מעיין שחר בת ה-10 נפצעה באורח קשה בשנה שעברה בתאונה בכביש 1, בזמן שהייתה ביחד עם חבריה לכיתה באוטובוס בדרך לטיול בית ספר. היא נותרה סיעודית, וקצת פחות משנה אחרי התאונה הקשה, הורים לתלמידי בית הספר "בית אב"י" באבן יהודה דורשים שהיא לא תגיע למסיבת הפורים, שכן לדבריהם "הדבר עלול לעורר טראומה" אצל ילדיהם שהיו מעורבים בתאונה. במשרד החינוך מגבים את ההורים, ודחו את בקשת אימה שדורשת כי היא תגיע למסיבה.
כעת אסתר שחר, אימה של מעיין, יוצאת למאבק כדי שבתה, שעברה שיקום ארוך ונמצאת בבית, תוכל לקחת חלק במסיבת הפורים בבית הספר שבו למדה. "בהתחלה מעיין הייתה מחוברת לצינורות וזה היה מפחיד, ובמשך כל השנה הזו, מתוך התחשבות בילדים אחרים כדי שלא ייבהלו, לא הבאתי אותה לבית הספר״, סיפרה אסתר בשיחה עם ynet.
לדבריה, ״עשיתי ויתור, כי בשבילה להיזכר בזיכרונות עבר זה מאוד מרפא. 80% מהילדים בכיתה שלה היו אצלנו בבית והם באים לבקר אותה. זה משהו שמאוד משמח את הילדים, כי הם מאוד פחדו לראות את מעיין בהתחלה, ותוך כדי תנועה הם התחילו לבוא לראות אותה. כל הזמן יש פה תנועה של ילדים. מעיין היא מתוקה להפליא, היא מחייכת מלא וצוחקת מלא, אבל היא סיעודית בכל רמ"ח איבריה. כל בני כיתתה מודעים למצבה, וכולם ידעו שקרה לה משהו חמור״.
אסתר סיפרה כי בבית הספר הוחלט ביום בהיר אחד להוריד את השלט שנתלה למען בתה, מה שגרם לה ולמשפחתה עוגמת נפש. לאחר מכן הגיעה הדרישה של הורי התלמידים שמעיין לא תגיע לבית הספר, גם לא במסיבת פורים. "היה שלט בבית הספר 'מעיין מחכים לשובך', ויום אחד אני רואה שהורידו את השלט. הרגשתי נורא", סיפרה. "אמרתי לבית הספר שאני הולכת להביא את מעיין לפורים. למעיין יש תחפושת שעשו לה סטודנטים מהמכון טכנולוגי HIT חולון, שמותאמת לכיסא גלגלים, וכמה הורים שמעו את זה, והם המציאו מכתב מפסיכיאטר שזה יעשה נזק לילדים. לפני כמה ימים נערכה שיחה עם המנהלת, והיועצת ומנהל אגף החינוך באבן יהודה אמרו שהתקבלה החלטה ממנהלת המחוז ומהיועמ״ש של משרד החינוך שאסור להביא את מעיין למסיבת פורים״.
4 צפייה בגלריה
"איך מדירים את הילדה ולא נותנים לה להיכנס לבית הספר שלה?". אסתר שחר
(צילום: יאיר שגיא)
״אני רוצה לנרמל את זה שלא כולם בריאים", אמרה אסתר. ״זה בית ספר שיש בו שבוע נגישות, ובסוף השבוע הזה מעיין תבוא, ואני אלך איתה בגאווה. אני לא מתכוונת להחביא אותה. אם חס וחלילה ילד חולה בסרטן והוא קירח, והמחלה שלו מפחידה, הוא לא יכול להיכנס לבית הספר? ואם יש מישהו קטוע רגליים, הוא לא יכול להיכנס לבית הספר? זו ילדה שקרה לה נזק בבית הספר.
"איך מדירים את הילדה הזו ולא נותנים לה להיכנס לבית הספר שהוא שלה? אם לכמה ילדים יש בעיה, שילכו לטיפול או שלא יגיעו באותו יום. היא האחרונה שתפחיד. מה זה לא להכניס את הילדה שלי לבית הספר? איפה משרד החינוך, ואיך הם קוראים לעצמם חינוך? למה הם גורמים לי להסתיר את הילדה שלי? אולי יוציאו לי הוראה לא ללכת איתה ברחובות כדי שילדים לא ייבהלו?"
מעיין נפצעה בתאונה קשה בין אוטובוס הסעות של ילדים מאבן יהודה, שהיו כאמור בדרך לטיול בית ספר, למשאית בכביש 1, סמוך למחלף לטרון. באוטובוס היו 38 נוסעים, בהם תלמידים, הורים מלווים, מורים והנהג, שפונו במצב קל. גם נהג המשאית פונה במצב קל. התאונה קרתה לאחר שחזיתו הימנית של האוטובוס פגעה באחורי המשאית. האוטובוס יצא יחד עם שני אוטובוסים נוספים, ושלושתם יחד הסיעו 94 תלמידים מכיתות ד' לטיול מטעם בית הספר "בית אב"י" בהרי ירושלים.
לפי הקלטת השיחה למוקד 101 של מד"א, שחר ישבה בקדמת האוטובוס שהיה עמוס בחבריה. "המשאית פגעה בקדימה של האוטובוס, אני רואה ילדה אחת. אני לא יודעת מה קרה לה", אמרה האישה שהתקשרה למוקד החירום. "האוטובוס מלא בילדים, אחת מהם לא יכולה לזוז. אני חושבת שהיא בהכרה. מנסים להזיז אותה, ועכשיו אומרים להם לא להזיז אותה". ברקע השיחה נשמעו זעקות בכי וצעקות של ילדים.
הדיווח למד"א על התאונה שבה נפצעה מעיין שחר
(צילום: יריב כץ)
לדברי אימה של מעיין, בתה היא לא "פיל לבן" והיא לא מתכוונת להסתיר אותה: ״איזה חינוך יש להם? חינוך רק לאנשים כמונו? איפה האחריות של משרד החינוך פה? זאת אכזריות של הורים שעושים על ילדה נכה חרם. שנה שלמה לא הביאו פסיכולוגית לטראומה, לא לנו כמשפחה ולא לבית הספר. איך מורידים שלט בכניסה לבית הספר ופוגעים לי בבטן הרכה? ההורים מנהלים את בית הספר? מעיין היא דמות מסוכנת? לא יכול להיות שהורים יחליטו מי ייכנס לבית הספר ומי לא. זו בושה".
אסתר טוענת כי ייתכן שבתה מעיין מבינה הרבה יותר ממה שנדמה לה, וההדרה שלה מהמרחב הציבורי עלולה לפגוע בה. ״יכול להיות שהיא הרבה יותר מבינה ממה שנראה לי. הבת שלי מסוכנת? מפחידה? זה סיפור עצוב ונקרעו לי החיים. לא מספיק מה שהבת שלי עוברת, אני צריכה שמשרד החינוך ידיר אותה? במקום שמשרד החינוך יתווך את המקרה לתלמידים, זה נראה שבית הספר מפחד מהורים ונכנע להם לא להביא ילדה אחרי תאונה. מעיין היא חלק מהמרחב הציבורי, והמרחב הציבורי הוא גם עם ילדים כאלה כמוה. דאגתי לה לתחפושת, ואי אפשר לדעת איך זה ישפיע עליה. למה גם לתת לי ולאחותה הקטנה, שלומדת בבית הספר, את ההרגשה הזו? זו התעללות בי ובמשפחתי. נכים בחברה שלנו זה לא אנשים? היא לא מעיין שהייתה, אבל מי שמכם להגיד לי לא להגיע?״
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדובר במקרה מורכב מאוד, והמשרד שותף לכאבם של כלל המעורבים בתאונה. יצוין כי תלמידי הכיתה שהיו מעורבת בתאונה מקבלים ליווי ייעוצי ורגשי. נוכח חשש ממשי למצבם הרפואי הפוסט-טראומטי של יתר התלמידים שהיו מעורבים בתאונה, המגובה בחוות דעת מקצועיות שהגישו הורי התלמידים - בקשת האם, שנבחנה בידי כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים, נדחתה. בית הספר ימשיך ללוות טיפולית ורגשית את אחותה הצעירה של התלמידה, הלומדת בבית הספר, ולהעניק לה את כל הנדרש".
מטעם בית הספר לא התקבלה תגובה.
