מחר נציין 120 שנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, איש שחזונו עיצב מחדש את גורל העם היהודי אולי יותר מכל אדם אחר. לרגל ציון זה, בחרנו להוציא מחדש את שני כתביו העיקריים, "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד". עם הוצאתם מחדש נפתחת בפנינו הזדמנות נדירה לשוב ולהתחבר לשורשי החזון הציוני ולבחון את הרלוונטיות שלו לימינו.
עם השנים דבק בהרצל דימויו של איש החזון, החולם, החוזה. אך האמת היא, שבחייו הקצרים היה הרצל הרבה יותר מאלה; הוא היה מהפכן של הרוח. ריאליסט שחתר כל הזמן לעיגון החזון שלו בקרקע המציאות, גם כשזה נראה בלתי-ריאלי.
דרור מורג, ראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית
ינאי יחיאל, באדיבות ההסתדרות הציונית העולמיתב"מדינת היהודים" (1896), ספר קטן ורב עוצמה, הוא הניח את היסודות למפעל שישנה את פני ההיסטוריה. הרצל ראה מעבר לאופק הצר של זמנו, מעבר לרדיפות ולאנטישמיות, וחזה מדינה יהודית מודרנית, עצמאית ומתקדמת. ב"אלטנוילנד" (1902), הרצל העז לדמיין עתיד שבו יהודים וערבים חיים זה לצד זה בשלום ושגשוג. בעידן של דעות קדומות ועליונות גזעית, הוא חלם על חברה של שוויון והזדמנויות לכל. חזונו הכלכלי, ה"מוטואליזם", הציע דרך ביניים מהפכנית בין קפיטליזם לסוציאליזם.
המרשים בחזונו של הרצל הוא החתירה לחרוג הרבה מעבר לגבולות המדינה היהודית. הוא ראה בציונות מנוף לתיקון עולם, דגל בבריתות אזוריות והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי
אך המרשים בחזונו של הרצל הוא החתירה לחרוג הרבה מעבר לגבולות המדינה היהודית. הוא ראה בציונות מנוף לתיקון עולם, דגל בבריתות אזוריות והדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי. בעידן של מאבקי כוח אימפריאליים, הרצל הגה עתיד מהפכני של שלום ושיתוף פעולה במזרח התיכון.
היום, 120 שנה אחרי, חזונו של הרצל רלוונטי מתמיד. בעולמנו הנאבק עם אי-צדק, משבר אקלימי ונסיגת הערכים ההומניסטיים, חזונו של הרצל מזכיר לנו שהשאיפה לעתיד טוב יותר דורשת דמיון נועז, חוסן חברתי ופעולה משותפת. הוא לא רק חלם על מקלט ליהודים; הוא שאף לחברה צודקת יותר, מתקדמת יותר, אנושית יותר.
בחודשים האחרונים, כשזועזעו שוב יסודות הקיום היהודי, נוכחנו לדעת שהאנטישמיות עודנה איום ממשי, גם אחרי מאה ומחצית שנות ציונות. אך תשובתנו הניצחת תהיה תמיד זו שהייתה: יצירה, בנייה וחלוציות אנושית. אלה ימי מבחן לישראל, כשאתגרי השיקום של המדינה פרושים לפנינו, ואין להם תשובה אחת. רק מחשבה עמוקה, ריאלית במידתה אך אוטופית ברוחה, תוכל להשיב את הרוח למפרשי הציונות. רק מתוך חשבון נפש אמיתי, מתוך חזרה ליסודות הווייתנו, נוכל לבנות ולהיבנות מחדש, מתוך נאמנות לאידיאל של חברת מופת במדינת ישראל.
יהי רצון שנמצא בדפי ספריו של הרצל השראה מחודשת לעשייה ויצירה, כאורו של מגדלור בימים אפלים. עלינו לזכור תמיד כי חזונו של הרצל אינו רק מורשת העבר, אלא גם המצפן לעתיד. אל מול גודל האתגר עלינו להרחיק ראות מעבר לכאן ועכשיו. עלינו כדבריו, לחתור ל"אידיאל שאין לו סוף" – לבנות בישראל חברה צודקת, שוויונית ושוחרת שלום בארץ ובעולם כולו.
דרור מורג הוא ראש המחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית. הטקסט לקוח מתוך אסופת המאמרים שיצאה לציון 120 שנה לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, בהוצאת מרכז הרצל בהסתדרות הציונית העולמית
פורסם לראשונה: 18:24, 25.07.24
