מיד לאחר יום העצמאות ה-75 מבקשת ממשלת ישראל לחולל מהפכה מסוג חדש ומעורר חלחלה, כזו שתעמיד בצל את הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. באמצעות "חוק יסוד: לימוד תורה", המהווה שינוי הסדרי הפטור משירות צבאי והגדלת התמיכה בישיבות, עומדת המדינה לנסח מחדש את החוזה בינה לבין אזרחיה היהודים.
עד המהפך של 1977 עמד היקף הפטור משירות צבאי ללומדי תורה על כ-800 איש בשנה - מספר ששיקף רצון לתת לשכבה של עילויים לקיים את מצוות לימוד התורה, אך גם לשמור על עקרונות שותפות הגורל והשוויון שעליהם קמה מדינת ישראל. לאחר שבוטלה המכסה תפח מספר הזוכים לפטור לעשרות אלפים בשנה. מכיוון שהפטור ניתן למי שהקדישו את חייהם לתורה, נמנע מתלמידי ישיבה לעבוד, ומכיוון שהם לא עבדו - המדינה העמידה להם קצבאות מחיה ומשרות כמורים במוסדות תורניים. כך קמה "חברת הלומדים", אותו תקדים מעוות שהבדיל בין דם לדם ובין מי שנושאים בנטל לבין מי שפטורים ממנו. אם יש קרע בעם, אלו שורשיו.
המצב הגרוטסקי הזה הפך למציאות שאיש לא מתווכח עימה. הצבא מבצע שמיניות באוויר כדי לאפשר גיוס חרדים, מקים יחידות סגורות ומסלק נשים מבסיסים, אולם שיעור המתגייסים נותר זעום. על שירות נשים כמובן אין בכלל מה לדבר. כעת מבקשת הממשלה לעגן את העיוות בחוק יסוד חסין מבג"ץ שלא רק יפטור אברכים משירות, אלא גם יקנה להם מעמד של "מי שביצעו שירות משמעותי". במקביל יוזרמו תקציבי ענק לישיבות וגיל הפטור ירד.
הטענה שהחוק בסך הכל מסדיר מצב קיים ממחישה לאיזה שפל הידרדרנו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שנותנת מלגות ללימודי דת לעשרות אלפים, בזמן שממי שרוצים ללמוד רפואה, הנדסה או ביולוגיה היא תובעת לתת את שנותיהם הטובות ביותר, לממן את לימודיהם בעצמם ולקיים את עצמם לכל אורכם בעבודה. ואף מילה על הסכנה שבשירות, על הסיכוי להקריב את החיים, לסבול מטראומה או מנכות, על המשפחה שתעבור לילות ללא שינה, על שירות המילואים ברגעים הכי לא מתאימים של החיים.
כדי לקנות את הסכמת העם מפוזרות הבטחות על מיליארדים לחיילים משוחררים, על מלגות ועל קיצורי שירות. אלה כתובות על קרח, מותנות במציאת התקציב המתאים ועלולות להילקח בתקופות של משבר כלכלי או מתיחות ביטחונית. על הדרך גם מחליטים לשנות את מודל צבא העם ולהנהיג שירות דיפרנציאלי, שמבדיל בין קרביים ומקצועות נחוצים לבין שאר המשרתים. יש היגיון בהצעה, אבל לא ככה. לא בלי דיון ציבורי, לא על רקע משבר חוקתי וחוסר אמון ציבורי, ובעיקר לא מתוך המניע הנכלולי של הכשרת הפטור לחרדים.
(צילום: שמוליק דודפור)
אפשר לכבד את החרדים ועדיין לחשוב שהפטור הגורף עבורם הוא שערורייה. הפיכתו לחוק יסוד תהיה תועבה שמבזה את ספר החוקים הישראלי, את ההיסטוריה הישראלית ואת מגילת העצמאות. היא גם תהיה עוול איום לצעירים החרדים עצמם, שייכלאו בהסדר משפיל ושיידונו לחיים שלא הם בחרו בהם, אלא מנהיגיהם ועסקניהם.
רוני דואקאלדד רפאליאף אחד, מימין או משמאל, לא אמור להסכים לחרפה הזו. מדוע שתלמידי י"ב של קיץ 2023, חילונים ודתיים, לא ימשיכו גם הם ישר למכללות ולאוניברסיטאות? למה שלא יקבלו מהמדינה לימודים אקדמיים בחינם? למה שאותם צעירים לא יקבלו קצבת קיום והנחה בארנונה מהמדינה? הרי התרומה שלהם למשק ולחברה הישראלית לא תיפול מזו של האברכים.
אם על חקיקת הרפורמה יצאו לרחובות מאות אלפים, על היוזמה הזו צריכים לצאת מיליונים. כל צעיר וצעירה ישראלים צריכים להתקומם עליה; כל חייל משוחרר צריך להתבייש בה. אחרי שהחוק יעבור, תלמידי י"ב צריכים לתבוע את המדינה, לדרוש שגם אותם תפטור משירות ותממן להם לימודים כאוות נפשם - מרפלקסולוגיה ועד להנדסה.
- רוני דואק הוא יזם חברתי, השיא משואה לרגל שנת ה-60 למדינה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
