציב של הסנאט, אמר אמש שהוא "מעריך מאוד" את החלטתו של מנצ'ין. גרהאם ניסה במשך שבועות להניא את הסנאטור הדמוקרטי מתמיכה בתוכנית.
כעת יש התוהים אם מנצ'ין מכין את הקרקע לעריקה משורות מפלגתו. בריאיון שנתן הערב לרדיו נשאל מנצ'ין אם הוא עדיין ניצב לצד המפלגה הדמוקרטית והשיב: "אני רוצה לקוות שיש עדיין דמוקרטים שמרגישים כפי שאני מרגיש. כמו שאמרתי, אני אדם אחראי מבחינה סוציאלית ופיסקלית, ואדם רחום מבחינה סוציאלית. אם אין עוד שום דמוקרטי כזה, הם צריכים לדחוף אותי לאן שהם רוצים".
לדרמה המתחוללת כעת בסנאט עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על תקופת נשיאותו של ביידן. ראשית, היא מעמידה על כף המאזניים את תדמיתו של ביידן כנושא ונותן מיומן, המסוגל לעבוד גם עם יריבים מרים בקונגרס ולשכנע אותם לשתף פעולה. שנית, רבים מהדמוקרטים קיוו שאישור BBB ישפר דרמטית את סיכויי ההצלחה של מפלגתם בבחירות אמצע הכהונה שייערכו בנובמבר של השנה הבאה. בבחירות הללו עלולים הדמוקרטים לאבד לא רק את הרוב הדחוק-ממילא שיש להם בסנאט, אלא גם את הרוב בבית הנבחרים, ולאחר מכן יהיה כמעט בלתי אפשרי עבורם לקדם חוקים בקונגרס למשך שנתיים לפחות.