בצל ניסיונותיה של איראן להשיג כמה רכיבים הנדרשים לפצצה גרעינית - הנדרשים להרכבת ראש נפץ גרעיני, כפי שחשף נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", נציגי ארה"ב והמעצמות האירופיות במועצת הנגידים של סבא"א - סוכנות הגרעין של האו"ם, הביעו חשש מהמשך חוסר שיתוף הפעולה של טהרן עם הסוכנות בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה. ב"גרדיאן" הבריטי דווח כי דיפלומטים בארה"ב ובאירופה גם הביעו חשש מהתחזקות קולותיהם של קיצונים איראנים שתומכים בפיתוח נשק גרעיני, בצל חוסר היציבות שגורמת המלחמה בעזה - ולצד חוסר הפיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית.
נשיא איראן, איבראהים ראיסי, טען בימים האחרונים שכרגע - ארצו מעוניינת בתוכנית גרעין אזרחית בלבד. אלא שאם איראן תחליט אחרת, בצל המלחמה בעזה, הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה צבאית אפשרית באיראן כמעט בלתי קיימת - וגם היכולת של ישראל מועמדת בספק, בין השאר מאחר שצה"ל עסוק בבוץ העזתי. גם הפוקוס בקהילת המודיעין הוא פחות בגרעין האיראני, והאיראנים מנצלים זאת.
בכינוס הרבעוני של מועצת הנגידים של סבא"א בשבוע שעבר, ארה"ב ובעלות בריתה באירופה הזהירו בתוקף מהאיום הנשקף מחוסר שיתוף הפעולה האיראני. ראש סבא"א, רפאל גרוסי, אף הודה בדיון כי הסוכנות איבדה את "רציפות הידע" בכל הנוגע לייצור ומלאי הצנטריפוגות של איראן, המים הכבדים וריכוז עפרות האורניום של טהרן.
שגריר רוסיה בסבא"א, מיכאיל אוליינוב, הזהיר גם הוא כי הסיטואציה "מלאה סיכונים", וש"נשקפים סיכונים של יציאה מפני שליטה", אך הוא טען כי רוב האשמה לכך מוטלת על ארה"ב - שפרשה מהסכם הגרעין ב-2015.
למרות זאת, ארה"ב לא ביקשה להגיע לנוסח החלטה מוסכם נגד איראן במועצת הנגידים. הרקע לכך, לפי דיפלומטים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, נובע מהבחירות בארה"ב. לצד זאת, איראן מצידה נוהגת לראות בהחלטות כאלה כהתרסה נגדה - ומגיבה בצעדי נגד חריפים, דוגמת סילוק פקחי גרעין מנוסים - כפי שעשתה בחודש ספטמבר האחרון.
"אנחנו מאמינים שהגענו לנקודה שאנחנו והקהילה הבינלאומית חייבים לשקול מחדש איך להגיב למשיכת הזמן המתמשכת של איראן", אמרה שגרירת ארה"ב לסבא"א לאורה הולגייט. "אנחנו לא יכולים לאפשר לדפוס ההתנהגות האיראני הנוכחי להמשיך". היא ביקשה לקבל מידי ראש סבא"א גרוסי דוח שעוסק בעמידה של איראן בהתחייבויותיה בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה, לקראת הפגישה של מועצת הנגידים בחודש יוני. האמריקנים הזהירו כי יפעלו בכינוס הבא של מועצת הנגידים, אם איראן לא תשתף פעולה עם סבא"א - בין היתר בעניין שרידי האורניום שהתגלו בשני אתרי גרעין לא מוכרזים, אחרי שבשנה שעברה נסגרה חקירה סביב אתר שלישי.
לדאגה הדיפלומטית מצטרפת גם אזהרתו של גנרל מייקל קורילה, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, שאמר בוועדת הכוחות המזוינים בסנאט האמריקני כי אם איראן תחזיק בנשק גרעיני, "זה ישנה את המזרח התיכון לעד". קורילה הוסיף כי "המפתח להרתיע את טהרן הוא ההבנה שההתנהגות שלה תישא השלכות. ההרתעה היא זמנית".
שתי רגליים לפצצה
כפי שפורסם בטור של נדב איל, בתקופה האחרונה החלה איראן לפעול או "לגשש" להשגת רכיבים הנחוצים לקבוצת הנשק להרכבת פצצה גרעינית. שלושה בכירים בישראל השמיעו גישות שונות: היו כאלה שהביעו חשש כבד יותר מההתפתחויות הללו, ואחרים ציינו כי ייתכן שאיראן פועלת כך כל הזמן – ואנחנו יודעים זאת. אף אחד מהם לא סבר שאיראן פורצת לפצצה גרעינית כעת. ישראל דיווחה על הפעילות, כפי שהיא רואה אותה, לבעלות הברית שלה ובראשן לארה"ב.
כדי להגיע לראש נפץ גרעיני נדרשות שתי רגליים. הראשונה היא פלוטוניום או אורניום מועשר לדרגה צבאית. הדרך הטובה ביותר לפקח ולסכל הגעה לפצצה היא דרך נתיב ההעשרה. איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ואסור לה לבצע פעילויות העשרה ללא פיקוח. לכן ישראל ואנשי המקצוע שלה, במוסד ובצה"ל, התמקדו, לפי פרסומים זרים, במשך שנים בהאטה ובבלימה של העשרת האורניום. במאמצים בלתי רגילים, הם האטו את ההעשרה לאורך שנים. לבסוף, החזית הזו קרסה, גם בצל פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. לאיראן כעת יש יכולת להעשיר אורניום לרמה צבאית - ובמהירות רבה.
הרגל השנייה מכונה "קבוצת הנשק". הכוונה היא להרכבת האורניום (או הפלוטוניום) בהתקן צבאי שיודע ליצור תגובת שרשרת ופיצוץ. זה דורש יכולת טכנית וידע, וגם מרכיבים פיזיים, לדוגמה, נפצים הפועלים בצורה מדויקת ומתואמת. בדרך כלל, מקובל לומר שאיראן רחוקה בין שנה לשנתיים מיכולות כאלה.
