כשברקע הצהרתו הבוקר (ראשון) של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהקואליציה תשוב לקדם את חקיקת המהפכה המשפטית, ביום שלישי ייערכו הבחירות למועצה הארצית ולראשות לשכת עורכי הדין - שיהיו דרמטיות יותר מבדרך כלל - שכן הן יקבעו מי יבחרו את שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים. שני נציגים תומכי המהפכה המשפטית יעניקו לקואליציה רוב בוועדה, שיאפשר לה מינוי שופטי שלום ומחוזי - וייתכן שגם את קביעת הנשיא הבא של בית המשפט העליון. ynet עושה סדר לקראת הבחירות הגורליות.
הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין - כתבות נוספות:
מדוע הבחירות השנה מעוררות עניין כה גדול?
אחרי שהחקיקה לשינוי אופן בחירת הוועדה לבחירת שופטים נתקלה בקשיים בעקבות המחאות ההמוניות והביקורת הקשה בארץ ובחו"ל, הקואליציה מנסה כעת להשתלט על הוועדה תחת החוק הקיים - כשהמטרה המרכזית היא השגת רוב בוועדה על מנת למנות נשיא חדש לבית המשפט העליון מטעמה, במקום הנשיא המיועד יצחק עמית.
נתניהו: "נתחיל השבוע בצעדים מעשיים לתיקון מערכת המשפט"
(צילום: גיל יוחנן)
השופט עמית אמור להתמנות לפי שיטת הסניורטי (ותק) במקום הנשיאה הנוכחית אסתר חיות שפורשת באוקטובר, אבל רוב רגיל בוועדה שמונה תשעה חברים יכול על פניו לבחור נשיא אחר משופטי העליון המכהנים. זאת בתנאי שיימצא שופט כזה שיהיה מוכן להתמנות תוך חריגה משיטת הסניורטי, שלא מועגנת בחקיקה אבל נהוגה בישראל עשרות שנים - כשהוותיק ביותר מתמנה לנשיא.
עם בחירתה של ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד כנציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, כרגע יש בוועדה - שבהרכבה תשעה חברים בסך הכול - שלושה שופטי עליון בראשות הנשיאה חיות, נציגת האופוזיציה אלהרר, ומטעם הקאוליציה שלושה נציגים - שר המשפטים יריב לוין, שר נוסף, וחבר כנסת נוסף שאמור להיבחר תוך חודש. כלומר יחס של ארבעה שופטים ונציג אופוזיציה מול שלושה נציגי קואליציה. שני חברי ועדה נוספים הם מלשכת עורכי הדין, ולכן זהות חברי הלשכה בוועדה היא חשובה כי הם יכולים להכריע את הכף במקרי מחלוקת – בין אם לטובת הפוליטיקאים ובין אם לטובת השופטים - וכך להכריע אפילו מי יהיה נשיא העליון.
יש לציין כי בכל מקרה, על מנת למנות שופט עליון חדש נדרש רוב של שבעה חברים בוועדה ולכן נדרשת הסכמה, אולם ברוב רגיל ניתן למנות עשרות שופטים בבתי משפט המחוזי והשלום. החוק אינו קובע דבר מפורש לגבי נשיא העליון, ובמצב הדברים הנוכחי הפרשנות צריכה כפי הנראה להיות מקלה - ולפיה מספיק רוב של חמישה חברי ועדה בלבד. זאת הסיבה מדוע זהות יו"ר לשכת עורכי הדין ונציגיה בוועדה לבחירת שופטים הוא קריטי. בהמשך הוועדה תבחר גם שופטי עליון חדשים במקום אלו שיגיעו לגיל פרישה.
חשיבות הבחירות למועצה הארצית
הגוף שבוחר את הנציגים לוועדה לבחירת שופטים הוא המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. כל שלושה מחברי המועצה הארצית רשאים להציע ליו"ר המועצה מועמד אחד לכל תפקיד של נציג הלשכה. יו"ר הלשכה שייבחר בוודאי יוכל להפעיל לחץ ואת כובד משקלו על בחירתם של המועמדים כנציגים בוועדה, אולם למעשה החשיבות הגדולה היא של המועצה. על מנת לבחור את הנציגים החדשים בוועדה לבחירת שופטים על המועצה להתכנס במיוחד ולהחליף את הנציגים הקיימים, דבר שיכול לקחת גם זמן.
4 צפייה בגלריה
מנסה להשיג רוב בוועדה לבחירת שופטים - דרך לשכת עורכי הדין. יריב לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי )
במועצה הארצית 44 חברים. 28 מהם ייבחרו על די כלל עורכי הדין בבחירות, ובנוסף חברים בה בדרך קבע ראש הלשכה, מנכ''ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה, הפרקליט הצבאי הראשי ושני חברים מכל מחוז (יש בלשכה שישה מחוזות), שהם יו''ר הוועד המחוזי וחבר לשכה שבאותו מחוז, שנבחר על ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות.
מה בוחרים ביום הבחירות?
כ-77 אלף עורכי דין בישראל יכולים להצביע ביום הבחירות. הם מצביעים בארבע קטגוריות - יו"ר לשכה, רשימה למועצה הארצית, יו"ר ועד מחוז ורשימת מועמדים לוועד מחוז.
בחירת ראש לשכה
יו"ר הלשכה החדש ייבחר לארבע שנים, אבל כדי לנצח הוא זקוק ליותר מ-40 אחוז מהקולות. במידה שאף מועמד לא יגיע לכך, ייערך סיבוב שני שבו יתמודדו שני המועמדים שיקבלו את מירב הקולות בסיבוב הראשון. ארבעה מועמדים נותרו במרוץ לראשות הלשכה - עורכי הדין עמית בכר, אפי נוה, דורון ברזילי וארקדי אליגולאשוילי. לפי ההערכות, הקרב המכריע יהיה בין המועמדים בכר, מ"מ יו"ר הלשכה הנוכחי לאחר עזיבתו של אבי חימי את התפקיד, ונוה, יו"ר הלשכה לשעבר. יש לציין כי גם ברזילי היה בעברו יו"ר הלשכה.
4 צפייה בגלריה
סייע לשרת המשפטים לשעבר ביצירת רוב נגד השופטים בוועדה. אפי נוה ואיילת שקד
(צילום: יריב כץ)
המועמד שהקואליציה רוצה, מול מועמד האופוזיציה
הקואליציה מפעילה את כל כובד משקלה על מנת שאפי נוה ייבחר, מכיוון שבכר נהנה מתמיכה של משרדים גדולים ומתנגדי הרפורמה, והוא בעצמו משתתף בהפגנות נגדה ומצהיר שוב ושוב שישמור על עצמאות השופטים. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אף הודיע היום באולפן ynet שהוא תומך בבכר לראשות הלשכה. הוא הסביר: "אנחנו לא רוצים לצבוע אותו בצבעים מפלגתיים, ואני גם לא מצביע כי אני לא עו"ד, אבל אם שואלים במי אני תומך - אני תומך במי שמאמין שצריך להפוך את ההפיכה המשטרית, ומאמין בערכים דמוקרטים וליברליים".
מנגד, נוה נחשב למועמד נוח לקואליציה, שבשבועות האחרונים עושה הכול כדי שייבחר. בעבר נוה שיתף פעולה עם הפוליטיקאים בוועדה כששרת המשפטים הייתה איילת שקד, וסייע ביצירת רוב נגד השופטים. ההנחה היא שהקואליציה תוכל לעבוד איתו בקלות ויחד הם ישלטו בוועדה.
נוה, שכיהן בעבר כיו"ר הלשכה, נאלץ להתפטר בגלל שתי פרשות פליליות - פרשת "מין תמורת מינוי", שם נסגר התיק נגדו אחרי שנמתחה עליו ביקורת חריפה, ופרשת ההסתננות ב"מעברי הגבול" שבה הורשע בקבלת דבר במרמה ביחד עם בת זוגו, בר נוה, רעייתו כיום. ערעורו של נוה בפרשת המעברים נדחה לאחרונה, אולם מכיוון שעדיין יש לו אפשרות לבקש רשות ערעור לעליון - גזר דינו אינו נחשב חלוט (סופי). בשל כך הוא יכול להתמודד לראשות הלשכה חרף הרשעתו בסעיף חמור של קבלת דבר במרמה.
עו"ד עמית בכר: "אירועי היום מראים - הבחירות ללשכה קריטיות לשמירה על הדמוקרטיה"
במידה שנוה ייבחר, ייתכן מאד שיכהן זמן קצר עד שיינתן פסק דין חלוט בעניין הרשעתו בפרשת המעברים. אם תידחה שוב בקשתו לערער, עניינו ישוב לוועדת הבחירות של הלשכה שתצטרך לדון בנושא כשרות כהונתו, וסביר להניח שגם אם תחליט שהוא יכול לכהן - יוגשו עתירות נגד בחירתו בדרישה להשית עליו קלון.
אלא שכאמור מי שבוחר את נציגי הלשכה בוועדה זו המועצה הארצית ולא היו"ר. עד כה, בשבועות האחרונים ניסו בקואליציה כאמור לקדם את נוה, אולם כעת הם מנסים להשפיע גם על הרכב המועצה עצמה מתוך הבנה שייתכן גם מצב שייבחר ראש לשכה שהקואליציה רוצה, והרכב המועצה יהיה שונה בעמדותיו. לכן בקואליציה וגם המתנגדים לרפורמה מנסים להשפיע על מועמדים מסוימים וסיעות. ההנחה היא שכל עוד נוה ינצח לא ישונה החוק של מבנה הוועדה לבחירת שופטים, אך במידה שבכר ינצח - ייתכן מאד שהקאוליציה תנסה שוב לשנות את מבנה הרכב הוועדה בחקיקה.
