לפיד: "הבהרנו ללבנונים שישראל לא תעכב ליום אחד ההפקה במאגר כריש ולא תיכנע לאף איום"
(צילום: לע''מ)
הליך אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון צפוי להסתיים ב-26 באוקטובר - כשבוע לפני הבחירות ובתום שבועיים שניתנו לחברי הכנסת לעיין בו. החלקים המודיעיניים החסויים בהסכם יונחו בפני ועדת חוץ וביטחון וייפתחו לעיון חברי הכנסת בוועדת המשנה לענייני מודיעין – שם יתקיים דיון ויינתן מענה לשאלות שיעלו.
בעוד שבועיים תאשר הממשלה את ההסכם דה-פקטו ולאחר מכן ישראל תודיע לארה"ב בכתב שהיא מאשרת את ההסכם. אחרי שארה"ב תקבל אישור דומה בכתב גם מלבנון – היא תודיע שההסכם נכנס לתוקף.
האמריקנים רוצים לקיים טקס חתימה חגיגי בא-נאקורה, אבל לא בטוח שזה יקרה. בכירים בלשכת ראש הממשלה אמרו שלא מן הנמנע שיערך טקס לפני הבחירות, אבל אין חובה כזאת. אם אכן ייערך טקס, ראש הממשלה יאיר לפיד לא ישתתף בו וייתכן ששרת האנרגיה קארין אלהרר תייצג את ישראל. בטקס לא תהיה חתימה רשמית על ההסכם ולא בטוח שהלבנונים יסכימו להצטלם עם הישראלים.
גם מכתב הערבויות שארה"ב התחייבה לתת לישראל עדיין לא סגור. במסיבת עיתונאים שכינס אמש אמר ראש הממשלה יאיר לפיד כי "אתמול ניהלתי על זה שיחה עם ביידן, דיון פורה וחיובי. אתן דוגמה אחת: אנחנו צריכים את האמריקנים כדי לכפות סנקציות שימנעו מהכסף להגיע לחיזבאללה. אנחנו בדיון שמערך הסנקציות הזה יוודא שהכסף לא יגיע לחיזבאללה. זה בלתי אפשרי בזכות מערך הסנקציות. הם יסגרו את הבנק הלבנוני. יש גם ערבויות ביטחוניות וזה עדיין בעבודה".
יו"ר הכנסת מציג את ההסכם במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
שר הביטחון בני גנץ אמר במסיבת העיתונאים כי "אני מכיר את המציאות הביטחונית, את מחיר המלחמה וגם את העם הלבנוני. ההסכם שאנחנו דנים בו היום הוא הסכם חשוב ונכון, והוא משרת את האינטרסים העמוקים ביותר של מדינת ישראל. ההסכם, מבטיח את המשך חופש הפעולה באזור הסמוך לחוף ובכל מקום שיידרש, קובע משוואה ביטחונית חדשה בכל הנוגע לים ולנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל, ויש לו פוטנציאל להקטין את ההשפעה של איראן על לבנון".
אלהרר אמרה במסיבת העיתונאים כי מדובר בהסכם שבו כל הצדדים מרוויחים. "ההסכם מייצר פתרון לא רק לקו המצופים ולגבול הימי אלא גם לרווחים כלכליים כתוצאה מפיתוח עתידי של המאגר", אמרה שרת האנרגיה. "עמדנו על כך שהזכויות שלנו יישמרו ונקבל תמורה מלאה על חלקנו במאגר. אין דוגמאות של פיתוח מאגרים בין מדינות שאין ביניהן יחסים דיפלומטיים וללא ההסכם הסיכוי לפיתוח המאגר היה אפסי. זה יאפשר יציבות אזורית והגעה של חברות בינלאומיות נוספות לחיפוש והפקה של גז במים שלנו".
במקביל להצהרות, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו שב ותקף את ההסכם. "לפיד וגנץ נתנו לחיזבאללה את המים הטריטוריאליים שלנו, שטח ריבוני שלנו, גז שלנו, ובסוף עוד נכנעו לעוד תביעה של חיזבאללה לאפשר לאיראן לקדוח גז ליד חופי ישראל. הם מביאים את איראן צמוד לגבולנו הצפוני. זה הסכם כניעה של ראש ממשלת מעבר חלש וחובבני שנכנע לכל הדרישות של חיזבאללה", אמר נתניהו.
גנץ: "ההסכם משרת את האינטרסים העמוקים ביותר של מדינת ישראל"
(צילום: לע''מ)
נתניהו: "הסכם כניעה חלש, הכסף עובר מלבנון לידיים של נסראללה"
אתמול אחר הצהריים התכנסה הממשלה לישיבה שבה אישרה שלא להצביע על ההסכם בכנסת. בישיבה הציגו גורמי המקצוע את עקרונות ההסכם והשפעותיו בחיזוק הביטחון הלאומי והיציבות האזורית. בדיון נרשם עימות כששרת הפנים איילת שקד פנתה ללפיד ואמרה לו: "אתה מתאר את ההסכם כהסכם היסטורי. אם זה היסטורי אתה חייב להביא את זה לאישור הריבון - הכנסת. ממה אתם מפחדים?". ראש הממשלה הזכיר כי "הם לא העבירו גם את הוויזות והמטרו" - כשהוא מתייחס בעקיצה בין היתר לחוקים שנועדו לקדם את הפטור מוויזה לארה"ב שקידמה שקד בעצמה.
אתמול אישר גם הקבינט המדיני-ביטחוני את ההסכם, כשכל השרים הצביעו בעד מלבד שקד שנמנעה. ראש המוסד דדי ברנע אמר בישיבת הקבינט שההסכם לא טוב לחיזבאללה. לדבריו, נסראללה לא היה חלק מהמשא ומתן על הסכם הגז ומשהבין שמסתמן מרחב הסכמות גדול הוא רצה להשתמש בהזדמנות ולגזור קופון.
ראש המל"ל איל חולתא אמר אמש בתדרוך על ההסכם כי "לבנון לא קיבלה 100% ממה שביקשה". הוא הסביר כי "האינטרסים של לבנון לא היו לגמרי בהתנגשות עם ישראל. מה שלבנון באמת רצתה זה לקבל 100% ממאגר קאנא, אבל היא לא קיבלה את זה". עוד אמר חולתא כי "ההסכם לא תואם את האינטרסים של איראן בלבנון". לדבריו, "ההסכם מחזק את ממשלת לבנון ומקטין את התלות של ממשלת לבנון בחיזבאללה - ולכן מנוגד לאינטרס האיראני. בעיניים ישראליות זה היה אחד האינטרסים לסגור את ההסכם".
פורסם לראשונה: 22:58, 12.10.22
