עורכי דין מציעים לחברה שירות רב ערך. למעשה, במקרים רבים תלויה החברה המודרנית בשירות שהם מספקים. כמעט כל פעולה בחיינו נשלטת על ידי החוק - מרכישת מכונית או דירה ועד אינטראקציה בין אנשים. עורכי דין הם חלק חיוני בחייה של החברה המודרנית משום שיכולתו של הפרט להבין את הניואנסים של המערכות המשפטיות היא מוגבלת. ללא עורכי דין המתמחים בחוק הוא יתקשה לטעון, לשמור על זכויותיו או להגן על עצמו מפני האשמות שווא. עורכי דין חיוניים גם משום שיחד עם המשפטנים והשופטים הם מרפאי הקונפליקטים של החברה ובמובנים רבים הם מאפשרים לסדר החברתי להתקיים עם מינימום חיכוך.
היותם חלק ממערכת הצדק מטילה על עורכי הדין חובות אתיות ומוסריות לא רק כלפי הלקוח ששכר את שירותיהם, אלא גם כלפי הצד שכנגד - הציבור והמדינה – ועליהם לאזן ביניהן. הניסיון לעשות כן אינו פשוט כלל ועיקר, אולם עורכי הדין חייבים לזכור שבבסיס תפקידם יש גם חובה ציבורית, ולכן מצופה שהבסיס המוסרי של החוק יהיה נר לרגליהם.
במציאות, חלק ניכר מעורכי הדין שכחו את ההיבט הציבורי של תפקידם. מחלוקות וסכסוכים הם מקור פרנסתם. עובדה זו מובילה אותם לעיתים קרובות להיענות ללקוח בשל האינטרס הכלכלי (ולפעמים ללבות סכסוך, לגרום להחרפתו או אף ליזום תביעות), בהתעלם מההשלכות והנזק שייגרמו לציבור בשל התנהלות זו.
אני מציינת זאת נוכח תביעת הענק שהוגשה השבוע נגד המדינה על ידי נפגעי פסטיבל "נובה" (איני רומזת חלילה שמדובר ביוזמה של עורכי הדין). דומה שאין כמעט איש במדינה שיחלוק על הקולוסליות של מחדלי 7 באוקטובר, על גודל האסון על ועוצמת הנזק שנגרם למאות אלפי אנשים בעקבות המלחמה: ההרוגים, החטופים, הפצועים, בני משפחותיהם, כמו גם השורדים ומאות אלפי המפונים בדרום ובצפון. התביעה המדוברת הוגשה בשם 42 מהנפגעים במסיבה, ואין צורך להיות מלומד גדול כדי להבין שאם ילכו נוספים בדרכם, תעמוד המדינה מול תביעות בהיקף שיוביל לקריסתה.
ישראל מתמודדת מאז הקמתה עם איומים קיומיים ועם שכול, אובדן ופגיעות בגוף או בנפש של אנשים שנפגעו ונפלו על הגנת המולדת או כתוצאה מפעולות עוינות. היא עושה זאת בין השאר באמצעות חוק משפחות שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י–1950 וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. זוהי המסגרת המשפטית שמכוחה מעניקה המדינה פיצויים והטבות על פי חוק הביטוח הלאומי. זוהי המסגרת המשפטית שעליה, ורק עליה, יש להישען.
רבים יטענו בצדק שמסגרת זו לא מעניקה מענה מלא. לא ניתן לכמת בכסף את חייו של אדם שמת למען המדינה או הפך נכה 100% או יתמודד עם קושי נפשי כל חייו. עם כל הצער והכאב – המחיר הנוראי והיקר הזה הוא חלק מהחיים בישראל. אפשר לשקול את האפשרות לתקן את החוק, או לעדכן את גובה הסכומים – אך המסגרת החוקית והאינטרס הציבורי מחייבים להסדיר את המחלוקות על פיהם. הגשת תביעות נזיקין אזרחיות לפיצוי נוסף - מן הראוי שלא תיעשה ברקע הנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל.
עו"ד ורד דשאתביעת נפגעי "נובה" מעוררת לדעתי את הצורך להסדיר בחקיקה את נושא התפקיד הציבורי של עורכי הדין. חוק לשכת עורכי הדין התקבל בכנסת בשנת 1961 ובמהלך הדיונים בדרך לאימוצו התעורר ויכוח בשאלה על מי הוא מיועד להגן. האם רק על עורכי הדין, על המקצוע ועל שמירת הרמה המקצועית? או שמא קיימת לעורכי הדין גם חובת הגנה על הציבור? וכך אמר ח"כ צבי צימרמן באחת הישיבות: "הרי זה דומה למי שנותנים בידיו מכשיר מסוכן ואין אומרים לו כיצד יש להשתמש בו בצורה חיובית, ועל ידי כך הוא עלול להשתמש בו בצורה שלילית" (פורסם בדברי הכנסת, ישיבה י"ג, כ' בכסלו תש"ך, 21 בדצמבר 1959).
דברים אלה מדברים בעד עצמם. בשלה השעה להסדיר את חובתם הציבורית של עורכי הדין ולעגן אותה בחקיקה. אני סבורה שמהלך כזה יועיל גם לכל אחד ואחד בחברה הישראלית, לציבור כולו, וגם למדינה.
- עו"ד ורד דשא היא חוקרת משפט, מחברת "מערכת המשפט בישראל" (הוצאת נבו 2019). בת עוטף עזה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
