מאז הושבע כנשיאה ה-39 של ארה"ב ב-1977, הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר ביקר אינספור פעמים במזרח התיכון - בין היתר בישראל ובמצרים, שחתמו על הסכם השלום בעת כהונתו. כעת, עם מותו בגיל 100, מנהיגי המדינות נפרדים מהנשיא שהביא את הסכמי קמפ דייוויד.
בארה"ב הכריזו על יום אבל לאומי ב-9 בינואר, ובנציגויות ברחבי העולם יורד הדגל לחצי התורן למשך תקופה של 30 ימים - גם בירושלים. נשיא המדינה יצחק הרצוג כינה אותו "מנהיג אמיץ ואהוב על עמו", וציין: "ייזכר תמיד לטובה בישראל, מורשתו תיחקק על-ידי מחויבותו העמוקה לקידום השלום בין עמים.
"השלום בין ישראל למצרים, אותו הוביל, נחשב להישג דיפלומטי, היסטורי ופורץ דרך, שממשיך לשמש עוגן של יציבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה גם עשרות שנים לאחר מכן. לפני כמה שנים התקשרתי אליו להודות לו על תרומתו לשלום ההיסטורי הזה שהביא שני מנהיגים אמיצים - מנחם בגין ואנואר סאדאת - להסכם היסטורי. בשם עם ישראל, אני מביע תנחומים כנים למשפחתו, ליקיריו ולעם האמריקני". הציוץ של הנשיא הרצוג זכה לביקורות, שכן הוא התעלם מהעובדה שקרטר הפך לימים לאחד ממבקריה החריפים של ישראל.
למרות דבריו של הרצוג, נזכיר, היחסים של ישראל וקרטר הפכו למורכבים לאחר החתימה על ההסכם. הנשיא לשעבר הפך למבקר של הממשלה בישראל, ובשנות ה-2000 הרבה למתוח ביקורת על מדיניותה ולהביע הזדהות עם הפלסטינים ועם פתרון שתי המדינות. הוא האשים את ירושלים בהפרת הבנות שהושגו סביב שולחן המו"מ וקרא להגביל את השימוש הישראלי בנשק אמריקני.
בספרו "פלסטין – שלום, לא אפרטהייד" האשים את ישראל בבלימת תהליך השלום באמצעות ההתנחלויות וטען כי מדיניות זו תוביל לאפרטהייד. בריאיון לכלי תקשורת בישראל טען כי המגבלות שהוטלו על "הגדה המערבית הכבושה" יוצרות מצב גרוע יותר מאפרטהייד, "גרוע יותר אפילו ממה שאנחנו רואים בדרום אפריקה".
קרטר היה גם ממובילי המהלך להכשרת חמאס: ב-2006 קרא לעולם לתת לארגון "הזדמנות", וב-2009 הגיע לביקור מתוקשר בעזה, אחרי שתנועת הטרור השתלטה עליה בהפיכה אכזרית. במהלך אותו ביקור נפגש עם מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, שכידוע חוסל בשלהי חודש יולי האחרון בטהרן, פעולה עליה ישראל קיבלה רשמית אחריות רק בשבוע שעבר.
5 צפייה בגלריה
קרטר בכנסת ב-1979, באחד מביקוריו בישראל. לימים מתח ביקורת על התנהלותה
(צילום: דוד רובינגר)
בשנת 2014, בימי מבצע "צוק איתן", קרא לממשל האמריקני להוציא את חמאס מרשימת ארגוני הטרור ולהכיר בו כשחקן פוליטי. קרטר מתח אז ביקורת חריפה על התנהלות ישראל במבצע, וטען כי אין שום הצדקה אנושית או משפטית לדרך שבה התנהל בו צה"ל. את ישראל – כמו את חמאס – האשים אז בתקיפות מכוונות נגד אזרחים. ב-2015 ביקר קרטר בישראל פעם נוספת, אז דווח כי הנשיא ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו סירבו להיפגש עימו.
גם במצרים מהלכיו של קרטר היו שנויים במחלוקת, ובמיוחד הסכמי קמפ דייוויד שנחתמו ב-1979. 40 שנה אחרי, אז יותר מ-65% מתושבי מצרים נולדו לאחר החתימה, עדיין נרשמה התנגדות למהלך ההיסטורי. עם זאת, נראה היה שהדעה הרווחת דווקא עומדת לצד עמדתו של קרטר - ונגד ישראל. למרות שבין המדינות התקיימו יחסים רשמיים, הם נותרו קרירים. אנואר סאדאת, שחתם על ההסכם, הוחרם מצד מדינות ערב בעקבות החלטתו - ושלוש שנים לאחר מכן חוסל על-ידי מתנקשים במהלך מצעד צבאי לציון הניצחון על ישראל במלחמת יום הכיפורים.
בתוך כך, לאחר הידיעה על מותו של קרטר, ספד לו נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי: "נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר היה סמל למאמצים דיפלומטיים והומניטריים. אמונתו העמוקה בשלום ובצדק עוררה השראה באנשים ובארגונים ברחבי העולם, והם עקבו אחר דרכו. מאמציו לשמור על השלום בין ישראל למצרים יישארו חרוטים בהיסטוריה, ועבודתו ההומניטרית ממחישה את חשיבותו לאהבה, שלום ואחווה. מורשתו תבטיח שהוא ייזכר כאחד המנהיגים הבולטים והחשובים בשירות האנושות".
