זוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בישראל תוך שישה חודשים. כך פסק היום (ראשון) בג"ץ פה אחד. לפי הקביעה תוך חצי שנה יבוטלו ההגדרות הקבועות בחוק, המדירות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין מגישה להסדר הפונדקאות. בחצי השנה הקרובה יגובשו הנחיות מקצועיות מתאימות למימוש הפסיקה.
• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
לדברי חמשת שופטי העליון שדנו בעתירה, "לא ניתן להשלים עם המשך הפגיעה הקשה בזכויות אדם הנגרמת כתוצאה מההסדר הקיים".
בשבוע שעבר מסרה המדינה לבג"ץ תגובה משלימה במסגרת הדיונים בעתירה בעניין חוק הפונדקאות. לתגובה צורפה עמדתו של שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ולפיה בעת הנוכחית אין היתכנות פוליטית לקידום חקיקה שתאפשר פונדקאות ללהט"בים. "הסיכוי לתקן את החוק בכנסת הנוכחית אפסי", כתב הורוביץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הורוביץ הוסיף כי "עמדתנו היא שבית המשפט ייתן פסק דין בנושא".
השופטים פסקו היום כי לנוכח תגובתו של הורוביץ הוחלט פה אחד על "ביטול ההגדרות אשר מדירות באופן גורף מהסדר הפונדקאות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין - קרי, הגדרת 'הורים מיועדים', 'הורים מיועדים שהם בני זוג' ו'אם מיועדת יחידה' - תוך פירוש יתר הוראות ההסדר בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסק הדין החלקי ולחזקה לפיה כל דבר חקיקה מבקש לקדם זכויות אדם ולא לפגוע בהן".
הורוביץ יקיים מסיבת עיתונאים לאור החלטת בג"ץ יחד עם מגישי העתירה איתי פנקס ויואב ארד. במסיבת העיתונאים יכריז הורוביץ על הצעדים הבאים לקידום מתווה פונדקאות לזוגות חד מיניים ולגברים יחידנים.
איתי ויואב, שעתרו בעתירה המקורית כבר בשנת 2010 נגד האפליה בפונדקאות, אמרו בריאיון ל-ynet לאחר ההחלטה: "ניצחנו! אנחנו מאוד מתרגשים זה מהלך שלקח 12 שנים מאז שהתחלנו את הדרך, ולהגיע לקצה של זה ולהבין שזהו הדלת נפרצה סוף סוף. החוק הלא חוקי הזה משתנה וגם המחשבה על אלפי זוגות אולי עשרות אלפים שמחכים בדיוק לזה. אני מכיר אישית המון זוגות ויש עוד המון שמחכים לאפשרות להיות הורים בישראל".
השניים הסבירו מדוע עתרו אי-אז ב-2010: "לפני 12 רצינו להיות הורים וחיפשנו את האפשרויות שהיו, ראינו שאימוץ לא אפשרי, פונדקאות בחו"ל עלתה ועודנה עולה המון המון כסף ולא נגישה ולפני שנפתחה אפשרות להליך כזה במזרח. נכון, בסוף כן הצלחנו להיות הורים הבנו שיש חוק פונדקאות בישראל שפשוט מפלה אותנו. הוועדה לא הסכימה לדון בבקשה שלנו, אז עתרנו".
הזוג עתר לבג"ץ לצד עמותת "אבות גאים" בראשית עוז פרבין וסוכנות "תמוז": "עכשיו זה סופי. הפסיקה חשובה, והיא אומרת את הדבר שאזרחי ישראל הבינו כבר מזמן - משפחה להט"בית, כמו גם משפחה חד הורית של אם או אב ועוד מודלים - כולן משפחות".
"בג"ץ נהג לאורך השנים באיפוק מפליג כלפי המדינה, שמאז שנת 2010 ועד היום סירבה לעשות את הדבר הפשוט, המוסרי והצודק - להכיר באפליה הבוטה בחוק ולתקן אותו. עוד ועוד הזדמנויות, ארכה אחרי ארכה שבג"ץ נתן למדינה, הובילו למריחות ולאינסוף מילים ריקות שנרצה כולנו לשכוח ושלא הוסיפו למדינה כבוד. 12 שנים אחרי שיצאנו לדרך - בזכות פסק הדין הזה, יוכלו להיוולד אלפי ילדים, בחיק משפחותיהם האוהבות, כאן בישראל. כמה מתבקש, כמה טבעי".
האגודה למען להט"ב הגיבה לפסק הדין הדרמטי: "הכרעת בג"ץ היא נקודת ציון היסטורית במאבק שלנו לשוויון. שופטי בג"ץ השכילו לקבל את ההחלטה האנושית והצודקת שבכנסת התקשו להעביר במשך עשור בגלל וטו פוליטי של מפלגות קיצוניות. ההישג האדיר הזה נותן לנו כוח להמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לכל חברות וחברי הקהילה הגאה בכל תחומי החיים".
עו"ד חגי קלעי, המייצג את העותרים מסר: "למעלה מעשור חלף מאז שפנינו לבית המשפט. המסר החשוב והברור של בית המשפט העליון משנה שעברה, כי אפליה על בסיס נטייה מינית חמורה ואסורה, תורגם לפסים מעשיים, ולהפסקת ההפליה בפועל. מובן, כי ישנם אלפים, אשר עבורם פסק הדין ניתן באיחור. טוב יהיה, אם ההליך הנוכחי יביא להפנמת נורמות של שיוויון, בכלל, ועל רקע נטייה מינית וזהות מגדר בפרט, גם בהקשרים רחבים יותר, של הכרה שיוויונית במשפחות להט"ביות על כל סוגיהן, הכרה לה המדינה כיום מתנגדת".
כבר בפברואר 2020 קבע בג"ץ כי יש לאפשר פונדקאות לזוגות בני אותו המין, אך אז הוא הקציב לכנסת שנה לתקן את החוק. השופטים קבעו אז כי אם הכנסת לא תעשה כן, יינתן פסק דין סופי ואופרטיבי לעתירה שיפתח את הסדר הפונדקאות לזוגות חד מיניים וליחידים, ואמנם הזמן חלף ומאז לא תוקן החוק.
עד כה החוק בישראל לא מאפשר לזוגות הומואים להביא לעולם ילד באמצעות אם פונדקאית, ורבים מהם בוחרים להביא ילד בהליך פונדקאות יקר ומורכב בחו"ל. בפסיקתו מ-2020 קבע בית המשפט כי החוק הנוכחי, המונע מגברים להביא ילד בהסדר פונדקאות, פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלה - ולכן אינו חוקתי.
העתירה הוגשה ב-2015 וכללה במקור קבוצה של זוגות חד-מיניים ושל נשים יחידניות שלא יכולות להיכנס להיריון או להשתמש בביציות שלהן לשם הבאת ילדים לעולם. ב-2017 דחה בג"ץ את עתירת הנשים היחידניות וקבע כי קיומה של זיקה גנטית בין היילוד לבין לפחות אחד מההורים המיועדים הוא תנאי הכרחי להסדר פונדקאות לפי החוק באותה תקופה.
בפסק דין זה הושהה הדיון בעתירה כדי לאפשר לכנסת להשלים את הרחבת חוק הפונדקאות. ביולי 2018 התקבל בכנסת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שהרחיב את מעגל הזכאים להסדר פונדקאות גם לנשים יחידות שבגלל בעיה רפואית לא מסוגלות להיכנס להיריון, או שהיריון עלול לסכן משמעותית את בריאותן. הגדרת "ההורים המיועדים" אז לא הורחבה באופן שמאפשר לבני זוג מאותו המין ולגברים יחידים לבחור בהליך הפונדקאות בארץ. אישור החוק עורר מחאה נרחבת של קהילת הלהט"ב.
