ועדת המשנה של הכנסת לבחינת העמדת מחבלי חמאס לדין והקמת בית דין ייעודי לכך התכנסה הבוקר (שלישי) לדיון מסווג, אולם נראה כי קיים סיכוי נמוך לכך שמשפט כזה יתנהל טרם סיום המלחמה בעזה. גורמי משפט בכירים מעריכים כי משרד המשפטים והכנסת ימשיכו בשלב זה בהערכות משפטיות בלבד, אך האות לפתיחת הליכים נגד המחבלים יינתן רק עם שוך הקרבות.
הכותרת
איך שופטים את מחבלי חמאס?
27:08
ועדת המשנה של ועדת החוקה הוקמה לשם יצירת מסגרת משפטית מתאימה להחזקתם ולהעמדתם לדין של מחבלי חמאס שהשתתפו במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר. לוועדה הוזמנו הבוקר בין היתר שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כדי לדון בסטטוס המשפטי של המחבלים ובפעולות הממשלה בהקשר זה.
אחת הסיבות להשהיית מהלך ההעמדה לדין נעוצה בחטופים הישראלים שעדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה. ישראל לא מעוניינת ליצור הסחות דעת שעלולות לחבל בסיכויי חזרתם של החטופים. סיבה נוספת היא החשש שהפלסטינים וארגוני זכויות אדם באירופה יגבירו יוזמות למתקפת נגד משפטית נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בטענה שיש לבדוק גם ביצוע פשעי מלחמה כלפי אוכלוסייה אזרחית בעזה. עוד סיבה - בשל הייחודיות הצפויות של המשפט, יש לשנות חוקים - מהלך שלוקח זמן.
גורמים במערכת המשפט אומרים כי "ההחלטה הסופית האם ומתי לפתוח בהליכים אלה תתקבל על-ידי ראש הממשלה, שר המשפטים והקבינט, ולא על-ידי הכנסת". לפי ההערכות, חברי הכנסת צפויים להציע חלופות, כמו למשל הקמת בית דין מיוחד למחבלי הטבח או הטלת סמכות שיפוט בעניין זה לבית המשפט הצבאי בלוד שנסגר בשנת 2000, ועסק עד אז בנאשמים בפעילות נגד ביטחון המדינה. צה"ל צפוי לקרוא לחיילים למסור עדות במשטרה על כל מידע או ראיה שיש להם על הטבח, כפי שכבר הוחל לגבי אזרחים.
"המדינה תדרוש עונשים שיהלמו את חומרת הזוועות"
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן פרסמו לפני כחודש הודעה שבה נאמר כי "מאז 7 באוקטובר מתבצעת פעילות אינטנסיבית בשדה המשפטי. הפעילות מתבצעת מתוך ראייה כוללת של מתקפת הטרור הנפשעת, על כל היבטיה, הלאומיים והבינלאומיים. הדבר נעשה במטרה לחקור ולקיים הליכים משפטיים נגד מי שביצעו את מעשי הזוועה הללו, תכננו אותם והיו מעורבים בהם, יהא מקום מושבם אשר יהא".
השניים הוסיפו אז כי "מדינת ישראל תפעל להביא לדין מחבלים שנתפסו או ייתפסו, ותדרוש עונשים שיהלמו את חומרת הזוועות שבוצעו. מדובר באירוע חריג וחסר תקדים בהיקפו, ועל מערכת אכיפת החוק להתמודד עם אתגרי החקירה המורכבת של מעשי הטרור הנפשעים, כמו גם עם סוגיות משפטיות מורכבות שעולות ממעשים אלה.
"מסיבות מובנות, ובראשן הרצון שלא לשבש את החקירות המתנהלות, לא ניתן לפרט את הפעילות הרבה הנעשית כעת בעניין זה. ניתן לומר בשלב זה, כי מעשי הזוועה נחקרים בשיתוף פעולה הדוק של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל וצה"ל, וכי החקירה נעשית בליווי צמוד של פרקליט המדינה ואנשיו, ובפיקוח היועצת המשפטית לממשלה".
בהרב-מיארה ואיסמן גילו שהקימו צוותי עבודה משותפים ואחודים של הגופים השונים, שבהם משתתפים הגורמים הבכירים והמנוסים ביותר במערכת אכיפת החוק. לדבריהם, הצוותים מדווחים בקביעות על למשרדיהם על התקדמות העבודה במישור החקירתי והמשפטי, הלאומי והבינלאומי.
מלאכת איסוף הראיות (לרבות המדיה הדיגיטלית מכלל הזירות מרוכזת על-ידי משטרת ישראל, ולשם כך הקצתה המשטרה כוחות מנוסים, חסרי תקדים בהיקפם, בהובלת ראש אגף החקירות והמודיעין. במקביל להתקדמות איסוף הראיות, משרד המשפטים-מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, מקדמים פתרונות מיטיבים לכל הסוגיות והשאלות המשפטיות המורכבות שמתעוררות.
לדברי היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, "ישנם אלפי קורבנות ונפגעי עבירה, וכן היקף נרחב של זירות שבהן בוצעו מעשי הטרור המחרידים. נעשים מאמצים רבים, כדי לאסוף באופן מיטבי את כל הראיות הנחוצות באופן המקצועי, המהיר והרגיש ביותר שניתן, על-ידי רשויות החקירה והתביעה, הפועלות לשם כך ללא לאות, תוך כדי הלחימה. יוזמות רבות וברוכות בנושא ריכוז הראיות שננקטות על-ידי גופים שונים, נבחנות ומטופלות על ידי משטרת ישראל, כדי לאסוף גם את המידע הדרוש המצוי בידם.
"מלאכת זיהוי החללים ואיתור הנעדרים, משימת החקירה, הבאת המחבלים לדין וענישתם במלוא החומרה, היא משימה בעלת חשיבות לאומית ובין-לאומית עצומה. משרד המשפטים ומערכת אכיפת החוק רותמים את מיטב המשאבים המקצועיים למיצוי הדין עם המעורבים במעשי הזוועה. למען אלפי קורבנות מעשי הטרור הנפשעים ומשפחותיהם".
3 צפייה בגלריה
"פער אדיר ביכולת המשפט הפלילי בארץ ובעולם להתמודד עם אירועי טרור". ח"כ רוטמן
(צילום: שלו שלום )
יו"ר ועדת המשנה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר עם הקמת הוועדה: "כאשר עוסקים בטרור צריכים לעשות חשיבה מחודשת כמעט על כל הנחות המוצא גם ברשות המבצעת וגם ברשות השופטת, והרשות המחוקקת צריכה לתת דעתה על הסוגיות המשפטיות".
לדבריו, "אנחנו נתקלים שוב ושוב בפער האדיר שקיים ביכולת המשפט הפלילי בארץ ובעולם להתמודד עם אירועי טרור ואלו שחווינו בארץ באירועי 7 באוקטובר בפרט. אנחנו עוסקים רבות בדיוני הוועדה במנגנונים הבנויים על הנחות יסוד של התמודדות עם חריגים, עם פושעים, רציונלים של ענישה והבניית שיקול הדעת בענישה, אבל כאשר עוסקים בטרור צריכים לעשות חשיבה מחודשת כמעט על כל הנחות המוצא גם ברשות המבצעת וגם ברשות השופטת".
ח"כ רוטמן הבהיר ש"חלק מהדיונים יהיו חסויים בשל רגישותם, ולכן נדרש פורום מצומצם שיקבע לפי מפתח גודל הסיעות, וקבענו את שמונה הסיעות הגדולות".
