המגעים לעסקת חטופים נכנסו לישורת האחרונה עם אופטימיות זהירה שניתן יהיה לסגור עסקה תוך ימים, ובינתיים גורם בחמאס אמר היום (שלישי) ל"וושינגטון פוסט" כי ארגון הטרור ויתר על דרישתו לסיום מוחלט של המלחמה ונסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה. עם זאת, ציין הגורם כי לצד ויתורים מרכזיים נוספים במו"מ, הארגון "עדיין מתעקש שפלסטינים יורשו לחזור לצפון הרצועה".
במקביל, במצרים דווח דווח כי "יש ניסיונות מצריים-קטאריים קדחתניים" עם כל הצדדים להגיע להפסקת אש בעזה. בכל מקרה, חמאס עדיין לא נתן אור ירוק - ואין הסכמה שלו להגיע לעסקה. היא אינה חלוטה ולא סגורה, אבל כן יש התקדמות ובישראל רואים רצון להתקדם.
אתמול, נזכיר, אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ כי העסקה "קרובה מאי פעם", וכי טריטוריית נצרים וציר פילדלפי - שבעבר היו אחד המכשולים העיקריים במו"מ - "לא יהוו בעיה". לפי דיווחים, ההתמקדות העיקרית של ישראל במשא ומתן כעת היא לנסות ולהגדיל את מספר החטופים שישוחררו בעסקה, שלא תהיה כוללת חרף מחאת המשפחות נגד "עסקה חלקית".
לפי וושינגטון פוסט, בעוד שהצהרותיו הפומביות עדיין מתריסות, חמאס החל בשקט לרכך את דרישותיו הקשיחות במשא ומתן - וחשף "נכונות חדשה להתפשר אחרי חודשים של שיחות במבוי סתום". ביום שישי האחרון נתן ארגון הטרור לישראל, באמצעות מתווכים מצריים, שמות של חטופים חיים - כמחווה של רצון טוב שנועדה לסלול את הדרך להפסקת אש.
מה אומרים בישראל?
בישראל מזהירים מנגד, ללא התייחסות לדיווח ספציפי, כי "צריכים להיזהר מאופטימיות יתרה. הצוות שומר על איפול מוחלט וחלק מהפרסומים לא נכונים". בינתיים, צוות טכני ישראלי, שמורכב מאנשי מוסד, שב"כ ואמ"ן, נמצא בדוחא כדי להכין את התשתית לכך שאם המגעים יבשילו לכדי עסקה – הכול יהיה מוכן בשטח, וזמני הוצאתה לפועל יתקצרו.
המתווה החדש נשען למעשה על המתווה מ-27 במאי, לו הסכים ראש הממשלה ובהמשך חזר בו. כך, העסקה אמורה להתבצע בכמה שלבים, כשהשלב הראשון יהיה הפעימה ההומניטרית. פעימה זו היא למעשה הפסקת אש של שבעה שבועות, כחודש וחצי, שבמהלכה – בתמורה לחטופים – ישראל תשחרר מאות מחבלים, כולל רוצחים כבדים. בעבר, הואשם נתניהו בכך שהכשיל את המגעים כשהתחייב באופן פומבי שלא לסיים את המלחמה, ובכך הבינו בחמאס שאין לישראל כוונה להתקדם אל שלב ב' של העסקה. בעבר העריך חבר הכנסת בני גנץ כי בגלל העיכוב הזה, 30 חטופים איבדו את חייהם. ואולם , נראה שכעת הושגה ההתפשרות המיוחלת של חמאס בנושא הזה, וכעת מעריכים בממשלה כי יהיה רוב לעסקה - חרף התנגדות צפויה של איתמר בן גביר ואולי גם של בצלאל סמוטריץ'.
בישראל מדברים על "התגמשות מסוימת של חמאס בשאלת פילדלפי ונצרים". ישראל, מצידה, צפויה לאפשר חזרה מדורגת ומבוקרת לצפון הרצועה של נשים וילדים שלא בגיל לחימה. השלב הראשון של המתווה המדובר לא יכלול כאמור נסיגה מלאה, אך חמאס בכל זאת מתעקש על ערבויות לסיום המלחמה אם העסקה תמשיך גם לצד השני – שבמהלכו ישוחררו חטופים גברים צעירים וחיילים. בשלב השלישי, לפי המתווה המקורי, אמורים להשתחרר גופות.
התגמשות נוספת של חמאס עשויה להיות בעניין שחרור המחבלים הרוצחים - ונבחנת האפשרות שאלה יוגלו למדינה שלישית כמו טורקיה, קטאר או מדינה מוסלמית אחרת. המחבלים בבתי הכלא, מצידם, לא ששים כל הנראה לחזור לרצועת עזה – שכן מדובר בעיי חורבות, והגליה עשויה לקנות להם חיים חדשים.
ראשי צוות המו"מ לא הציגו לקבינט את המתווה המפורט של העסקה, כדי למנוע הדלפות. עם זאת, הם עדכנו שהייתה "התקדמות משמעותית". לצד זאת, גורמים שמעורים בנושא אומרים כי חרף ההתקדמות הזו "אין עדיין עסקה, היא עוד לא נסגרה גם אם זה עניין של ימים".
השאיפה היא להגיע להסכם עוד החודש, כנראה במהלך חנוכה, ובכל מקרה לפני השבעת הנשיא דונלד טראמפ ב-20 בינואר. מאחורי הקלעים, כאמור, בישראל עובדים על הגדלת מספר החטופים שישוחררו בפעימה ההומניטרית בצורה מדורגת. בעבר דומה על מספר חטופים נשים, ילדים ומבוגרים, אבל ישראל רוצה להגדיל את המספר לעשרות. המשא ומתן על כך בעיצומו, ומנגד המתווכות העבירו לישראל רשימות של אסירים שחמאס דורש את שחרורם.
חשש המשפחות מעסקה חלקית
אחותו של החטוף ירדן ביבס, עופרי, אמרה הבוקר לאולפן ynet כי המשפחה עדיין חיה בחוסר ודאות באשר לגורלם של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר, וכי המידע האחרון לגבי ירדן התקבל לפני כחצי שנה - ולא שלושה חודשים כפי שאמר אביו בריאיון אחר. לדבריה, "אנחנו יודעים שבעבר התייחסו לירדן כאל מי שישתחרר בפעימה ההומניטרית בגלל מצבו, אבל אנחנו לא יודעים אם זה המקרה גם כעת. יכול להיות שבמקרה של פעימות הוא יישאר מאחור. אנחנו לא יודעים שום דבר ולא נדע עד לרגע שיתחילו הפעימות וניכנס שוב לסחרור הזה של רשימות, שזו באמת הייתה תקופה נוראית".
שירי והילדים היו אמורים להשתחרר בעסקה הקודמת בנובמבר, נזכיר, אך חמאס טען כי הם נהרגו - מידע שלא אומת בישראל. עופרי אומרת כי הדרישה שלה מהממשלה היא להסכם כולל, על אף שהדגישה כי לא תצא נגד עסקה אחרת שתשיב "אפילו חטוף אחד".
צביקה מור, אביו של איתן שחטוף בעזה, אמר כי הוא חושש מאוד שהעסקה המדוברת היא "עסקה חלקית שתחרוץ את גורלם של הגברים הצעירים והחיילים". לדבריו, "לפי תפיסתנו בפורום תקווה, חמאס לעולם ישאיר לצמו חטופים חיים שיהוו עבורו תעודת ביטוח, וככה ימשיך לסחוט את מדינת ישראל. עד שימלא את כל תאוותו, הוא ישאיר לעצמו את החטופים בעלי השרידות הגבוהה ביותר - שאלו הם הגברים הצעירים והחיילים".
לדבריו, הדרך הטובה ביותר להשיב את החטופים היא "לא לחכות לחמאס - אלא ללחוץ וללחוץ, גם צבאית ומדינית. כרגע חמאס לא מרגיש שום לחץ, הסיוע ההומניטרי נכנס, יש עדיין אזרחים בצפון הרצועה, יש דלק. חמאס יודע שהוא יכול להשיג את המחיר המירבי ולשלם הכי פחות".
הוא הוסיף: "אנחנו דורשים שכל החטופים יחזרו לכאן בפעימה אחת, 'באוטובוס אחד' כמו שאומרים. לא מקבלים הסכם גג עם פעימות, כי אנחנו חוששים שחמאס יעשה 'פליק פלאק' וישאיר אצלו את הצעירים והחיילים. ראש הממשלה דיבר על שרשור, שהכוונה היא פעימות ברציפות והמשיכות - וגם מזה אנחנו חוששים. מדינת ישראל מסוגלת ליותר, במיוחד כשטראמפ נכנס לאירוע. אנחנו לא יכולים לקחת סיכון על החטופים, עלינו לדאוג שכולם חוזרים לכאן בפעם אחת".
מאחורי ההתגמשות של חמאס
לפי וושינגטון פוסט, התושבים ברצועה מזהים כי חמאס נמצא בנקודת חולשה היסטורית, כוחו הצטמצם לכיסים של לוחמי גרילה והוא אינו מסוגל יותר למשול ברצועה. גם בקרב תומכיו, נכתב, הכעס גובר. "יש שינוי בולט בדעת הקהל", צוטט חבר חמאס ועובד ממשלתי בעזה בשם רמי, שסירב להזדהות בשמו המלא מחשש לגמול הן מישראל והן מחמאס. "עכשיו יש רצון עז לסיים את המלחמה בכל מחיר. למרות זאת, אי אפשר לחסל את חמאס, כי אין לו חלופה בת-קיימא". גם במצבו הנוכחי, עדיין מצליח ארגון הטרור לגרום לאבידות בקרב צה"ל, הן ברפיח והן בצפון הרצועה.
חמאס עדיין נותר חזק במרכז הרצועה, בעיקר באזורים הצפופים של דיר אל-בלח, חאן יונס ונוסייראת. המשטרה שלו, המשרד לפיתוח חברתי שלו וגם ועדות החירום עדיין מספקים שירותים מסוימים לתושבים, והוא מצליח לשלם משכורות ממשלתיות בהיקף של כמה מאות דולרים מדי כמה חודשים. באזורים אחרים, בעיקר בצפון ובדרום הרצועה, ארגון הטרור הוכה אנושות וכנופיות בוזזים השתלטו על משאיות הסיוע - מה שמקשה על העברת הסיוע ההומניטרי ומגביר את מצוקת האזרחים, שבתורה מגבירה את הלחצים לסיום המלחמה.
רמי, כאמור חבר חמאס, אמר כי "אנחנו חיים בקטסטרופה. מעשיה של ישראל הם ללא ספק פליליים, אבל שיקול הדעת הגרוע של חמאס - ואי ההתחשבות בתוצאות המלחמה - תרמו משמעותית לאסון הזה". ארגון הטרור, מצידו, ממשיך להפעיל אלימות נגד מתנגדיו, ובמקרים מסוימים גם רוצח אותם.
על חלופה כזו עומלת בימים אלה מצרים, שמנסה להקים ועדת מומחים לאומית בשיתוף הרשות הפלסטינית - ובהסכמת חמאס - שתנהל את עזה ב"יום שאחרי" תחת פיקוח אמריקני ומעורבות בינלאומית. סגן יו"ר המועצה הלאומית הפלסטינית ברמאללה, מוסא חדיד, אמר כי הוא מאמין שבחמאס מתנהל ויכוח על איך הוא יוכל לשרוד בעתיד, וכי הדבר עשוי להוביל ל"מנהיגות פרגמטית יותר".
תאמר קרמות, פרופס' עזתי למדיניות ציבורית במכון דוחא ללימודים מתקדמים, אמר כי חמאס מבין שהוא יישאר מחוץ לתמונת השלטון "להרבה זמן", אבל "יישאר כרעיון, אידיאולוגיה ומפלגה פוליטית פעילה בפוליטיקת המיינסטרים הפלסטינית". לדבריו, "אם הישראלים מצפים שפלסטינים איכשהו, בדרך נס, יקומו וימרדו בחמאס בזמן שהטבח בהם נמשך - זה לא הגיוני. אין חלופות אחרות לארגון".