השדולה למען הלומי והלומות הקרב ובני משפחותיהם של הכנסת התכנסה היום (שלישי) באופן חריג במהלך הפגרה, בעקבות מותם הטרגי של בר כלף ואור דוניו, שני לוחמי צה"ל ששמו קץ לחייהם תוך 24 שעות. אל דיון החירום, שאושר על ידי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הוזמנו חברי הכנסת, ראשי הארגונים, ראש אגף השיקום והנהגת משרד הביטחון, אך צה"ל לא שלח נציג לדיון.
השדולה, שבראשה עומדים ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), דנה בהקמת צוות חירום בין-משרדי לאיתור וליווי נכי צה"ל, הלומי קרב ומתמודדי נפש שנמצאים בסיכון גבוה לפגיעה עצמית במהלך תהליך ההכרה שלהם, שמביא את הלוחמים והלוחמות לעיתים עד כדי חווית טראומה נוספת.
בפתח הדיון ח"כ ביטון מתח ביקורת על צה"ל, שלא שלח נציג מטעמו לדיון. "צפינו וראינו גם את האירוע של בר כלף, גם את זה של אור דוניו וגם אירועים אחרים שלא סוקרו, כמו זה של רונן סער ואחרים. אנו רואים באחריות לטיפול נכון בהלומי קרב לא רק את משרד הביטחון, אלא בראש ובראשונה את צה"ל שלא שלח לפה נציג. בצה"ל יודעים מי הם הלוחמים, מה היה האירוע הטראומטי, מי יוצא מהשירות עם סכנה להיות הלום קרב", אמר.
הלום הקרב נתי שקד התפרץ לדבריו של ביטון: "אנחנו התרענו בפניכם, כמה פעמים אמרנו לכם? התרענו שצריך להגדיר מהי תגובת קרב. שר הביטחון מתנגד לכך, הוא אמר לנו את זה החודש. הזהרנו שמי שיוצא לקרב צריך להיות מבוטח יותר". שקד תקף כי "אומרים שרכב שווה יותר מחיי אדם - מהו סדר העדיפויות? תעבירו כבר כסף לשיקום, אנשים מתאבדים בגלל שאין להם בשביל מה לחיות יותר. הם רואים את החברים שלהם טסים לטיול, מוצאים אהבה והם תקועים ומצבם נהיה גרוע יותר מיום ליום".
נדב וירש, הלום קרב נוסף, צעק בדיון: "אמרתם שאנחנו אויבים ושקרנים. למה שר הביטחון לא פה? תהיה פה מלחמה נוספת בקרוב ואתם, אגף השיקום - לא מוכנים אליה. יהיו פה אלפי חיילים פצועים". ח"כ ביטון ביקש להרגיע את הרוחות ואמר "תנו לנו לנהל את הדיון הזה כדי שנוכל לדרוש מעשים".
וירש אמר לאחר מכן כי "אני יודע שקשה להוכיח לכם שאנחנו נפגעים קשים, אבל שימו לב לנתונים - 20 נפגעי נפש שמו קץ לחייהם מאז שאיציק סעידיאן הצית את עצמו, כי לא היה להם מענה והייתה הזנחה קשה של משרד הביטחון. יש פה כשל מערכתי. כשאין פיקוח על מישהו בשיקום שהוא פצצה מתקתקת וכדאי לקדם את הטיפול שלו - זה לא קורה".
עוד אמר וירש: "אנחנו מבקשים ניידת של פגועי קרב. אנחנו רוצים לעזור, כולנו רוצים להיות מעורבים באגף השיקום, תכניסו אותנו פנימה". בנוסף מתח וירש ביקורת על היעדר נציג בכיר ממשרד הביטחון בדיון. "שר הביטחון החליט שלא להכיר בהלומי הקרב בחוק. אנחנו פה כדי לזעוק: תשמרו עלינו, נפצענו בקרב והגיע הזמן שתשימו לב לזה".
רז חג'ג', הלום קרב ששירת כחובש בשירותו הצבאי במוצב הבופור, אמר: "20 שנים עברו וכלום השתנה. בשנת 2023 צה"ל חייב להבין שהוא צריך לטפל במעגל הראשון של כל מי שנכח באירוע חריג ואחר כך לטפל במעגל השני וכן הלאה - לבצע טיפול מונע. לא צריך לחכות שהאנשים האלה יגיעו כשהם כבר על הקצה". חג'ג' פנה לחברי הכנסת ואמר כי "אני מציע לכם שתרימו טלפון לצה"ל עכשיו ותגידו להם שהם חייבים להיות חלק מהדיון הזה".
חג'ג' תיאר את חוויותיו האישיות: "הלוחמים הם אלה שמתאבדים בגלל הבושה, לוחם שצריך להוכיח שהוא גבר בזמן שהוא מרגיש כמו נמושה נכנס למקום בלתי אפשרי. אני במשך שנים הייתי במקום אובדני, ואנחנו מגיעים למקום הזה מתוך בושה. מכניסים אנשים למקום של בושה ואז הם הורגים את עצמם. מה לוחם שמרגיש כך יכול לומר למפקד שלו? אני לא מסוגל לדבר עם הצוות שלי על זה כבר 20 שנים. צריך לעשות הכל כדי שהמקרים האלה של בר ואור יהיו האחרונים".
עומר אמסלם, הלום קרב שלחם במבצע צוק איתן, צעק לנציגי גופי הביטחון בדיון: "רמסתם לי את החיים. תסתכלו לי בעיניים - גמרתם לי את החיים. אני ראיתי בקרב אנשים נשרפים ואני צריך לראות גם באזרחות אנשים נשרפים. שורפים את עצמם. למה? מה קורה לכם? קומו מהכיסא שלכם ותטפלו בנו!".
ח"כ קרויזר, יו"ר משותף בשדולה, אמר בדיון: "אלה הבנים שלנו שהשאירו את הכוחות שלהם בשדה הקרב. עבורם הקרב עדיין לא נגמר. מוטלת עלינו החובה להשמיע את קולם, וזוהי מטרת הכינוס חירום. לתת מענים ופתרונות לנכי צה"ל השקופים - הלומי הקרב. אף אחד לא עושה לגיבורים האלה טובה - זאת חובה מוסרית ראשונה במעלה".
נציגת הממשלה הבודדה בדיון הייתה שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שהבטיחה לנוכחים שתעביר את הדברים ששמעה בדיון לממשלה, כך שהנושא יהיה על סדר יומה ויטופל. "אנחנו חברה מוסרית ואנחנו צריכים לעשות את חובתנו המוסרית, אדאג שזה יגיע לאוזניי השרים וראש הממשלה", אמרה.
רק לאחרונה אושרה בכנסת רפורמת "נפש אחת", וכן הגדלת ההשקעות למען הלומי הקרב ונכי צה"ל. עם זאת, יישום החוק ייקח חודשים רבים. בדיון היום עלתה דרישה לתוכנית חירום לאיתור וזיהוי אותם צעירים, לוחמים ולוחמות שנמצאים בסיכון גבוה בתהליך ההכרה שלהם, שתספק עבורם מעטפת טיפולית אינטנסיבית. זאת כבר במהלך תהליך ההכרה, ביוזמה ובמעורבות של מטפלים, של הרשויות המקומיות, משרד הביטחון ובתיאום בין כלל המערכות: המגזר השלישי, הממשלה והרשויות מקומיות. כל זאת במטרה למנוע את האובדן הבא.