נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קיווה להציג תגובה בינלאומית נחרצת נגד התקפות החות'ים מתימן על כלי שיט בים האדום, אבל כשבוע אחרי ההכרזה האמריקנית על כוח רב-לאומי שימנע מהם לפגוע בתעבורה הימית שם, רבות מבעלות בריתה של וושינגטון אינן רוצות שיקשרו אותן לכוח הזה – בפומבי או בכלל. שתיים מבעלות הברית האירופיות של ארה"ב שהוזכרו כשותפות למבצע – איטליה וספרד – אף פרסמו הצהרות שבהן נראה כי הן מנסות להרחיק עצמן מהכוח הרב-לאומי.
7 צפייה בגלריה
ספינה ש"קשורה לישראל" והותקפה על-ידי החות'ים. המטרה של ביידן: להפוך את התקיפות לעניין בינלאומי
(צילום: FBN Raiger, MarineTraffic.com)
הכותרת
כללי המשחק החדשים עם חיזבאללה ואיראן | רונן ברגמן
26:05
משרד ההגנה האמריקני, נזכיר, הכריז שהכוח המדובר הוא קואליציה הגנתית שבה שותפות יותר מ-20 מדינות, ושנועדה להבטיח שהסחר הימי – בהיקף של מיליארדי דולרים – יוכל להימשך ללא הפרעה. אלא שקרוב לחצי מהמדינות הללו טרם הודו כי הן שותפות לברית או אישרו לארה"ב לחשוף אותן בעצמה. מדובר במדינות שתרומתן לכוח הרב-לאומי נעה בין שליחת ספינות קרב לבין שליחת אנשי צוות בלבד.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שמביאה את הדיווח על הסדקים, חוסר הרצון המסתמן של חלק מבעלות בריתה של ארה"ב לקשור את עצמן למאמץ משקף במידת מה את הבקיעים שיצרה המלחמה בעזה במערכת הדיפלומטית המערבית: בעוד הנשיא ביידן ממשיך לתמוך נחרצות בישראל, גוברת במערב הביקורת הבינלאומית על פעילות צה"ל בעזה, שבה נהרגו לדברי משרד הבריאות המקומי הנשלט על-ידי חמאס יותר מ-21 אלף פלסטינים.
"ממשלות אירופה חוששות מאוד שחלק מהמצביעים שלהן יפנו נגדן", מסביר דויד הרננדס, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד, ומציין שהציבור האירופי נעשה יותר ויותר ביקורתי כלפי ישראל וחושש להיגרר לתוך הסכסוך במזרח התיכון. גורם הבקיא בהלך הרוח בממשל ביידן אמר שארה"ב סבורה כי ההסלמה בהתקפות החות'ים מחייבת תגובה בינלאומית במנותק מהמלחמה המתנהלת בעזה.
7 צפייה בגלריה
חות'ים צועדים עם דגלי פלסטין בצנעא. מתכוונים להמשיך לירות כל עוד המתקפה בעזה נמשכת
(צילום: EPA)
הים האדום, נזכיר, הוא שער הכניסה של ספינות לתעלת סואץ, שדרכה עוברים כ-12% מהסחר העולמי ושמשמשת נתיב קריטי למעבר סחורות בין אסיה ואירופה. בעקבות התקפות החות'ים החלו חברות ספנות לשנות את נתיבי השיט של ספינותיהן, כך שהן נאלצות להקיף את אפריקה, וכך מתארך הזמן הנדרש מהן להגיע ליעדן, ובהתאם לכך עולים מחירי התובלה והסחורות עצמן. החות'ים מצדם מבטיחים להמשיך לתקוף ספינות כל עוד ישראל תמשיך לתקוף בעזה.
גם סעודיה והאמירויות לא רוצות
מבין 20 המדינות שהצטרפו לכוח הרב-לאומי שהקימה ארה"ב, עד כה הוכרזו שמותיהן של 12 בלבד, והצבא האמריקני הודיע בשבוע שעבר כי יניח למדינות אחרות להחליט בעצמן אם ומתי לדבר על תרומתן לכוח. בריטניה, יוון וכמה מדינות נוספות הכריזו רשמית על חלקן בברית, אבל כמה מדינות אחרות שהוזכרו בהכרזות ארה"ב על הקמת הכוח מיהרו להדגיש שאין להן מעורבות ישירה בו.
שר ההגנה של איטליה, למשל, מסר שארצו תשלח ספינה לים האדום בעקבות בקשות מבעלי ספינות איטלקיות, ולא כחלק מהמבצע שמובילים האמריקנים, וצרפת מסרה שהיא תומכת במאמצים להבטיח את חופש השיט בים האדום, אך הוסיפה שספינותיה יישארו תחת פיקוד צרפתי. ספרד הודיעה שלא תצטרף לכוח הרב-לאומי ושהיא מתנגדת לשימוש בכוח הקיים של האיחוד האירופי למלחמה בפיראטים, כוח "אטלנטה", להגנה על הספינות בים האדום. עם זאת אתמול הצהיר ראש הממשלה הספרדי פדרו סנצ'ס כי הוא מוכן לשקול הקמת כוח נפרד שיטפל בבעיה.
סעודיה ואיחוד האמירויות, שתיים ממדינות המפרץ הערביות הנחשבות מתונות, הצהירו עוד קודם לכן כי אין להן עניין בהצטרפות למהלך.
ברויטרס ציינו כי הזעם הבינלאומי על הפעולה של צה"ל בעזה עוזר להסביר מדוע חלק מהמנהיגים אינם ששים לצרף את ארצותיהם למשימה הימית. סקר שפרסם לאחרונה מכון הסקרים YouGov העלה שרוב גדול מהתושבים במערב אירופה – במיוחד בספרד ובאיטליה – סבור שישראל צריכה לעצור את המלחמה שלה בעזה.
כוח "אטלנטה" ו-CMF: העזרה העקיפה
סיבה נוספת העשויה להניא מדינות מהצטרפות גלויה לכוח היא שהצטרפות כזו תסכן אותן במתקפות נקם מצד החות'ים. גורם הבקיא בהלך הרוח בממשל ביידן אמר לרויטרס כי הסיכון הזה – ולא חילוקי הדעות בנוגע לעזה – הוא שגורם לחלק מהמדינות להימנע מתרומה למאמץ. רויטרס מדווחת כי לפי גורם צבאי הודי בכיר, זה מה שגורם כנראה בינתיים להודו להישאר מחוץ לכוח המשימה הרב-לאומי. גורם רשמי בממשלת הודו אמר שהממשלה בניו דלהי חוששת שאם תתייצב לצד ארה"ב היא עלולה להפוך למטרה בעצמה.
ברויטרס מציינים כי הלכה למעשה, רבות ממדינות אירופה והמפרץ כבר משתתפות באחת מכמה בריתות צבאיות שארה"ב מובילה במזרח התיכון, בכלל זה "הכוחות הימיים המשולבים" (CMF), ארגון שבו חברות 39 מדינות. נוסף על כך, כוח "אטלנטה" של האיחוד האירופי מנהל שיתוף פעולה עם ה-CMF. פירוש הדבר הוא שחלק מהמדינות שאינן מצטרפות רשמית לכוח הרב-לאומי נגד החות'ים בים האדום עשויות בכל זאת לתאם סיורים עם חיל הים האמריקני.
כך למשל איטליה, החברה בכוח "אטלנטה", לא הצהירה שתצטרף לכוח נגד החות'ים, אבל מקור בממשלת איטליה אמר לרויטרס שאנשי הכוח הזה מרוצים מהתרומה האיטלקית. המקור הוסיף שההחלטה לשלוח פריגטה ימית כחלק מהמשימות הקיימות עוד מלפני הקמת הכוח הייתה דרך להחיש את הפריסה וחסכה את הצורך באישור מהפרלמנט האיטלקי.
מייקל מולרוי, שהיה בכיר במשרד ההגנה האמריקני בימי טראמפ ועסק בענייני המזרח התיכון, אמר לרויטרס כי נראה שאחת ממטרות הפנטגון בהקמת הכוח הרב-לאומי היא לגרום לכך שכל התקפה עתידית של החות'ים תהיה עניין בינלאומי, במנותק מהמלחמה בין ישראל לחמאס: "ברגע שכלי שיט צבאיים המשתתפים בכוח הזה יחלו להגן על ספינות מסחריות ויותקפו, פירוש הדבר יהיה שהחות'ים תוקפים את הקואליציה, ולא רק את ארה"ב".
