משרד החוץ של רוסיה מתח ביקורת חריפה על יוזמה ישראלית לשנות את שמות הרחובות בקייב מאנשי תרבות או גנרלים רוסים לשמות של חסידי אומות עולם שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה.
4 צפייה בגלריה
פסל מהתקופה הסובייטית בקייב שתיאר שותפות אוקראינית-רוסית - ונהרס השבוע כמחאה על הפלישה
(צילום: EPA)
את ההצעה העלה שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, בעקבות החלטת עיריית קייב לשנות את שמם של 279 אתרים בעיר ששמותיהם קשורים לרוסיה או לבלארוס, כמחאה על הפלישה הרוסית לאוקראינה והסיוע שהעניקה למוסקבה בעלת בריתה בלארוס. מדובר בשמות רחובות, פארקים ותחנות מטרו בבירת אוקראינה.
השגריר ברודסקי פנה כאמור לראש העיר קייב ויטלי קליצ'קו וביקש לקרוא לאתרים הללו על שמם של חסידי אומות עולם אוקראיניים: "אלפי אוקראינים הצילו יהודים בשואה. בעיניי הם הגיבורים האמיתיים של אוקראינה, וראויים לכך שעל שמותיהם ייקראו אתרים בקייב ובערים אוקראיניות אחרות. בישראל מציינים את יום השואה, ואין תאריך יותר מתאים מזה כדי לקבל את ההחלטה על קריאת אתרים על שמותיהם של מי שהצילו יהודים בשואה", כתב שלשום ברודסקי לקליצ'קו.
2,673 אוקראינים הוכרו כחסידי אומות עולם על ידי מוסד "יד ושם". בעבר היו כמה מקרים שהרשויות באוקראינה שינו שמות של רחובות ראשיים שהיו קרויים על שם גנרלים רוסים לשמות של אוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים ונחשבים במדינה לגיבורי מלחמה – דבר שגרר ביקורת חריפה מצד ישראל והקהילה היהודית. לפי ההערכה, הפנייה של השגריר הישראלי נועדה "להקדים תרופה למכה" – ולמנוע מצב שבו האוקראינים יקראו שוב שמות של רחובות, פארקים ותחנות מטרו על שם לאומנים אוקראינים ששיתפו פעולה עם הנאצים.
רוסיה, כאמור, זעמה על היוזמה של השגריר הישראלי. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זחרובה אמרה שההצעה מעוררת "תמיהה". היא טענה שישראל רק מתיימרת לרצות להנציח את זכרם של מי שהצילו אנשים בשואה. היא ציינה כי במהלך המלחמה התרחשו בשטח אוקראינה פוגרומים והוצאות להורג המוניים של יהודים.
זחרובה אמרה עוד כי היוזמה הישראלית נוגעת למה שמוסקבה מתארת כקמפיין "דה-רוסיפיקציה" ו"היסטריה רוספובית" שאחזה בשלטונות אוקראינה - ב"תמיכה ישירה של גורמים מעבר לים", כלשונה. לטענתה, "במאמץ להרוס את הידידות בין העם הרוסי והאוקראיני, שלטונות קייב מנסים לשלול מהאוקראינים את זכרם של לב טולסטוי, פיודור דוסטויבסקי, אלכסנדר פושקין ואת גבורת המפקדים והחיילים של הצבא האדום".
הפלישה הרוסית לאוקראינה, נזכיר, רק העצימה את תחושת הלאומניות האוקראינית, בניגוד אולי לתקוותיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שטרם הפלישה ב-24 בפברואר ניפק שורת הצהרות שמהן השתמע כי אין לאוקראינה זכות לעצמאות. הפלישה הרוסית והטענות למעשי זוועה שביצעו החיילים הרוסים באזורים שכבשו הגבירו רבות את הטינה של האוקראינים לרוסים.
מוקדם יותר השבוע הרשויות בקייב הרסו פסל שנבנה בתקופה הסובייטית מתחת לקשת המכונה "קשת השותפות של העמים" – ואשר מתאר פועל רוסי ופועל אוקראיני זה לצד זה. "המקום הזה לא מייצג עוד את הידידות שבין רוסיה לאוקראינה – רוסיה תוקפת אותנו", אמר ביום שלישי ראש העיר קליצ'קו. הוא הבטיח להקים במקום הפסל שנהרס "מונומנט שיוקדש לחירותה של אוקראינה".
אלכס טנצר, פרשן לענייני רוסיה, אמר: "הרוסים צריכים לברך על היוזמה הישראלית ולא להתנגד לה. היוזמה הזאת היא נגד נאצים וגזענות ובעד שלום. מי שמתנגד לחסידי אומות עולם שכח זוועות שעשו נאצים. רוסיה צריכה להתבייש".
