שר הפיתוח והסיוע של שבדיה, בנג'מין דוסה, אמר היום (שישי) בריאיון לערוץ טלוויזיה מקומי כי שבדיה תפסיק לחלוטין את הסיוע הכספי לארגון אונר"א ותנסה לסייע לפלסטינים באמצעות ערוצים אחרים. שבדיה כבר הפסיקה את הסיוע לארגון לאחר טבח 7 אוקטובר 2023 בחשד שחלק מעובדיו השתתפו בטבח, אבל החזירה את הסיוע בחודש מרץ.
ההחלטה השבדית מתקשרת לעובדה שהארגון - סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים - יוצא מחוץ לחוק בסוף ינואר, מה שיקשה על העברת הכספים אליו, אבל היא גם פרי למאמצים אינטנסיביים שמשקיעה בנושא שרן השכל, סגנית שר החוץ שנכנסה לתפקידה בנובמבר, כדי לשכנע מדינות להסיט את התרומות שלהן מהארגון.
"אני מודה לשר הפיתוח והסיוע, בנג'מין דוסה, על המפגש המועיל שקיימנו השבוע ועל ההחלטה להפסיק את התמיכה של ארצו באונר"א, ארגון שמקדם טרור", אמרה סגנית השר השכל ל-ynet, "אני שמחה לגלות שותף לדרך ופרטנר לשיתופי פעולה בין המדינות".
"החלטתו מדגישה את החשיבות הרבה של הדיאלוג הדיפלומטי בין מדינות ואת היכולת שלנו לשנות מציאות באמצעות שיח כן ומשמעותי. יש אלטרנטיבות טובות וראויות לסיוע הומניטרי, ואני שמחה על הנכונות להקשיב ולפעול אחרת. אמשיך להוביל את המאמצים הדיפלומטיים לקידום האינטרסים של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית".
השר דוסה ביקר השבוע בעזה וקיים שיחות עם ארגוני זכויות אדם אחרים ברצועה. שבדיה מתכננת להגדיל בשנה הבאה את סך הסיוע הכללי שלה לתושבי רצועת עזה.
"ביקרתי שם השבוע ונפגשתי עם ארגונים אחרים שראויים לסיוע משבדיה. אחד מהם הוא ארגון המזון של האו"ם", אמר. יש לציין שהאו"ם הביע את תמיכתו בארגון אונר"א החודש - ודרש מישראל כי תכבד את המנדט שלו ותאפשר לו לעבוד ללא הגבלות.
אמש העצרת הכללית של האו"ם קיבלה החלטה נוספת נגד ישראל, שבה ביקשה חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע לחקיקה שעברה בכנסת לאיסור פעילות אונר"א בישראל, וכן בנוגע למחויבותה לאפשר העברת סיוע הומניטרי לפלסטינים דרך ארגוני האו"ם – כמו אונר"א.
ההחלטה, שאותה הגישה נורבגיה, אושרה ברוב של 137 מדינות שתמכו בה, לעומת 12 בלבד שהתנגדו ו-22 שנמנעו. בישראל יש אכזבה משורה של מדינות שהצביעו בעד ההחלטה, ובהן בריטניה שבדרך כלל נמנעת בהצבעות כאלה, גרמניה, הולנד, איטליה, פולין, צרפת, דנמרק, שבדיה, קפריסין ועוד רבות ממדינות האיחוד האירופי. מאידך יש גם כמה נקודות אור: לצד ישראל וארה"ב שהתנגדו, הצטרפו אליהן ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה ומספר מדינות איים באוקיינוס השקט.
מטרת ההחלטה שיזמה נורבגיה היא להבהיר את מחויבויותיה המשפטיות של ישראל כמדינה חברה באו"ם לאפשר פעילות חופשית של סוכנויות של האו"ם בשטחי עזה ויהודה ושומרון בכלל, ובפרט סוכנויות הומניטריות בדגש על אונר"א – כיוון שישראל מוגדרת ככוח כובש בשטחים הללו. יודגש כי החקיקה נגד אונר"א, שנעשתה על רקע העדויות על מעורבות עובדי הסוכנות בטבח 7 באוקטובר, לא אוסרת על פעילות אונר"א בגדה או בעזה, אבל באו"ם טוענים כי היא תפגע קשות ביכולתה לתפקד. בישראל מדגישים מנגד, ומקווים, כי ניתן יהיה להעביר את פעילותה לסוכנויות אחרות של האו"ם וארגוני סיוע אחרים, שפועלים גם הם בעזה.