אהרן ידלין, אחד מבכירי תנועת העבודה בעשרות השנים האחרונות שהלך לעולמו אתמול (שישי) בגיל 96, עוד הספיק להצביע בפריימריז האחרונים לרשימת מפלגת העבודה שהתקיימו השבוע. בקיבוץ חצרים שבו התגורר, נדמה שידלין היה ידוע בלהט האידאולוגי שלו. "אם היית שואלת אותו שאלה על בן גוריון ורבין, הוא היה מדבר ולא מפסיק. הוא אהב לדבר על ההיסטוריה", סיפר בנו אמיר. חבר הקיבוץ אריה וולדברג ציין כי "יש לא מעט חברי קיבוץ שמצביעים מרצ או יש עתיד, אבל הוא נשאר עם הבייס. לא מוותרים על המפלגה ועל הבית. היו לנו הרבה דיונים אידאולוגיים".
חבר הקיבוץ אירי קאסל סיפר: "אני יודע שהוא שמח על ההתחדשות של מפלגת העבודה, דיברתי איתו על זה סביב הפריימריז. דאגנו שיביאו לו מחשב כדי הוא יוכל להצביע, זה היה לו חשוב מאוד. הוא תמך בחלק גדול מאלה שנבחרו במקומות הראשונים. בלי להגיד שמות, הוא שמח שחבורה צעירה ניצחה בסוף". הבן הוסיף כי "מתוך ששת הראשונים ברשימה, לחמישה הוא הצביע והוא היה מבסוט".
לציון פטירתו של ידלין, הוחלט בקיבוץ להפוך את מסיבת ט"ו באב המתוכננת לערב שירה. הבן אמיר ציין כי "אם הוא עדיין היה איתנו, הוא היה עושה כל מאמץ להגיע לערב כזה. הוא היה אוסף אנרגיות כדי להגיע לאירועים האלה". הוא הוסיף כי "ביקשו שנבחר שיר שקשור אליו, והשיר שהוא הכי אהב היה שחקי שחקי של טשרניחובסקי".
נדמה שעל דבר אחד בקיבוץ כולם יכולים להסכים גם היום - המחויבות של ידלין למקום. קאסל סיפר כי "אהרן היה איש גדול, מורה דרך ומנהיג שלנו. הוא היה קיבוצניק אמיתי שהאמין בערכי הקיבוץ וחי לפיהם חיים של שיתוף ושוויון. הוא תמיד הקפיד להגיד לנו שהקיבוץ מתבסס על שלושה דברים: ערכיות, משימתיות ורווחיות". וולדברג סיפר כי ידלין המשיך להתעניין עד יומו האחרון בהנהגה בקיבוץ. "גם בגיל 96 הוא נשאר מחובר לדבר הזה. מתחבר עם אוזנייה לישיבות של הקיבוץ בזום", אמר.
ידלין היה שר החינוך בממשלת רבין הראשונה וחתן פרס ישראל למפעל חיים בשנת 2010. בנו, אלוף במיל' עמוס ידלין שהיה ראש אמ"ן בצה"ל, ספד לו הבוקר: "אבא שלנו האהוב, אהרן ידלין, הלך לעולמו. מנהיג בכוח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים. בן 96, צלול וחד, נפרד מאיתנו בשנתו".
אהרן ידלין, שנולד בתל אביב, הצטרף לגרעין של קיבוץ בארי והשתתף בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב, במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב ב-1946. אחר כך עבר לקיבוץ חצרים בנגב, שבו התגורר עד מותו. במלחמת העצמאות הצטרף ידלין לפלמ"ח ולאחר מכן היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות וממקימי מכללת בית ברל. הוא שימש כמנהל בפועל של המכללה בין 1955 ל-1957.
לכנסת נכנס ידלין לראשונה ב-1960, ובסך הכול כיהן כחבר כנסת במשך 15 שנה, עד 1979. הוא היה לסגן שר החינוך ולמזכ"ל מפלגת העבודה, וב-1974 מונה לשר החינוך בממשלתו של יצחק רבין. בין היתר הנחיל ידלין יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ובאזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום. יום הלימודים הארוך תוכנן להתקיים בכל הארץ, דבר שלא התממש.
ב-1979 מזכירות קיבוץ חצרים דרשה מידלין לפרוש מהכנסת כדי לחזור לעבודה במשק, וכך אכן עשה - במהלך שהיום נחשב כמעט לבלתי-נתפס. בכתבה אז ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי "ההצעה להמשיך בחברות בכנסת בצורה חלקית אינה יכולה להיחשב כצעד מוסרי, כי היא נוגדת את ערכי הקיבוץ. הקיבוץ הוא בית, ובית אינו יכול להיות כמלון אורחים, גם אם האורח הוא מכובד. בבית חייבים להכות שורשים עמוקים, וזה ניתן לעשות על ידי הינתקות מעבודה בחוץ".