בן גביר מציג את הצעתו לקבלת סמכויות
(צילום: ערוץ כנסת)
מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, לא מתכוון לצאת נגד החוק שיזם השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר לשינוי פקודת המשטרה, חוק שלמעשה יכפיף את המשטרה ואת המפכ"ל לבן גביר עצמו.
היום (רביעי) בשעה 12 בצהריים אמור המפכ"ל שבתאי להציג בפני הוועדה המיוחדת בכנסת את עמדת המשטרה על החוק, שפרטיו נחשפו ב-ynet. המפכ"ל, שמתחבט מה להגיד בפני הח"כים, לא צפוי כנראה למחות על ההצעה או לייצר חזית משטרתית נגד בן גביר - בניגוד למפכ"לים לשעבר שדיברו נגד החוק.
המפכ"ל מבין שגם אם יתנגד לשינוי פקודת המשטרה, החוק יעבור עקב הרכב הקואליציה וכחלק מההסכם בין בן גביר לנתניהו. גורם במשטרה אמר כי המפכ"ל יאמר דברים ברוח האיגרת ששלח לשוטרים ביום שישי בנוגע לסוגיית שינוי פקודת המשטרה.
באותה איגרת כתב כי "המשטרה תישאר ממלכתית. אני ער לשיח הציבורי ומבהיר כי רוחות הפוליטיקה לא יחדרו למשטרת ישראל, כפי שלא חדרו עד היום. נעמוד על המשמר על מנת לדאוג שמשטרת ישראל תמשיך להיות חזקה, ושעצמאותה לא תיפגע. זו חובתנו כשוטרים. זו חובתי האישית כמפכ"ל משטרת ישראל, ואני מתכוון לעמוד בה".
לדיון בוועדה לא תגיע היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אלא המשנים שלה. לפי ההערכה, אם החוק יתקבל כפי שהוא - בהרב-מיארה לא תגן עליו בבג"ץ בעתירות שיוגשו נגדו. חוות הדעת המתגבשת של היועמ"שית קובעת שהחוק בנוסחו המקורי משנה "סדרי בראשית" ביחסי הכפיפות בין השר הממונה למשטרה.
השר, כך נטען, לא יכול לקבוע מדיניות שקשורה בפתיחה בחקירות ובהמלצות המשטרה להעמדה לדין, שכן אגף החקירות והתביעה המשטרתית אמור להיות בלתי תלוי בדרג הפוליטי - והסמכויות נובעות מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. השר יכול, עם זאת, להנחות על תעדוף בחקירות של נושאי רוחב כמו תופעות אלימות, גניבות רכב ועוד.
סיבה נוספת להתנגדות היא שאין מקום להשוואה בין צה"ל למשטרה: בעוד שהצבא שכפוף לשר הביטחון ולממשלה פועל נגד אויבי המדינה, המשטרה פועלת למען האזרחים ולא נגדם. לכן, על פי התפיסה בדמוקרטיה, המשטרה צריכה להיות מבודדת וחפה מהשפעות פוליטיות. השר אומנם יכול להיות מעורב בדיונים על מדיניות כוללת והעדפות נושאים מסוימים, כמו למשל הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, ואף למנות את המפכ"ל - אך הוא לא יכול לקבוע את כל המדיניות בעצמו.
בהצעת החוק נקבע גם שתקציב המשטרה ייקבע בנפרד - ובאשר לכך נטען בחוות הדעת המתגבשת כי הדבר לא סביר, שכן מי ששולט בחלוקת התקציב נהנה בעצם מהיכולת "להוריד את השאלטר", ומחזיק למעשה בשליטה על הדרג המקצועי.
אמש אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק. בן גביר אמר במהלך הדיון: "כן, השר יכול וצריך לקבוע מדיניות, כדי לשמור על תושבי באר שבע, על תושבי הגליל, על תושבי המרכז ועל ירושלים. זה תפקידו של השר. רק במדינות העולם השלישי המפקד של המשטרה הוא שקובע את המדיניות. אני אוהב ומכבד את המפכ"ל, אבל את המדיניות מי שקובע זה הדרג הפוליטי, מי שקובע זה מי שנבחר. מי שקובע זה מי שקיבל את אמון הציבור".
השר לביטחון פנים היוצא עמר בר-לב, שהגיב לאותה הצעה של מי שצפוי להיות מחליפו, חזר אתמול על דבריו. בהצהרה שנשא לפני כן אמר בר-לב כי ההצעה "תרסק את עצמאותה של המשטרה באופן שיהפוך אותה לבובה על חוט ואת המפכ"ל לפיון. המשמעות היא הרס הדמוקרטיה. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר יגברו ההיגיון והרצון שישראל תישאר דמוקרטית ושהמשטרה תישאר עצמאית".
בנאום בכנסת ביקש בר-לב "להפריך טענה שגויה, שמופצת בציבור ברקע הצעת החוק הזאת". לדבריו, "אין קושי לשר לביטחון הפנים למלא את תפקידו ובוודאי שלא לקבוע מדיניות. השר כבר היום מוסמך לקבוע מדיניות, להגדיר יעדים אסטרטגים עבור משטרת ישראל ולפקח על ביצועם. ברור שגם לי היה יותר קל ופשוט לחלק פקודות מבלי לשמוע עמדות של אף אחד. אנשים תמיד ישאפו להגדיל את כוחם, אבל זה תפקידה של הכנסת - לשמור על המנגנונים הדמוקרטיים, לייצר איזונים ובלמים ולא לאפשר לאף אחד להחזיק בכוח בלתי מוגבל".
פורסם לראשונה: 22:36, 13.12.22
