צפו: פרופ' גרוטו ופרופ' רהב בריאיון לאולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
נתוני תחלואת הקורונה המאמירים, שהגיעו לשיא חדש בגל הרביעי עם יותר מ-6,000 נדבקים ביממה וכמעט 400 חולים במצב קשה, מעלים מחדש את האפשרות להטלת סגר כאמצעי בלימה אחרון. אולם בממשלה כבר התגלעה התנגדות לא מעטה למהלך הזה, שעלול לפגוע מחדש בכלכלה ובתלמידים, וכעת נראה שגם בקרב המומחים יש הסתייגות ממנו.
התחלואה ממשיכה לעלות - כתבות נוספות
4 צפייה בגלריה
פרופ' איתמר גרוטו ופרופ' גליה רהב. החיסון השלישי מצוין, אבל לזכור גם את החיסון הראשון
(צילום: שמוליק דודפור, אביגיל עוזי)
אחת מאותם מומחים היא פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, שבריאיון הבוקר (שלישי) לאולפן ynet לא הביעה תדהמה ממספר המאומתים שנרשם אתמול, אם כי היא הודתה כי המספרים הללו "מדאיגים מאוד".
"זה לא איבוד שליטה, כולנו דיברנו על המספרים האלה, כי ברגע שיש מספר מאומתים כזה ומקדם הדבקה כזה, המספרים עולים בצורה מעריכית וזה מה שקורה כרגע. צריך להתארגן להוריד את המספרים האלה, או למנוע עוד הדבקה או עוד עלייה", אמרה פרופ' רהב.
לדבריה,"סגר היא לא המילה היחידה שקיימת, יש עוד מילים – חיסונים, חיסונים, חיסונים". היא הדגישה כי היא "מאמינה מאוד" במנת החיסון השלישית, אותה קיבלו לפי הנתונים מאמש כ-570,000 בני 60 ומעלה. "אנחנו בהחלט רואים תוצאות מאוד מעודדות, שאנשים כן מפתחים נוגדנים יפים אחרי החיסון השלישי. זה מאוד מעודד. החיסון השלישי כן יוריד לנו תחלואה קשה".
פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הסכים עם פרופ' רהב: "אנחנו במצב אחר. אנחנו רואים שאם הייתה מחשבה שהחיסונים יביאו למיגור המגפה, זה לא קרה. לכן אני חושב שצריך להתמקד יותר בחיסונים ובהגנה לאנשים שהמחלה אצלם יכולה להיות קשה, בני 60+, יש שם עוד קבוצה של 100-90 אלף איש שעוד לא התחסנו, זה מספר קטן אמנם – אבל משם באים כמעט חצי מהחולים, אז בהחלט חשוב גם להביא את המנה הראשונה לאנשים האלה. כמובן החיסון השלישי יכול לעשות עבודה".
פרופ' גרוטו העריך בדיון באולפן כי מספר המאומתים ימשיך לעלות, אך לא הביע חשש רב מכך – והדגיש כי בעקבות מבצע החיסונים הראשוני בישראל, במסגרתו חוסנו כ-5.4 מיליון ישראלים בשתי המנות הנדרשות, המדינה יכולה להרשות לעצמה מספרי מאומתים גדולים יותר, "מתוך הנחה שמיגור כנראה לא נצליח לעשות".
גרוטו התעכב על חשיבות החיסון השני, ולדבריו חישוב שערך מצא כי "אם אנחנו לא היינו עם חיסונים, היום היו לנו 1,300-1,200 חולים קשה. היום אנחנו על 373 חולים קשה, זה כמעט הכול בזכות החיסון".
-גם אתה נגד סגר כרגע?
"גם אני נגד סגר, בהחלט. חושב שאפשר להימנע ממנו. זה לא שלא יהיו לנו חולים", השיב גרוטו. המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות לשעבר הוסיף: "על הנגיף אנחנו לא יכולים להשפיע בכלל כנראה, אבל התנהגות אנושית קצת יותר, בעיקר בקטע של ההתחסנות. אני מאמין שבסופו של דבר הגל הזה ימצה את עצמו, השאלה מתי. אם זה ימשיך וימשיך אני מעריך שתהיה נקודת עצירה, כמו שאנו רואים במדינות שלא נוקטות צעדים".
בנוגע למבצע החיסון השלישי, פרופ' רהב – שהייתה מהתומכות הבולטות של המהלך כאשר עוד ניטש ויכוח קשה באשר לאישורו לפני האור הירוק מהרגולטורים בעולם – אומרת כי יש כעת להמשיך ולהתמקד בבני 60 ומעלה, וכרגע מביעה הסתייעות מהפחתת גיל הזכאים, אם כי היא מסכימה שבמקרים חריגים יש לאפשר את החיסון לבני קבוצות גיל נמוכות יותר.
"אני חושבת שהאוכלוסייה הבעייתית זה 60+, בואו נעשה קודם אותם. כן, יש המלצה גם של מנכ"ל משרד הבריאות לחסן למשל עובדי בריאות שעובדים בגריאטריה ופסיכיאטריה, אני חושבת שאולי אנשי בריאות, אולי 50+ עם מחלות קשות, אני חושבת שצריך להתחיל לשקול לחסן אותם".
גם פרופ' גרוטו הדגיש כי יש כעת להתמקד בבני ה-60 ומעלה, אך ציין כי גם בגילאים נמוכים יותר יש קבוצות בסיכון שצריך לחסן אותם, ולדבר ייתכן שיהיה מקום בהמשך, אך לא כעת, להציע את החיסון השלישי למי שמוכן לקבלו: "אני מכיר אנשים מתחת לגיל 50 שמוטרדים ופונים אליי ומעוניינים לקבל את המנה השלישית בגלל החשש שלהם, ואני חושב שבאיזשהו שלב צריך לפתוח להם".
גם המחלוקת סביב מתווה פתיחת שנת הלימודים – שעורר ביקורת לא מעטה מצד המורים – עלה במהלך הדיון באולפן עם המומחים. פרופ' רהב מדגישה כי פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר היא עניין "קריטי", והביעה תקווה שעד אז יבינו במשרד החינוך והבריאות כיצד עובד פיילוט הבדיקות במגזר החרדי.
-יכול להיות שנפספס את הילדים בבדיקות הסרולוגיות? יש מחקר שהנוגדנים נשארים רק 5-4 חודשים.
גרוטו: "בהחלט יכול להיות. אני לא בטוח שזו תהיה ההמלצה המלאה של כל אנשי המקצוע בעניין הזה, כנראה שיש גם לחץ פוליטי כדי להראות שעושים. לא בטוח כמה זה אפקטיבי".
-הבדיקות הסרולוגיות לא-ריאליות?
"אני לא חושב שנמצא שיעורים גבוהים שם, חלק גדול בגלל הדעיכה", השיב גרוטו.
-אז לפתוח ב-1 בספטמבר?
"לפתוח, עם התהליכים של המתווה. זו תוכנית מאוד שאפתנית, וצריך אולי לא לכעוס על הממשלה אם היא לא מצליחה ליישם אותה, כי היא מורכבת, אבל גם חלקים ממנה יכולים לעזור".
