שעות לפני פקיעת הדד-ליין, המדינה הגישה את בקשתה השביעית לדחיית ההכרעה על הכפר הבדואי-פלסטיני חאן אל-אחמר במישור אדומים למרות שבג"ץ פסק בעבר כי יש לפנותו. למרות שלממשלה הייתה חצי שנה לגבש עמדה רשמית בנושא, בפרקליטות הסבירו שבנט טרם התייחס לכך בשל המלחמה באוקראינה.
"גיבוש הודעת העדכון נמצא בשלבים מתקדמים, כאשר נעשו בקרב המשיבים מאמצים רבים להביא לכלל הגשתה כבר היום", טענו בפרקליטות המדינה שקיבלו שלשום הארכה של 48 שעות. "עם זאת, בסופו של דבר לצורך השלמת גיבוש הודעת העדכון והגשתה לבית המשפט הנכבד עדיין נדרשת התייחסותם של גורמים בכירים ביותר ובראשם ראש הממשלה".
בפרקליטות הסבירו כי "במצב דברים זה, בשים לב לנסיבות השעה בזירה המדינית העולמית ובכלל זה עיסוקו של ראש הממשלה במשבר הלחימה באירופה וכדי לאפשר לראש הממשלה להידרש לעניין מתבקש בית המשפט ליתן בידי המשיבים ארכה נוספת של 30 יום".
בספטמבר האחרון, שלוש שנים וחצי אחרי שאישר את הריסת חאן אל-אחמר, קיבל בג"ץ את בקשת המדינה והתיר לדחות בחצי שנה נוספת את פינוי הכפר הבדואי הבלתי-חוקי. השופטים הורו אז למדינה להגיש עד היום הודעת עדכון, ובינתיים לא חייב אותה להוציא אל הפועל את הפינוי.
בפסק הדין לפני חצי שנה, מתח השופט נעם סולברג ביקורת חריפה על המדינה. "אין ספק כי קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי-בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד", ציין אז השופט סולברג. "גם אם בכוחם של ניסיונות לקדם מתווה כזה או אחר לדחות מעט את הקץ, לא ניתן למתוח את החבל עד בלי די. גם לניסיונות אלו קצבה וקץ. מגיע שלב שבו הניסיון הופך לביזיון; עם הדבר הזה, אין ניתן להשלים".
החלטת הדחייה בספטמבר התקבלה בהתבסס על חוות דעת של משרד החוץ שלפיה יש קושי מדיני בפינוי המאחז, וכי פינוי עלול לגרום לנזק מדיני כבד. חודשיים קודם לכן הזהיר שר החוץ יאיר לפיד כי פינוי הכפר יגרום נזק מדיני לישראל, וקרא לבחון מחדש את התנאים הדרושים לשם ביצוע המהלך שנדחה כבר שנים, בין היתר לאור הלחץ של הקהילה הבינלאומית המתנגדת לפינוי.
בתנועת "רגבים" אמרו בתגובה לבקשת הדחייה כי הם שוקלים לפנות לבג"ץ כדי לבקש פסק דין. "ככל הידוע לנו ראש הממשלה בנט כבר חזר ממסעו באירופה, ובקשת הדחייה הנוספת מריחה כמו מריחה".
פרשה ממושכת ונפיצה
תחילת הסאגה בחאן אל-אחמר החלה ב-2009, אז החליטה המדינה להוציא צווי הריסה למבנים במתחם. בשלושה סבבים שונים הוגשו לבית משפט העליון עתירות מצד גורמים שונים - חלקם דרשו לאכוף את צווי ההריסה וחלקם ביקשו לבטלם. בכל פעם נדחו העתירות בנימוק שבית המשפט לא מתערב בסדרי העדיפות של המדינה בהפעלת הסמכות.
כמה מחברי הממשלה הנוכחית תמכו בפינוי הכפר, בהם גם ראש הממשלה נפתלי בנט, שב-2019 דחק בראש הממשלה דאז בנימין נתניהו להוציא לפועל את הפינוי. גם שר המשפטים גדעון סער הביע תמיכה בפינוי, ואף פתח בדצמבר 2019 את מסע הבחירות שלו לראשות הליכוד בסיור בכפר - בניסיון לאגף אז את נתניהו מימין. גם השרים אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין הביעו בעבר תמיכה בפינוי.
לפני הבחירות האחרונות נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי גורמי מקצוע קידמו הצעה שלפיה יועבר מתחם חאן אל-אחמר כמה מאות מטרים ויוסדר באופן חוקי. כך, נטען, יוכלו תושבי החאן לשמור על מרקם חייהם באזור שבו הם מתגוררים ומעמד הקרקע שעליו יונחו המבנים מחדש יוסדר.
