(צילום: אבי חי)
שר המשפטים גדעון סער יכנס מחר (שני) את ועדת השרים לענייני חקיקה כדי לקבוע את עמדת הממשלה היוצאת בהצעות החוק שיאפשרו את מינויו של אריה דרעי לשר למרות שעומד נגדו עונש מאסר על תנאי, וכן הצעת החוק של ח"כ איתמר בן גביר להסדרת סמכויות המשטרה והכפפת המפכ"ל לשר לביטחון לאומי ולממשלה.
באופוזיציה מתכננים מהלכים נוספים נגד החקיקה הצפויה. ח"כ אפרת רייטן (העבודה), סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ (יש עתיד) וח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) יקיימו ברביעי כנס משותף, פתוח לקהל, יחד עם משפטנים ופעילים בחברה האזרחית, ל"מאבק בחקיקה מעודדת שחיתות על רקע יוזמות החקיקה של הממשלה הנכנסת, בהם 'חוק דרעי'".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק שמעניקה לבן גביר סמכויות חסרות תקדים על מדיניות המשטרה. החוק אמנם צפוי לעבור בכנסת, אך ההערכה היא שבהרב מיארה לא תגן עליו בבג"ץ בעתירות שיוגשו נגדו. עם זאת, ולאור כוונת הקואליציה העתידית להעביר פסקת התגברות בנוסח שעדיין אינו ידוע, ייתכן שגם פסילת החוק בבג"ץ לא תהיה סוף פסוק.
חוות הדעת המתגבשת של היועמ"שית קובעת, כך נראה, שהחוק בנוסחו המקורי משנה "סדרי בראשית" ביחסי הכפיפות בין השר הממונה למשטרה. השר, כך נטען, לא יכול לקבוע מדיניות שקשורה בפתיחה בחקירות ובהמלצות המשטרה להעמדה לדין, שכן אגף החקירות והתביעה המשטרתית אמור להיות בלתי תלוי בדרג הפוליטי - והסמכויות נובעות מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
סיבה נוספת להתנגדות היא שאין מקום להשוואה בין צה"ל למשטרה: בעוד שהצבא שכפוף לשר הביטחון ולממשלה פועל נגד אויבי המדינה, המשטרה פועלת למען האזרחים ולא נגדם. לכן, על פי התפיסה בדמוקרטיה, המשטרה צריכה להיות מבודדת וחפה מהשפעות פוליטיות. השר אמנם יכול להיות מעורב בדיונים על מדיניות כוללת והעדפות נושאים מסוימים, כמו למשל הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, ואף למנות את המפכ"ל - אך הוא לא יכול לקבוע את כל המדיניות בעצמו.
לפי הצעת החוק של השר המיועד בן גביר, שנחשפה ב-ynet, המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר. בהצעה נכתב כי לשר לא תהיה סמכות בנוגע לענייני חקירה ובנוגע לפתיחת תיקים, ניהולם וסגירתם, אבל כן תישמר לו הזכות להכתיב מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין כללית.
בעקבות כוונתה של היועמ"שית להתנגד, אמר בן גביר: "אני מתקשה להבין איך היועמ"שית הזדרזה לקבוע עמדה בהצעת חוק שהוגשה רק ביום חמישי. תכליתה העצמתה של הדמוקרטיה הישראלית, והחזרתה של המשטרה לפעול על פי רצון העם. זו הצהרה מאכזבת מאוד של היועמ"שית, שמעמידה בסימן שאלה גדול את עמדותיה המקצועיות".
במקביל, לקראת הדיונים השבוע בכנסת על חקיקת "חוק דרעי" אשר יאפשר את מינויו של יו"ר ש"ס לכהונת שר, מעריכים גורמים בכירים שמשרד המשפטים לא יוכל לטעון בפני הכנסת שמדובר בחוק שאינו חוקתי.
בן גביר בריאיון לאולפן ynet על הצעת החוק שלו
(צילום: גיל יוחנן, אבי חי)
עם זאת, מכיוון שצפוי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תתבקש על ידי ועדת הכנסת, אשר תדון בחקיקת החוק בשלוש קריאות, להביע את דעת משרדה בנושא, ההערכה היא שתביע הסתייגות מכך שהכנסת תחוקק תיקון לחוק יסוד מסיבות של צורך קואליציוני וכן מאחר שתיקון החוק הוא רטרואקטיבי ופרסונלי, שנועד להיטיב עם חבר כנסת.
בכל מקרה, לאחר שהחוק יחוקק, ההערכה היא שתוגשנה עתירות לבג"ץ בשני נושאים - ערעור על חוקתיות החוק ובעיקר ערעור על סבירות קבלת ההחלטה למנות את דרעי לשר הפנים החולש על תקציב ענק ולאחר מכן עם הרוטציה להתמנות כשר אוצר. כמו כן תתמקד השאלה האם מי שכבר הורשע בעבר בקבלת שוחד ועתה הורשע על פי הודאתו בעבירות מס יכול לכהן כשר החולש על תקציבים – הוא "שור מועד", ולפיכך יש להרחיקו מקבלת החלטות הקשורות בקופה הציבורית.
ח"כ משה ארבל (ש"ס), מגיש הצעת החוק, מבקש לתקן את חוק היסוד האוסר על מי שנגזר עליו מאסר להתמנות לשר, כך שלא יחול על מי שנידון למאסר על תנאי כמו דרעי. ארבל הגיש למזכירות הכנסת הצעת חוק המבקשת להגדיר במפורש כי רק מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, שנגזר על דרעי לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון - הוא רלוונטי. על מנת שההצעה תעבור דרוש רוב של 61, ולכן התיקון צפוי להכנס לחוק. בהרב-מיארה נמנעה מלחוות דעתה בשאלת הקלון של דרעי, אך בחוות דעתה לנתניהו היא הבהירה שעל מנת למנות את דרעי לכהן כשר בממשלה יש לפעול בהתאם לחוק יסוד הממשלה וקודם למינוי יש להגיש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בקשה על מנת שיקבע האם בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין יש משום קלון.
