החברה הערבית סופרת כבר 152 נרצחים מתחילת השנה, רובם כתוצאה מירי, כשהסיבות מגוונות: נקמות דם, סכסוכים בין ארגוני פשיעה, אלימות במשפחה ועוד. בתקופה המקביל בשנה שעברה הגיע מספר הקורבנות ל-68 (111 בשנה כולה). אם לא יחול שינוי דרמטי במצב, מספר הקורבנות ב-2023 יחצה את רף ה-200, ועלול להיות גם כפול מזה של שנה שעברה. למעשה, בהסתכלות של שנה אחורה - מאוגוסט 2022 לאוגוסט 2023 - מספר הנרצחים כבר הגיע לכ-200 בשנה.
ביישובים הערביים קיים מצב קיצוני של פחד וחרדה, כשמספר הנרצחים הוא טיפה בים לעומת אירועי הירי החוזרים ונשנים: תופעת הנשק הבלתי-חוקי בחברה הערבית הוזנחה במשך שנים רבות והתעצמה, ומלבד ירי למטרות רצח משמש הנשק גם לאיומים, הפחדה - ואפילו חגיגות פרועות.
זירת הרצח בכפר קרע
מספר הפענוחים הנמוך של המשטרה בחברה הערבית, גם במקרים של רצח ופציעה וגם במקרים של ירי ללא נפגעים, נמוך להחריד לעומת המצב בחברה היהודית. הדבר לא רק גורם לתסכול רב בקרב התושבים, אלא מתדלק את האלימות בפועל - שכן תוצאה ישירה שלו הוא שרוצחים רבים מסתובבים חופשי, ובהיעדר חוק משפחות פונות לדרכים פליליות כדי "לסגור חשבונות". כשהנשק הלא-חוקי זמין לכל דורש, לצד תחושות נקמה ועוני שמוביל להרגשה ש"אין מה להפסיד", הדרך מכאן ל-200 נרצחים תוך שנה קצרה. זו המציאות שבה חיים כשני מיליון אזרחים ישראלים מדי יום - ועל אף שבשנים האחרונות הקולות נגד העבריינים מתגברים והופכים פומביים יותר ויותר, המאבק עדיין לא נשא תוצאות, כשבמדינה מצביעים על כך שהפשע חלחל לעיתים גם לתוך הרשויות המקומיות.
בינתיים, מספר הקורבנות עולה בהתמדה, ובסוף השבוע נרצחו ארבעה בני אדם. שלשום נרצח ראמי עסלי (38) ביריות בכפר קרע לעיני אחיינו, שנפצע באורח בינוני. קרוב משפחתם אמר: "זה מצער, עצוב ומטריד, אבל אנחנו כבר לא מופתעים מרציחות. בכל יום זה יכול לקרות. רוצחים אותנו בתוך בתים, חנויות, מקומות עבודה, ברחובות, במכוניות ומחוץ להן. אנחנו לא יודעים מה העבריינים עוד מתכננים לנו".
יו"ר מועצת כפר קרע, עו"ד פראס בדחי
(צילום: אבי חי)
הוא הוסיף: "אפילו האחיין של ראמי, שבדיוק דיבר איתו בזמן הירי, נפגע וכמעט נרצח. זה אינדיקטור מסוכן לזה שאנחנו בתוך טבח שמתרחש כבר שמונה חודשים וחצי, מתחילת השנה. אפילו במלחמות לא ראיתי מספר נרצחים כמו שיש אצלנו".
בחודשיים האחרונים בלבד נרצחו ארבעה בני אדם מכפר קרע: חסן חסונה (23), שנדרס בוואדי ערה ומת ב-7 ביוני; קנדיי כנאענה (30), שנרצח ביריות ב-12 ביולי בדרכו לעבודה, רק בגלל היותו קרוב משפחה של אדם שנמצא בסכסוך; ליית ערביד (17), שנרצח ביריות במכונית ב-31 ביולי, ודודו וקרוב משפחתו נפצעו באורח בינוני; והרצח הרביעי שלשום, שבו נורה למוות עסלי.
"המצב קשה ומפחיד", אמרו אתמול תושבים בכפר קרע. "יש לא מעט אנשים שחוששים לצאת מהבית בגלל שמאיימים על חייהם. אין לזה פתרונות, אנחנו צריכים לחפש דרכים להילחם בפשע ובאלימות בתוך היישובים שלנו. אין טעם לנסוע להפגין בתל אביב לארגן שיירות של מכוניות לירושלים, זה לא הביא שום תוצאות. בכל פעם ראינו פשעים חדשים".
גם בזרזיר אירע שלשום רצח אכזרי, שבו עבריינים ירו בראיד גריפאת (23) עשרה קליעים במקום עבודתו כמאבטח. נור א-דין גריפאת, דודו של ראיד, סיפר כי "הוא עבד בשני מקומות שונים כדי להתפרנס ולבנות בית. רצה כמו כל בחור לקנות מגרש, לבנות בית ולהתחתן. אנחנו לא יודעים מי עומד מאחורי הרצח הזה. אין לו אויבים. לפי דעתי הוא לא היה מאוים. הוא היה מסתובב חופשי, עבד בשני מקומות ובשאר הזמן שנשאר לו אולי היה ישן".
נור א-דין גריפאת, דודו של ראיד שנרצח, מספר
לדברי גריפאת, הוא לא מאשים אף אחד באלימות בחברה הערבית. "חלק מאשימים משטרה, חלק מאשימים אנשים. אנחנו האנשים צריכים לחנך את הילדים שלנו לשלום, תרבות ואהבה. זה מה שיש לי להגיד כדי שכולנו נחיה בשקט", הוא אמר.
קרוב משפחה אחר של ראיד אמר: "הוא היה גבר שיצא להתפרנס, ונרצח במקום העבודה. זה לא עניין את הרוצחים. איבדנו אדם צעיר, שאמא שלו אהבה אותו מאוד ופתאום מקבלת הודעה שהוא נרצח. עוד יהיו אירועים אכזריים יותר, כי הרוצחים יודעים היטב שאין מי שיעצור אותם. אנחנו קוברים את הקורבנות והם ממשיכים את חייהם בחופשיות".
אתמול נרצח שעבאן סאלח שעבאן, תושב לוד בשנות ה-30 לחייו, שנורה לצד אמו שנפצעה באורח קל בשכונת דהמש ברמלה. שעבאן פונה באופן עצמאי יחד עם אמו לבית החולים אסף הרופא, שם נקבע מותו. במשטרה חושדים שהרקע לרצח הוא סכסוך בין משפחות עבריינים. לפי הידוע, שעבאן הגיע למכולת של אמו, לשם הגיע מיד אלמוני שירה בו למוות. כשאימו יצאה לראות את המתרחש היא נפגעה מכדור ונפצעה גם כן.
זמן קצר לאחר מכן נורה למוות מוחמד עומר (35) בטובא זנגריה, אחיינו של ראש המועצה המקומית, ונפצע אנוש אדם נוסף (22). צוות מד”א פינה אותו לבית החולים זיו שבצפת. השוטרים הוזנקו למקום האירוע, שם החלו בסריקות לאיתור החשודים, ופתחו בחקירת נסיבות המקרה. גם כאן הרקע לאירוע הוא ככל הנראה סכסוך מתמשך בין משפחות עבריינים.
אישה מעילוט סיפרה כי שלשום שמעה יריות בשכונתה החל משעה 19:00 בערב ועד 07:00 בבוקר. "היורים היו בשכונה ולא עניין אותם הבכי של הילדים", אמרה. "הם ירו מספר גדול של כדורים בזמן שהמשטרה בשטח, ולא עושה כלום. אני לא מבינה מי יכול להילחם בפשיעה אם המשטרה והממשלה לא פועלות".
התושבים מחו גם על העובדה שמפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי הגיע לזירת רצח בן ה-16 השבוע ליד גן שמואל, אך לזירות רצח מקבילות בחברה הערבית הוא לא מרבה להגיע אלא במקרים חריגים. "זה מעיד על ההבדל בעיני המשטרה", טענו. "כשיורים ביהודים מיד יש עצורים, אבל ביישוב ערבי סוגרים את התיק וזורקים אותו לפח".
לפני כמה ימים נרצח דיב ג'ורבאן, תושב ג'סר א-זרקא, כשיצא מביתו לעבודה. קרוב משפחתו אמר כי "אין לנו מושג למה ירו בו. הוא עבד בבניין, יצא לעבודה ובדרך נורה למוות. זה הפך לשגרת חיים".
ממשטרת ישראל נמסר: "האלימות בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרה ולהיאבק בה בכל האמצעים הקיימים ברשותנו, למען שלום הציבור וביטחונו. לצערנו, אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי בקרב החברה הערבית בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משכך, הפעילות של משטרת ישראל נגד אמצעי לחימה וירי מתמקדת ביישובי המגזר הערבי, והיא מתבצעת במהלך כל ימות השנה ובכל שעות היממה תוך השקעת כוחות, טכנולוגיה ומאמצים אדירים.
"בעקבות המאמץ המשטרתי, מתחילת השנה נרשמו 1,653 אירועים של תפיסת אמל"ח לא חוקי, שבהם נתפסו בין היתר 1,155 אקדחים, 192 רובי סער מסוגים שונים, 461 כלי נשק לא תקניים, 1,278 חיקויי נשק, 53 רובי צייד, 417 רימונים מסוגים שונים, 177 מטעני חבלה, 3,632 כוורות זיקוקין ו-145,491 כדורים מסוגים שונים".
