בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה הרשיע עובד של רשות המסים בגין התבטאויות גזעניות נגד עובד יוצא אתיופיה ונגד העדה כולה. העובד שספג את האמירות הבוטות פרץ בבכי ואמר: "אתה כל הזמן שומע קריאות של 'כושי' או 'עבד'. לקח לי מעל שעה וחצי לעכל את מה ששמעתי". בדיון הטיעונים לעונש של המורשע שייערך בחודש הבא, ידרוש אגף המשמעת של הנציבות לפטר אותו משירות המדינה.
העובד המורשע, ממונה צוות מפענחים/בודקים בבית המכס במעבר נהר הירדן, ניגש לממו ברו שמועסק כבודק בבית המכס אחרי אחרי הפגנות הענק של יוצאי אתיופיה כמחאה על הריגתו של בן העדה סלומון טקה ביוני 2019, ואמר לו: "מה זה ההפגנות האלו? אתם האתיופים צריך להרוג את כולכם. אם זה הייתי אני - הייתי נותן לכולכם כדור בראש. ההוא שמת (טקה) לא היה צריך לקבל כדור בחזה אלא בראש כי הוא עבריין וחבל שלא מתו לכם עוד 100".
בהתייחסו לתקיפת נהג רכב סקודה שנרגם באבנים בהתפרעויות של בני העדה בצומת עזריאלי בתל אביב, אמר הממונה על צוות הבודקים לברו כי לו נקלע בעצמו לזירה - היה לוחץ על הגז ומעיף את כל המפגינים באוויר. עוד אמר המורשע לעובד: "אם לא טוב לכם פה - אתם יכולים לעוף חזרה לאתיופיה". הוא גם הטיח במתלונן כי אלמלא ברו הועסק כעובד מדינה - גם הוא היה משתתף בהפגנות ומתנהג כמו עבריין כי "זה מושרש בכם וכך חונכתם מהבית".
ברו פרץ כאמור בבכי למשמע הדברים שהוטחו בו. בעדותו בבית הדין למשמעת אמר כי חש מושפל מאוד. "זה החזיר אותי 25 שנה אחורה, תקופות לא נעימות, הפרדות בגנים כשהגענו לארץ". הממונה טען להגנתו כי לא פנה ישירות לברו, אלא דיבר לכל העובדים שהיו בחדר לאחר שהתגלע ויכוח ביניהם.
המורשע אמר תחילה בבית הדין כי אינו "זוכר בדיוק מה אמרתי במשך שעה וחצי שהתווכחנו", ואחר כך תחם את הערותיו רק להתנהגות השוטר שירה למוות בסלומון טקה: "אמרתי לו 'תקשיב, אם אני הייתי שמה במקום השוטר עם המשפחה שלי, והוא היה מסכן את החיים שלי, גם אני הייתי יורה בו. זה לגיטימי'". בהמשך תשובתו בעניין הוויכוח, סיפר המורשע על יחסו החם כלפי מי מבני העדה האתיופית.
עוד סיפר המורשע בעדותו כי מי שלעג לברו וצחק עליו "ועל אתיופים" היו דווקא עובדים אחרים, ואילו הוא העיר להם ש"זה לא יפה, זה לא מכובד. ממו עלול להיעלב". בנוסף טען הממונה כי לא העיר שום הערות גזעניות וכי הערותיו היו כלליות. כמו כן הכחיש הממונה את התלונות שלפיהן אמר "צריך לירות בראש" ו"צריך להרוג אתכם".
עם זאת, הוא לא הכחיש את אמירתו שבני העדה האתיופית יכולים לחזור לארץ מוצאם. לדבריו, "כל אחד שלא מתאים לו, שבא מארץ מוצאו ויש לו מוצא אחר, אז מה רע בלהגיד 'אם לא טוב לך, לך מהארץ. יש לך אופציה'. לי אין אופציה. אני נולדתי פה, לו יש, הלוואי. אשריהו. יש לו עוד מדינה שהוא יכול לחיות בה".
"עדות הנאשם בלתי מהימנה בעליל"
בית הדין למשמעת הגיע למסקנה שהתביעה הוכיחה את האישומים כלפי הממונה שהתבטא באופן גזעני ופוגעני. עוד צוין כי הנאשם לא השמיע דעה לגיטימית, כטענת ההגנה, אלא דברי בלע גזעניים כלפי בני העדה האתיופית וכלפי המתלונן ברו. "עדויות התביעה היו מוצקות, והגרעין הפסול שבסיס התנהגותו הגזענית והפוגענית של הנאשם הוכח כנדרש. מנגד, מצאנו את עדות הנאשם בלתי מהימנה בעליל".
עם הגשת התובענה נגד הממונה ולאחר שנערך לו שימוע, החליט נציב שירות המדינה להשעותו מעבודה עד לתום ההליך המשמעתי. הממונה עתר לבית הדין לעבודה נגד השעייתו, אך עתירתו נדחתה. לאחר ניהול הליך הוכחות, בית הדין למשמעת הרשיע כאמור את הממונה בכל המיוחס לו. ב-13 ביוני ייערך דיון בטיעונים לעונשו של הממונה, ואגף המשמעת יעתור כאמור לפיטוריו של הממונה משירות המדינה.
באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה אמרו: "האגף רואה בחומרה רבה כל ביטוי לגזענות בקרב עובדי המדינה וימשיך לפעול למיגור התופעה המחפירה, לרבות בדרך של העמדה לדין משמעתי ובמקרים המתאימים - תוך שימוש בסמכותו של נציב שירות המדינה להשעות".