(צילום: משה מזרחי, משי בן עמי)
החשיפה המטלטלת של תומר גונן בכלכליסט אודות השימוש לכאורה של משטרת ישראל בכלי הריגול של חברת NSO כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים ללא צווי חיפוש או האזנה של שופט, מחייבת בדיקה מעמיקה, מהירה ובלתי תלויה. אסור שעננה שכזו תרחף מעל משטרת ישראל. מעקב וריגול אחר פעילי מחאה, נבחרי ציבור או כל אזרח אחר, ללא צו שיפוטי, הם מעשים פסולים ואסורים המתאימים למשטרים אפלים, ולא למדינת חוק דמוקרטית המכבדת זכויות אדם.
חוק האזנות סתר קובע כלל ברור, לפיו האזנת סתר למניעת עבירות תעשה בצו של נשיא בית משפט מחוזי אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהאזנת הסתר דרושה לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור. רק במקרים דחופים ביותר רשאי המפכ"ל להתיר האזנה ללא צו שיפוטי לשם מניעת פשע כאשר אין אפשרות לקבל מראש צו שיפוטי, וההיתר של המפכ"ל הוא זמני ולא יעלה על 48 שעות.
לצד חוק האזנות סתר, ישנו הסדר חוקי נוסף – חוק סמכויות אכיפה נתוני תקשורת – המאפשר למשטרה ולרשויות אכיפה אחרות לקבל מחברות התקשורת נתוני מיקום, פרטים של בעלים של קו טלפון, פרטים על העברת נתונים בין טלפונים, אך מבלי לקבל מידע אודות תוכן הנתונים.
במהלך השנים התגלו ליקויים משמעותיים בביצוע האזנות סתר על ידי המשטרה, שמקורם בהיעדר כללים ברורים לביצוען ולשימוש בתוצריהן וכן באי-יישומם של הכללים שנקבעו. עוד ב-1991 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף אודות שימוש בלתי-מידתי וגורף של המשטרה בהאזנות סתר. נמצא גם כי המשטרה לא השתיתה את הבקשה להאזנת סתר על חיוניות ההאזנה הן מבחינת חומרת העברה, והן בהתחשב בדרכים סבירות אחרות לאיסוף הראיות. בשנת 2003 נערך דו"ח ביקורת חמור נוסף של מבקר המדינה ובו נמצא כי המשטרה מפרה באופן עקבי את הנהלים, וכי המשטרה נהגה להגיש לבית המשפט בקשות כוללניות להיתר האזנה. לאחר דו"חות אלה הוקמו מספר צוותי בדיקה במשרד המשפטים ובמשטרה, וגובשו כ-40 נהלים המסדירים את מכלול הנושאים הקשורים להאזנת הסתר.
התחקיר בכלכליסט מעלה חשש שלא רק שהכשלים שהתגלו בעבר לא תוקנו, אלא שהמשטרה הלכה צעד אחד רחוק מדי - ופעלה בניגוד לחוק. ככל שהמשטרה אכן פרצה לטלפונים של אזרחים ללא צו שיפוטי, אזי מדובר במעשים חמורים מאוד, ובלתי חוקיים, שלא ניתן להשלים עמם במדינה דמוקרטית.
רק לפני כמה ימים פסק בית המשפט העליון בהרכב מורחב כי חיפוש בטלפון חכם שנתפס על ידי המשטרה ייעשה רק בצו שיפוטי שיביא בחשבון את מטרת החיפוש, את היקף הפגיעה בפרטיות שתיגרם לבעל המכשיר ולצדדים שלישיים, את חומרת העבירה, מורכבות החקירה, התנהלות רשויות החקירה בטרם הוגשה הבקשה, מעמדו של בעל הטלפון (למשל חשוד, עד או מתלונן) ושאלת היותו בעל מקצוע שחל לגביו חיסיון.
אם בית המשפט סבור שיש להיעתר לבקשה לצו חיפוש, עליו לשקול להגביל את החיפוש לפי פרמטרים שונים, בהם סוגי קבצים, טווח תאריכים, מילות חיפוש והתקשרויות עם גורמים ספציפיים. הכל על-מנת להבטיח חיפוש מידתי בטלפון חכם, שכן "מאחורי כל חיפוש במחשב, ובפרט בטלפון חכם, ניצב אדם שכל עולמו האישי, העסקי, המשפחתי ולעתים המידע האינטימי ביותר לגביו עלול להיחשף לעיניים זרות".
ברור שחדירה לטלפון חכם על ידי תוכנת ריגול, ללא צו שיפוטי, מנוגדת להלכות מושרשות של בית המשפט העליון ולהוראות החוק. חשוב להדגיש כי במציאות בה פעילות עבריינית מתבצעת במרחב המקוון ובאפליקציות מוצפנות ישנה חשיבות רבה ליכולות טכנולוגיות מתקדמות בידי גורמי אכיפת החוק. המשטרה אינה יכולה להילחם בפשיעה כשעיניה מכוסות, בעוד פעילות עבריינית מתבצעת באין מפריע במרחב המקוון. ואולם, שימוש של המשטרה בכלי פריצה וריגול חייב להיות מידתי ובהתאם לחוק.
הפער הקיים בין החשיפה הבוקר אודות שימוש המשטרה בתוכנת ריגול ללא צו שיפוטי נגד אזרחים שלא חשודים בדבר, לבין טענות המשטרה והשר לביטחון הפנים עומר בר-לב כי כל פעולות החדירה לטלפונים נעשות באישור שופט, מחייב בדיקה מהירה, מעמיקה ובלתי תלויה של משרד מבקר המדינה, משרד המשפטים או ועדת בדיקה ממשלתית. אסור להותיר הגילויים שעלו בתחקיר ללא בחינה מעמיקה, בוודאי נוכח ההיסטוריה של הפרת הנהלים על ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.
