שלב ההוכחות בפרשת הצוללות (תיק 3000) נמשך הבוקר (יום חמישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב. . בדיון המשיכו סנגוריו של מיקי גנור בחקירתו הנגדית של שייקה ברקת (89), עד משמעותי בתיק שהיה סוכן התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל במשך יותר מ-20 שנה. מרבית השאלות שהופנו לברקת נגעו לתיווך הפגישות לעסקה ולקבלת כספים ועמלות מ"אטלס אלקטרוניק" (חברת בת של טיסנקרופ) ומתאגיד "אה דה וה". ברקת, שהשיב למרבית השאלות תשובה אחת - "אני לא זוכר" - ביקש להבהיר: "כל פרוטה שקיבלתי בחיי דווחה כדת וכדין למדינת ישראל".
במהלך החקירה עו"ד ניר הקשה על ברקת: "אני טוען שהסיבה שאתה לא זוכר שקיבלת כסף מתאגיד אטלס היא כי הכסף נכנס לחשבון בחו"ל, ולא דיווחת עליו לרשויות המס". בתביעה מיהרו להגיב לדברים ולהגן על העד: "יש פה פגיעה חמורה בגיבור ישראל. כתב האישום לא מבוסס על העד ואין הסבר לפגיעה הזו". בשלב זה ביקשה השופטת טלי חיימוביץ מברקת לעזוב את האולם, על מנת לברר את כיוון החקירה של הסנגור ואת הסתייגויות התביעה.
כששב לבסוף לאולם, ברקת ביקש להבהיר כאמור כי "כל פרוטה שקיבלתי בחיי - צוללות, אווירונים וכן הלאה - דווחו כדת וכדין למדינת ישראל". כשנשאל האם קיבל את אישור משרד הביטחון לעמלות ששולמו לו על הצוללות שקיבלה ישראל במימון מלא ממשלת גרמניה, ברקת אמר: "אם הם החליטו לשלם, כנראה שהייתה להם סיבה טובה".
השופטת חיימוביץ חידדה: "האם קיבלת אישור ממשרד הביטחון? אומר הסנגור שכנראה צריך לקבל אישור". ברקת השיב כי "לא קיבלתי כרטיסיה לאוטובוס. הכל היה כחוק. אתה נודניק, כל האנשים ידעו מי אני ומה אני עושה".
לאחר מכן עבר עו"ד ניר לדוח שהעביר ברקת לתאגיד "אה דה וה" ביולי 2007, שבו התייחס למינויו של אהוד ברק לשר הביטחון. בדוח נכתב: "כזכור, היו לנו קשיים בעבר עם מר ברק, שכן הוא התנגד לתוכנית הצוללות בתפקידו הקודם. כמה ימים לאחר כניסתו לתפקיד נפגשתי עמו באופן אישי על מנת להבטיח את תמיכתו בפרויקט".
עו"ד ניר: "האם מר ברק ידע שאתה אמור לקבל כסף על הצוללת השישית"?.
ברקת: "הוא בחיים, אהוד ברק? אני לא יודע מה הוא ידע או לא ידע".
עו"ד ניר: "אתה כתבת שעשית לובינג. אתה מספר בדוח ששכנעת אותו לאשר את הצוללת".
ברקת: "אם אהוד ברק בחיים - תביא אותו שיגיד מה התרחש בליבו".
מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שידעה המערכת הביטחונית בישראל. ב-10 במאי 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתבי אישום נגד גנור ששימש סוכן תאגיד "טיסנקרופ" בישראל, המשנה לראש המל"ל דאז תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן ויו"ר קרן היסוד לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג שכבר הגיע להסדר טיעון בתיק. כתבי אישום הוגשו גם נגד איש העסקים תא"ל (במיל') שי ברוש, היועץ הפוליטי דאז לשר לשעבר יובל שטייניץ, רמי טייב, ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר, שמשפטו מתנהל בנפרד.
לפי האישום, גנור הבין כי יוכל להסתייע בפעולות של בר יוסף במסגרת תפקידו, למינוי שלו עצמו כסוכן התאגיד במקום ברקת. תפקיד שכאמור עשוי להניב הכנסות עתק. בן יוסף צפה את האפשרות שיפיק תועלת פיננסית ממינוי גנור לתפקיד סוכן התאגיד בישראל והסכים לקדם את מינויו במקום ברקת.
בדיון קודם העיד ברקת: "כשהשתחררתי מצה"ל עסקתי בכל מיני דברים ובגרמניה נודע לי שמדברים על צוללות. אמרו לי ש'יש התארגנות במדינה שלך בנושא של (רכישת) צוללות'. ביקשו ממני השלטונות מהארץ כעבור זמן לעבור לגרמניה. אנשי מודיעין הכירו אותי. נסעתי לארה"ב, לנסות לעשות את זה עם כספים אמריקניים וחתמנו חוזה על הצוללות בארה"ב. לא היה לי תפקיד רשמי. כולם היו מרוצים כשסופקו הצוללות הראשונות. על הצוללות הבאות שרכשה ישראל, הרביעית והחמישית, סיפרו לי שיש להן דברים מיוחדים, הגרמנים היו הראשונים שקיבלו צוללות. אז שאלו אותי השלטונות אם אוכל לסייע להם. לא זוכר מתי סוכם על רכש של הצוללות הנוספות".
