מי הוא אילון מאסק, האיש שבמשרדיו בסן פרנסיסקו ערכו ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו תחנה בדרכם לעצרת האו"ם? הוא יזם יצירתי העומד בין היתר מאחורי המכונית החשמלית טסלה, חברת הטילים SPACE X ו"ניוראלינק" שמפתחת שבבים למוח. אחרי שהרבה לצייץ, רכש לפני כשנה את טוויטר, שינה את שם הפלטפורמה ל-X, ורוב הזמן הוא נמצא בצמרת רשימת עשירי העולם.
יש טענה שבעצם קיום הפגישה עם מאסק התייצב נתניהו לצידו בעימות מתמשך ומחריף מול ארגונים יהודים ואחרים שפועלים נגד הפצת שנאה ברשת. נתניהו אמר בפגישה שהוא יודע שמאסק מתנגד לאנטישמיות וגם שהוא מחויב לחופש הביטוי, עודד אותו למצוא איזון, והביע תקווה שימצא דרך לבלום את האנטישמיות או להסיג אותה. מאסק הסביר שחופש הביטוי משמעו לאפשר למישהו שלא אוהבים להשמיע דברים שלא אוהבים, ולא התחייב לשנות דבר.
ברקע רוחשת ביקורת על האנטישמיות הפושה במה שהיה טוויטר, כולל הכחשת שואה ושבחים למבצעיה. אמירות שעד לאחרונה היו נמחקות ומצייציהן נחסמים, מתרבות ומתפשטות. שיא נרשם כשבוע אחרי הפגישה בין נתניהו ומאסק: יותר מ-120 פעילים יהודים מכל הגוונים פנו למפרסמים ב-X בבקשה לחדול מכך. הם תיארו את האירועים שהביאו לפנייתם, לרבות אינטראקציה של מאסק עם גורמים הדוגלים בעליונות לבנה וסדרת מתקפות בעלות מאפיינים אנטישמיים מצדו כלפי הליגה נגד השמצה. הם סבורים שמדובר בבית גידול לאנטישמיות וגלומה בו אחת הסכנות הגדולות ליהודים מזה שנים.
יהודים אינם לבד בטענות כלפי X ובעליה. לפני כחודש הגיש מאסק תביעה נגד ארגון שעוקב אחר הפצת שנאה באינטרנט, ברקע מחקר אקדמי שהראה שביום שבו הושלמה רכישת טוויטר צמחה שם באופן משמעותי השפה הפוגענית כלפי קבוצות מבוססות גזע, דת וכו'.
חופש הביטוי (וגבולותיו) הוא עניין מורכב הכולל את הזכות לבקש, לקבל, ולהפיץ מידע ורעיונות. מדובר בערך ותועלת בצדו: מחקר של הבנק העולמי מוכיח קשר בין חופש הביטוי לבין איכות הממשל במדינה. הערך זכה לביסוס חוקי במדינות ובארגונים בינלאומיים. במקביל, נהוג שיש עליו הגבלות, בהתאם לנזק הגלום בהתבטאויות. כך, מקובל שאסור סתם לצעוק "שריפה" באולם מלא אנשים, או להסית לאלימות נגד קבוצה.
להגבלות על חופש הביטוי אין כללים אחידים. יש מדינות שבהן הכחשת שואה אסורה בחוק, ומאידך, לאיסור יש מתנגדים, הסבורים שחוקים מסוג זה אינם יעילים וחוששים ממצב שבו פוליטיקאים מחליטים מה מותר לומר ומה אסור. אבל גם בהיעדר חוקים ייעודיים, יש למדינות ולארגונים דרכים להתמודד עם עידוד שנאה, כולל אנטישמיות.
קחו למשל את קניה ווסט, מוזיקאי ואופנאי. שבחים להיטלר והגדרת עצמו כנאצי הביאו לביטול חוזי ענק שלו, בין היתר עם חברת אדידס. שרי ממשלה באוסטרליה, שם גרה משפחת זוגתו, אמרו שלכאורה יש בהתבטאויותיו האנטישמיות למנוע ממנו לבקר, שכן התרשמו שאינו עומד ב"מבחן האופי הטוב" הנדרש כדי לקבל אשרה. דומה שבגלל העבר העגום שלנו, יש נטייה להתייחס ביתר חומרה להסתה כלפי יהודים. אבל זה לא המצב בכל מקום.
טובה הרצלבשבוע שעבר פסקה הסמכות המשפטית של המפלגה הגדולה במדינה של העם שנתן לעולם את עשרת הדיברות (ובקיצור – בית הדין של הליכוד), שדבריו של הפעיל איציק זרקא – שלפיהם הוא גאה ברצח שישה מיליונים בשואה ומאחל לצאצאי השורדים שיישרפו - אינם מונעים חברות במפלגה. אחרי שדבריו פורסמו הורה נתניהו לסלקו מהליכוד. בית הדין שינה את ההחלטה והזכיר את חרטת זרקא ואת "פעילותם הבלתי נלאית של יצחק זרקא ורעייתו חני בשירות התנועה" (הליכוד הודיע שיערער על ההחלטה).
כשפעיל מוכר ומוערך במפלגת השלטון במדינה שקמה על חורבות השואה מאחל לי גורל כמו של רבים במשפחתי, ואז מגיע ביטול - ולו זמני - של השעייתו, יש בכך מסר לגבי מה מותר ומה אסור לומר על השואה וקורבנותיה. כאשר ראש הממשלה יוצא אלפי קילומטרים מדרכו כדי לפגוש מי שלרוב הדעות מאפשר - ויש אומרים מעודד - הפצת שנאה, לרבות נגד יהודים, אפשר לראות בכך סובלנות כלפי שיח אנטישמי. עולם יקר, בנושאים האלו, קבל השראה מישראל: אם ההתנהלות נתפסת כמשרתת את השלטון – אין בעיה, הכול מותר.
- טובה הרצל הייתה השגרירה הראשונה במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, כיהנה כשגרירה בדרום אפריקה ואחראית על הקשרים עם הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
