הופעתו של ג'ו ביידן ביום שני באוסטין, טקסס, הייתה האירוע הפומבי הראשון שלו מאז שפרש מהמרוץ לנשיאות ביום ראשון של השבוע שעבר, ומחיאות הכפיים שקיבל מהקהל היו בלתי פוסקות. הוא הניח יד על הלב, הביט מטה, ולרגע קצר נראה כמי שמנסה לספוג כל מה שאפשר.
התשואות שקיבל ביידן בטקסס ודאי לא היו בשל העניין שעליו התייצב לדבר שם – המהפכה שהוא מציע בבית המשפט העליון – אלא בשל מה שקדם לכך: הבחירה שלו לפנות את הבמה ולתמוך בסגניתו, קמלה האריס, כמחליפתו במרוץ לנשיאות. ולא שזה היה קל לו: 11 יום מאז הכרזת הפרישה, גורמים בסביבתו של ביידן מספרים שהוא עדיין מתמודד עם הטלטלה הפוליטית שהוא והמדינה חוו.
לפי העדויות, בשיחות פרטיות הנשיא מהרהר על האנשים שתכננו והובילו את המהלך שהוביל לקץ הקריירה הפוליטית שלו אחרי 50 שנה, ומעבד את הרגשות המעורבים שהוא חש – בהם גם מרירות וצער. לצד זה הוא חש הקלה מכך שלא יצטרך עוד להתמודד במרוץ המתיש מול דונלד טראמפ או להתמודד עם הסיכון שהפסד שלו יכתים את מורשתו ויסכן את עתידה של ארה"ב, כפי שרואים זאת הדמוקרטים.
גם ההתלכדות המהירה של המפלגה הדמוקרטית סביב האריס כמחליפתו של ביידן אחרי שהוא עצמו הביע תמיכה בה יכולה מצד אחד לעורר בו גאווה על התרומה שלו להפחת החיים במחנה הדמוקרטי, ומצד שני לשמש תזכורת לכך שבקרוב יהפוך ללא רלוונטי. ביידן, כך מספרים שמונה מקורות, בהם עוזרים ובעלי ברית המלווים אותו כבר שנים, מנסה לא רק להתרגל לרעיון שבקרוב יתרחק מהזירה הפוליטית, אלא גם להתמודד עם האופן שבו הקריירה שלו נגדעה.
מהפכה בלו"ז: לעבוד, גם כ"ברווז צולע"
ביידן, חשוב להדגיש, לא רצה בשום שלב לפרוש מהמרוץ לנשיאות, למרות הלחץ הכבד עליו לפנות את הדרך במרוץ אחרי העימות הטלוויזיוני הקטסטרופלי שלו מול טראמפ. בסופו של דבר הקולות ההולכים ומתרבים בתוך המפלגה הדמוקרטית, בכלל זה של אישים בכירים מאוד, הראו לו את הדלת החוצה. פרישתו נתפסה כמעשה אצילי של חוסר-אנוכיות והוא זכה לשבחים עליו, אבל אין פירוש הדבר שהוא שלם איתו.
בימים שעברו מאז הציוץ שלו ברשת X (לשעבר טוויטר) על כך שהוא פורש מהמרוץ ומאז נאום הפרישה שנשא מהבית הלבן שמר ביידן על פרופיל נמוך, ותזכורות לכך שהוא הולך ונעשה פחות רלוונטי ניתנו פה ושם. כך למשל הלו"ז העמוס שנקבע לו במקור לשבועות הקרובים כדי להציל את הקמפיין מול טראמפ נעלם כליל, ובמקום זאת הוא מסתפק בתדרוכים קצרים לכתבים, לעתים קרובות בדלתיים סגורות, שכל מטרתם להראות שביידן עדיין עובד, גם אם הוא נחשב כעת "ברווז צולע".
מאז הפרישה אמר ביידן לעוזריו כי הוא מתכוון לעבוד עד לרגע האחרון, והטיל עליהם את המשימה למצוא פעולות נוספות שהוא יכול לעשות כדי להבטיח את מורשתו לפני שיפנה את כס הנשיאות ב-20 בינואר 2025. החיפוש וההוצאה לפועל של דרכים לעשות זאת מתנהל בימים אלה. דוברת הבית הלבן קארין ז'אן פייר הודתה שביידן והבית הלבן עדיין "מחשבים מסלול מחדש" בעקבות החלטתו: "אנחנו מנסים להבין איך ייראו ששת החודשים הקרובים. רק תנו לנו קצת זמן".
גם ארוחות הצהריים הקבועות של ביידן בבית הלבן עם סגניתו האריס, שנערכות בימי רביעי, קיבלו ממד חדש, אחרי שמאזן הכוחות ביניהם השתנה במידה רבה לנוכח ריצתה לנשיאות, והפיכתה לדמות שעליה מוטלות תקוות הדמוקרטים כולם. האריס, שצפויה להבטיח בימים הקרובים רשמית את מינויה למועמדת הדמוקרטית, ממלאת כעת תפקיד מרכזי יותר, בעוד ביידן לקח צעד אחורה.
ההתלהבות הציבורית ממועמדותה של האריס כבר עכשיו עולה בהרבה על זו שביידן היה יכול לייצר. אלפים התייצבו שלשום בלילה לעצרת שלה בג'ורג'יה, ו-8 מכל 10 דמוקרטים מעידים שהם מרוצים מאוד או מרוצים במידת מה מכך שהיא הפכה למועמדת של מפלגתם. ביידן כבר לא יישא נאום הכתרה בליל הסיום של הוועידה הדמוקרטית בהמשך החודש בשיקגו, ובמקום זאת הוא צפוי לשאת נאום צנוע יותר בלילה הראשון. נשקלת האפשרות שהוא ישתתף במעמד הכתרתה הרשמית של האריס למועמדת הדמוקרטית, ויצפה בו מהיציע.
"זוכרים את הבעיה הקטנה אצל אובמה?"
עוזריו של ביידן מתעקשים שהוא שמח מכך שאנשי הקמפיין שלו לשעבר מיהרו להתלכד סביב האריס אחרי שנתן לה את המפתחות ומהאופן שבו הדמוקרטים – גם אלה שנטשו אותו – מיהרו להביע תמיכה בה. עם זאת, לדברי מקורביו, בה בעת אין לו סבלנות לשבחים שמרעיפים עליו אלה שדחפו אותו לפרוש וכעת מהללים את החלטתו לעשות זאת. קשה לו גם להכיל את המחשבות של "מה היה אם" – כלומר את העובדה שלעולם לא יידע בוודאות אם היה מנצח את טראמפ בנובמבר או מפסיד לו.
"הנשיא ביידן מעריך את פועלם של כל חברי הקואליציה המגוונת שהקדישה את עצמה לניצחון על דונלד טראמפ ועל האיום שנשקף ממנו לדמוקרטיה", אומר הדובר האישי של ביידן טי ג'יי דקלו. "הוא ממוקד בגיבוש תמיכה גדולה ככל האפשר סביב סגנית הנשיא האריס, ומרוצה מההתלהבות הברורה שבה היא התקבלה עד כה".
כלפי חוץ, ביידן נשאר אצילי. חבר בית הנבחרים לויד דוג'ט, המחוקק הדמוקרטי הראשון שקרא לו לפרוש אחרי העימות הנשיאותי, הוזמן לקבלת הפנים לביידן בנמל התעופה באוסטין ביום שני השבוע, וסיפר לכתבים שהייתה לו שיחה לבבית עם ביידן. "אני חושב שהוא עשה הקרבה גדולה ושהמדינה תצא נשכרת מכך", אמר לכתבים. "ביידן אמר לי 'תודה שקראת לי לעשות את זה'".
עם זאת, בקרב עוזריו של ביידן יש מי שמביעים זה באוזני זה דאגה מהתסכול שאולי אצור בביידן ושעלול לבצבץ, ואולי כבר מבצבץ. חלקם הזכירו הערה קטנה ושולית לכאורה של ביידן שלשום: כשעיתונאי שאל אותו על המורשת שהוא מותיר בכל הקשור לזכויות להט"בים הנשיא הזכיר את הצהרת התמיכה שלו בנישואים חד-מיניים בשנת 2011, כשהיה סגן הנשיא של ברק אובמה. כשביידן אמר אז את הדברים אובמה עצמו טרם הכריז על תמיכה בנישואים חד-מיניים, ובהצהרות בענייני מדיניות רגישים כל כך מאוד לא מקובל שסגן הנשיא מקדים בדבריו את הנשיא. בשעתו דווח כי אובמה כעס על כך.
כשהתייחס למורשתו בעניין זכויות להט"בים השבוע אמר ביידן: "ובכן, אני גאה מאוד בעמדה שלי. הייתי הראשון שיצא מהארון בכל מה שקשור לתמיכה בנישואים חד-מיניים. זוכרים את הבעיה הקטנה ההיא בממשל אובמה?". יש מי שפירשו את האמירה שלו כעקיצה לאובמה, שנחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר אליו, אבל בשבועות האחרונים היה מבין אלה שפעלו מאחורי הקלעים לשכנע אותו לפרוש מהמרוץ.