עוד לפני שפרצה המלחמה באוקראינה, גורמים רבים התריעו מפני גל של עלייה לישראל, אבל המדינה לא נערכה מספיק לקליטה מסיבית של עולים. הפלישה הרוסית לאוקראינה, לפני שנה, הפכה מיליוני אוקראינים לפליטים ורבים מהיהודים שבהם ראו בישראל חוף מבטחים.
קבלת פנים לעולים חדשים מאוקראינה
מאז פרוץ המלחמה עלו ארצה, לפי נתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית יותר מ-15 אלף עולים חדשים מאוקראינה, ועוד עשרות אלפי עולים מרוסיה ובלארוס. העולים, שנטשו את הבית שלהם, לעתים ללא הרבה רכוש, התחילו חיים חדשים בישראל כשרובם לא יודעים את השפה, לא רגילים לתרבות הישראלית, ואפילו לא למזג האוויר.
שנה חלפה מאז החלו להגיע עשרות אלפי העולים החדשים לישראל, אבל הקשיים איתם הם התמודדו בימים הראשונים בארץ – עדיין מהווים אתגר יומיומי. אלה הקשיים המרכזיים של העולים, ואיך אפשר לפתור אותם.
מחסור באולפני עברית
ידיעת שפה נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הצלחת הקליטה של העולה במדינה. בישראל פועל מערך אולפנים שמנוהל על ידי משרד החינוך, כאשר לימודים באולפן הוא תנאי לקבלת הטבות רבות מהמדינה כמו קורסי תעסוקה, ייעוץ קריירה ועוד. אפשרות נוספת ללמידת עברית היא באמצעות קבלת שובר לאולפן פרטי שהעולה יכול לנצל אותו במקום או בנוסף לאולפן הרגיל.
מתוך כלל העולים שהגיעו ב-2022 לישראל, מכל מדינות העולם, פחות מ-30% מהעולים בגילי עבודה התחילו או סיימו אולפן, כך עולה מנתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. זאת למרות שהאולפנים כיום מלאים בכמות עולים הגדולה מן המותר. מנהלות האולפנים מעידות שהן "דוחסות" עולים לכיתות כדי שלא יחכו בתור.
אם בחודשים הראשונים של 2022 מצב האולפנים היה סביר וזמן ההמתנה להיכנס לקורס עמד על חודש או חודשיים, כיום זמן ההמתנה עומד על חצי שנה. נכון לעכשיו יש כ-3,750 עולים חדשים שממתינים להיכנס לקורס עברית באולפן. למעשה, נוצר מצב שבו עולה מתחיל ללמוד באולפן כשכבר נגמר לו סל הקליטה.
הסיבה המרכזית למצב נובעת מהמחסור ההולך וגדל של מורי האולפנים. מורי האולפן בישראל לא נכנסו לאף הסכם שכר מאז 2008 ושכרן נותר ללא שינוי. עוד ועוד מורים יוצאים לפנסיה, בזמן שמספר המורים החדשים שבוחרים ללמד באולפן נמוך מאוד וכבר היום יש פער של כמאה מורים. למרות דיונים רבים בנושא בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה – לא קיים כרגע פתרון לסוגיית השכר.
יש ביקוש למקצועות, אבל קשיים כדי להתחיל לעבוד
כ-70% מהעולים בעקבות המלחמה באוקראינה הם אקדמאים, וכ-80% מהעולים מגיעים עם מקצוע שיש לו צורך וביקוש בישראל. בין אם זה מקצוע טכנולוגי כמו הייטק, מקצועות חופשיים כמו כלכלנים, רופאים, עורכי דין ועוד. רובם רוצים להתחיל לעבוד בתוך זמן קצר מעלייתם ארצה, ולא תמיד רוצים לחכות עד שילמדו עברית על בוריה.
נכון להיום, זה הנושא הכאוב ביותר עבור העולים. רבים מהם מעוניינים להתחיל לעבוד מיד וללמוד תוך כדי עברית, איך אין אף תוכנית שמאפשרת זאת. עולים שנדרשים לעברית עבור המקצוע שלהם לא יכולים להתחיל לעבוד בשל ההמתנה הארוכה באולפנים.
5 צפייה בגלריה
עולים מאוקראינה. רבים מעוניינים להתחיל מיד לעבוד וללמוד עברית תוך כדי - אבל אין אף תוכנית שמאפשרת את זה
(צילום: מוטי קמחי)
אם בוחנים לפי מקצוע, ניתן לראות שמתוך כ-1,200 רופאים שעלו ארצה בשנה שעברה רק מאות בודדים החלו לעסוק בתחום בארץ. חלקם עזבו את המדינה לאחר שהבינו שיצטרכו להתמחות מחדש.
כאשר העולים האקדמאים רוצים להתחיל לעבוד, או לקבל עצה בנושא, הם נתקלים במוקש נוסף – מספר יועצי התעסוקה לעולים מצומצם מאוד ודורש לקבוע תור זמן רב מראש. נכון לדצמבר 2022, רק 10% מהעולים בעקבות המלחמה הצליחו למצוא עבודה בתחומי העיסוק שלהם בישראל.
פחות תמיכה פסיכולוגית, התגבור בעברית חלקי
כ-14 אלף ילדים בני 18-0 הגיעו בגל העלייה הגדול בעקבות המלחמה באוקראינה. הילדים שמגיעים למסגרות החינוכיות זכאים לסוגים שונים של הטבות כמו ליווי לילדים, תגבור שיעורי עברית ועוד. אבל למרות זאת, כ-90% מההורים העולים העידו שהסיוע שקיים במערכות החינוך אינו מספיק.
כיום המדינה זונחת כמעט באופן מוחלט את הליווי הפסיכולוגי לתלמידים העולים ושמה דגש בעיקר על תגבור העברית. אבל גם פה זה לא מושלם, התלמידים מקבלים כיום שש שעות שבועיות של עברית, אבל רק בשנת הלימודים הראשונה. ילדים עולים שהגיעו לארץ בדצמבר יקבלו תגבור רק בחצי שנת הלימודים שנותרה, וזהו.
5 צפייה בגלריה
ילדי עולים מרוסיה ואוקראינה. הדגש הוא על תגבור שיעורי העברית, אבל גם זה לא נעשה כמו שצריך
(צילום: דוברות עיריית נוף הגליל)
שיעורי התגבור הללו לא נעשים באופן פרטני אלא בקבוצות משולבות של מספר שכבות גיל. אבל אם אין מסה קריטית של ילדים עולים באותו בית הספר ובשכבות גיל דומות – קבוצות התגבור כלל לא נפתחות.
גם השעות שבהן נעשים התרגולים לא נקבעות עם חשיבה אסטרטגית רחבה. כך למשל, במקרים רבים התלמידים העולים נאלצים להחסיר שיעורים מרכזיים וחשובים כמו מתמטיקה כדי לתגבר את העברית שלהם.
התור הארוך לדירה והסיוע החלקי
עולים שמגיעים לארץ רשאים לבקש דיור ציבורי בישראל. אבל נכון לעכשיו יש יותר מ-24 אלף ממתינים לדיור ציבורי, מתוכם 18 אלף קשישים ו-6 אלף משפחות. זמן ההמתנה לקבלת דיור ציבורי עומד על שנים רבות.
לפי תקנות הדיור הציבורי, עולה חדש יכול לדרוש דיור ציבורי רק בשמונת החודשים הראשונים שלו בארץ, כך שהדרישות לדיור ציבורי עולות בדרך כלל רק בחודש-חודשיים האחרונים של התקופה הקצובה. בינתיים, בזמן שהם ממתנים, העולים זכאים לקבל סיוע בשכר דירה.
5 צפייה בגלריה
דיור ציבורי בירושלים. המתנה של שנים עד שמקבלים דירה, למרות שזכאים מהרגע שעולים
(צילום: יואב דודקביץ')
על פי נתוני לובי המיליון, כ-79% מהעולים שהגיעו בעקבות המלחמה מתגוררים בדירה שכורה, מהם 43% העידו שאינם יכולים לשלם את שכר הדירה שלהם. עולים רבים מעידים שמכרו את דירתם במדינת המוצא, אך לא מצליחים להעביר את הכסף לבנקים בארץ, מה שמונע מהם לגור בארץ ברמה דומה לבית הקודם. עולים רבים העידו שהשאירו חלק מבני משפחתם מאחור עד שסוגיית הדיור תסתדר.
הזמן עובר מהר מדי וההטבות נעלמות
העולים החדשים שהגיעו לארץ בעקבות המלחמה הם ברובם ממעמד מבוסס יחסית. קשיי ההשתלבות, שנובעים בעיקר בשל היעדר השפה, גורמים להם לא להתפרנס במשך חודשים ולהיות תלויים בסל הקליטה ובחסכונות שבאו עמם.
סל הקליטה שמקבלים העולים כיום מוגבל לחצי שנה ונע בין 20 ל-30 אלף שקלים, תלוי בהרכב המשפחה. סל הקליטה נועד כדי לאפשר "נחיתה רכה" בישראל, אבל בפועל, ברוב המקרים העולה עדיין לא השתקע ונקלט במדינה, גם הרבה אחרי שסל הקליטה נגמר.
5 צפייה בגלריה
עד החודש שעבר העולים קיבלו מענק הסתגלות מיוחד, שלא יחודש בקרוב
(צילום: אבישג שאר-ישוב, הקרן לידידות)
עד החודש שעבר קיבלו העולים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס מענק הסתגלות מיוחד בשווי של כ-3,000 שקלים בחודש, בגלל שמדובר במצב חירום. המענק הזה הופסק בינתיים, ובדיון שהתקיים לאחרונה בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נמסר מצד המשרד שכרגע הוא לא צפוי לשוב.
בחודשים האחרונים נוספה בעיה חדשה לעולים החדשים. התורים בקונסוליות במדינות המוצא ארוכים מאוד, ועומדים על חודשים רבים. כך יוצא שרוב העולים מגיעים על תקן "טועני זכות" ולא על תקן "עולים", כדי שיוכלו לעלות מיד. אותם טועני זכות לא זכאים לסל קליטה או הטבות סוציאליות עד שיוכיחו את זכאותם, הליך שיכול לקחת גם חודשיים ויותר.
"מתחילת המלחמה הרמנו דגל אדום ואמרנו באופן ברור – אסור להזניח את הקליטה, אסור לחזור על טעויות העבר", אמרה אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון. "שנה עברה ונראה שההיסטוריה חוזרת – עשרות אלפי בעלי מקצועות נדרשים עלו והמדינה במקום לחבק אותם, מקשה עליהם ולא מאפשרת להם להתחיל בחיים כאן".
אופיר סופרצילום: הדר יואביאן שר העלייה והקליטה אופיר סופר מכיר טוב את שלל הבעיות איתן מתמודדים העולים, בהן אלו שאוזכרו כאן. לפי השר, הוא פועל בימים אלה מול משרד האוצר לקבלת תוספת תקציבית שתסייע לטפל בנושאים.
בשבוע שעבר סיפר השר סופר בדיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת כי הצפי הוא שהזינוק במספר העולים יימשך גם השנה. "המטרה שלנו היא לתת לעולה בשנה-שנתיים הראשונות שלו כאן מעטפת מיטבית שתכלול מענקי הסתגלות, סל קליטה ושכר דירה. נהיה חייבים לעשות מספר פעולות כדי שהקליטה תהיה מיטבית במאת האחוזים. אם לא נקבל מענה תקציבי ראוי מהאוצר, המשרד לא יחזיק מעמד".
בינתיים הודיע השר שהצליח להשיג תוספת תקציבית של 400 מיליון שקלים למשרדו. הכסף נועד לדבריו, בין השאר, לשילוב עולים בתעסוקה ולעידוד העלייה מצרפת ומארה"ב. התקווה היא שהכסף יסייע גם לעולים שנמצאים כבר שנה בארץ, ועדיין נתקלים בלא מעט קשיים.
