בשנים האחרונות דאעש איבד עוד ועוד נכסים ואדמות שהיו בידיו בימי שיאה של "המדינה האסלאמית בעיראק ובא-שאם", השם שנתנו לטריטוריה שבה החזיקו והתפרסה על שטחים נרחבים מעיראק ועד לסוריה.
אותה "מדינה", בעלת סמלים, דגל, כלכלה ומשטר שהטיל אימה על כל הנתינים, זכתה לסיקור אדיר ממדים בכל כלי התקשורת בעולם בשל ההישגים שרשמה. אותו סיקור הביא לצבירת קהל תומכים מהמזרח התיכון ועד למערב, שהגיעו בהמוניהם להילחם בשורות ארגון הטרור הסמי-מדינתי.
ישראל לא הייתה שונה ממקבילותיה בעולם, וגם כאן צבר הארגון תומכים, שחלקם ניסו, ואף הצליחו, להצטרף לפעילות דאעש – ולאחר מכן חלק מהם חזרו ארצה. בארגוני הביטחון בישראל מעריכים את מספר תומכי דאעש במדינה בעשרות בודדות, אבל גם עשרות זה לא מעט.
בין חוליות רדומות למחבלי השראה
כלי התקשורת בעולם שבו להתעסק בדאעש לפני כחודשיים בשל שני אירועים משמעותיים שהתרחשו והיו קשורים לארגון. הראשון הוא המבצע בכלא חסכה, שנמשך שבוע ימים, ונחשב לאחת המתקפות המשמעותיות של דאעש בתקופה האחרונה.
6 צפייה בגלריה
לוחמים כורדים בחיפושים אחר המחבלים שברחו מהכלא
(צילום: North Press Agency Digital/Handout via REUTERS)
הקרבות בין הכורדים לדאעש ליד הכלא בסוריה
כוחות של הארגון ניסו לפרוץ באמצעות כלי רכב ממולכדים את שערי בית הסוהר א-סינאעה בעיר חסכה שבמזרח סוריה, הנמצאת בשליטה כורדית, שבו מוחזקים אלפי אסירים מחבלי דאעש לשעבר. לאחר הפיצוץ הסתערו עשרות חמושים מהארגון שהצליחו להביא לשחרורם של אסירים, שהתפזרו ברחבי העיר והמצוד אחריהם נמשך כשבוע.
מדובר באזור מרוחק יחסית ממרכזה של סוריה, עם נוכחות תקשורתית די מצומצמת, והדיווחים שעלו לגבי מה שהתרחש שם היו סותרים מאוד. בדאעש טענו שיותר מ-800 אסירים הצליחו לברוח מבית הסוהר, ולאחר מכן השתתפו בלחימה נגד הכוחות הכורדים ששולטים באזור.
שלטון הכורדים הכריז על מצב חירום בעיר, ואלפי תושבים נמלטו מחשש לחייהם. חילופי האש נמשכו מספר ימים, ולאחריהם נערכו סריקות של הכוחות הצבאיים הכורדיים במרחב, כדי לוודא שלא נותרו פעילי דאעש באזור. רק בתום החיפושים הכריזו על סיום המבצע.
6 צפייה בגלריה
אסירי דאעש בכלא חסכה, 2019. תזכורת שיש עוד מאות אם לא אלפי אסירי דאעש שהשמירה עליהם לא חזקה במיוחד
(צילום: AFP)
זאת המתקפה הגדולה ביותר של דאעש בשנים האחרונות, מאז הכריזו כל המדינות שנלחמות מולו כי הוא הוכרע לחלוטין. זאת הייתה תזכורת שישנם עוד מאות אם לא אלפי אסירים של דאעש שמוחזקים במתקנים בשליטת הכורדים, אבל השמירה עליהם לא חזקה במיוחד. האמריקנים, והקואליציה הבינלאומית בהובלתם, תומכת באופן פעיל בכורדים, אבל ספק אם באופן יעיל מספיק.
האירוע הזה העניק לעולם תזכורת שגם אם ברמה הארגונית דאעש מאוד נחלש בשנים האחרונות, עדיין יש "חוליות רדומות" או תומכים של הארגון שמוכנים לבצע פעילות טרור בהשראתו – במזרח התיכון ובעולם כולו.
חיסול המנהיג לא בטוח השפיע
האירוע המשמעותי השני שקשור לארגון הוא חיסולו של המנהיג אבו איבראהים אל-האשמי אל-קוריישי, או עבדאללה קרדאש. לפי התקשורת האמריקנית, לאחר חודשים ארוכים של הכנות אישר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באופן סופי את מבצע החיסול יום אחד בלבד לפני שיצא לפועל.
המבצע תוכנן להתבצע מהאוויר, כפי שארה"ב נוהגת לעשות בתקיפות ביעדים אחרים במזרח התיכון. אולם בסופו של דבר, לאור המצב בשטח, ביידן הורה לעצב מחדש את המבצע, כך שיכלול פשיטה רגלית של כוחות אמריקנים במקום תקיפה אווירית.
"בחרנו לבצע פשיטה של הכוחות המיוחדים, תוך סיכון גבוה יותר לאנשינו, כדי לצמצם פגיעה באזרחים", אמר ביידן בנאום בבית הלבן לאחר החיסול.
כ-50 לוחמי קומנדו הוטסו למבצע מארביל, עיר בחבל הכורדי של עיראק עם נוכחות אמריקנית לא קטנה, לעבר מחוז אידליב שבצפון סוריה ובסמוך לגבול עם טורקיה. הלוחמים הגיעו למבנה בכפר אטמה שבצפון סוריה, כיתרו אותו והחלו במבצע ניסיון ההשתלטות על המבנה, תוך חילופי אש שנמשכו לפחות חצי שעה. כך על פי הדיווחים מהשטח.
ביידן: "בחרנו לסכן יותר את אנשינו כדי לצמצם פגיעה באזרחים"
(צילום: רויטרס)
בדומה לקודמו בתפקיד, כאשר אל-קוריישי הרגיש שסוגרים עליו הוא פוצץ את עצמו יחד עם בני משפחתו – נשותיו וילדיו, כדי לא להילכד. לפי הדיווחים, נהרגו במבצע 13 בני אדם, כולל אל-קוריישי עצמו, וכן שישה ילדים וארבע נשים. מדובר בכמעט שידור חוזר של המבצע ללכידת מנהיג דאעש הקודם אבו בכר אל-בגדאדי לפני כשנתיים וחצי, באותו מחוז בסוריה.
בכיר בממשל האמריקני אמר לאחר החיסול שהציפייה היא שהחיסול יוביל "לשיבוש בדאעש" וטען כי "הוא היה בין המנהיגים הבולטים האחרונים שנשארו לארגון". אבל, בשנתיים וחצי שאל-קוריישי היה בתפקיד לא היה נראה שדאעש התקדם למקום טוב יותר, מבחינתם כמובן. כך שספק עד כמה חיסול באמת השפיע על הארגון, שכבר הספיק מאז להשביע מנהיג חדש.
כוח גרילה עם שלוחות מקומיות
אזורי הפעילות של דאעש כיום נחשבים למצומצמים ביותר לעומת השטחים עליהם שלט בשיאו. אנשי הארגון נמצאים גם כיום בעיקר באזור הגבול המשותף לעיראק ולסוריה, בצפון-מערב עיראק ובמזרח סוריה, אך ניתן למצוא תומכים של דאעש גם בסיני, באפגניסטן, באפריקה ובאזורים נוספים.
כוחות צבא עיראק, יחד עם המיליציות השיעיות החמושות שנתמכות על ידי איראן, פועלים יחדיו כבר שנים בניסיון למגר את פעילות הארגון הסוני הקיצוני. הם אכן הצליחו להפחית משמעותית את אירועי הטרור, אבל אלה רשמו עלייה יחסית במהלך החודשים האחרונים.
מהצד השני – לוחמי הקואליציה הבינלאומית בראשות ארה"ב, שעיקר כוחותיה שבו הביתה, נאבקים יחד עם הכורדים בהתפשטות הטרור הסוני והשיעי. אין הרבה מקרים שבהן ניתן לראות מפגש אינטרסים רחב כזה. במאבק נגד דאעש משתתפים כוחות רבים – מארצות הברית ועד לאיראן, מהמיליציות השיעיות ועד לכורדים.
לדאעש אין טריטוריה אחת מרכזית בשליטתו שבה יושבים מנהיגים ומנהלים מפקדת פעולות. המציאות ככל הנראה רחוקה הרבה יותר מכך: בתנאים הנוכחיים, דאעש מתקשה להוציא לפועל מבצעים צבאיים משמעותיים, ופועל בעיקר ככוח גרילה עם שלוחות מקומיות.
לאורך השנים, חלק מלוחמי הארגון שבו לארצות מוצאם, ומקצתם נותרו קהל שמושפע עד היום ממסרים שמעביר הארגון. היתר, נושאים עמם עדיין את העבר האלים ומזדהים עם האידיאולוגיה. פיגועי השראה כאלה ראינו במספר מקרים באירופה, וכעת גם בישראל.
הפיגועים בישראל - השראה, לא הכוונה ישירה
כשמערכת הביטחון מסווגת את הפיגועים בבאר שבע ובחדרה כפיגועים שבוצעו על ידי אנשי דאעש, או אנשים שמזוהים עם הארגון, חשוב להבין שבסבירות גבוהה מאוד לא מדובר בפיגועים בהכוונת הנהגת דאעש.
לא מדובר בתאי דאעש מקומיים, אלא באנשים ששואבים השראה מהתדמית של דאעש, שמזדהים עם האידיאולוגיה הקיצונית שלו, ונלחמים בשמה. מניסיון של פיגועים קודמים שדאעש ביצע במדינות המערב, לא נמצא קשר או הכוונה של הארגון, אלא מדובר היה ביוזמה אישית בהשראת הארגון.
כשבוחנים את שני הפיגועים של אנשי דאעש בישראל, נראה שגם כאן התממש תחריש "פיגוע ההשראה". המחבל בפיגוע בבאר שבע, מוחמד אבו אלקיעאן, נשלח לפני כשש שנים לכלא בשל ניסיון להגיע לסוריה ולהצטרף ללחימה בשורות דאעש. לפני כן, הוא היה מעורב בפעילות בקבוצה של תומכי הארגון והטיף לטובת האידיאולוגיה שלו.
תיעוד הפיגוע בחדרה
במקרה של הפיגוע בחדרה ניתן להרגיש אף יותר את השראתו של ארגון הטרור הרצחני. החל מהלבוש והסממנים הדתיים הספציפיים של המחבלים, ועד לקור הרוח שבו ביצעו את פיגוע הירי, תוך הטלת מורא ואימה. במעצרים שנערכו לאחר הפיגוע התברר שמאחוריהם עמדה ככל הנראה קבוצה גדולה יותר של אנשים המזוהים גם כן עם דרכו של דאעש.
לא מעצמת טרור, אלא תופעה
האירועים האלה ממחישים שוב שדאעש, מעבר להיותו ארגון טרור בודד, הוא קודם כל תופעה, אידיאולוגיה, שלא ניתן למחוק או להעלים אותה באמצעות לכידת הלוחמים ואנשי הארגון. גם אם דאעש עצמו ייעלם יהיו מי שימשיכו את האידיאולוגיה ותפיסת העולם שלו בשם אחר. דאעש עצמו לא צמח משום מקום, שורשיו מגיעים עוד מארגון אל-קאעידה ומתומכיו של ראש הממשלה הסוני של עיראק סדאם חוסיין.
דאעש הוא קודם כל ארגון מוסלמי-סוני שמזוהה עם קו סלפי-ג'יהאדיסטי קיצוני מאוד, גם ביחס לשאר הארגונים שמחזיקים באידיאולוגיה דומה. הארגון שם לו למטרה להשיב את הדת המוסלמית לשיאה, זאת באמצעות הקמתה מחדש של החליפות האסלאמית, ותוך נקיטה בכל האמצעים.
מבחינת הארגון, גם המשטרים המוסלמים הקיימים חוטאים, ולכן אנשיו נלחמו גם בהם, בדומה למלחמה במדינות המערב. התוכנית של הארגון הצליחה בשנים מסוימות, אבל הוא כבר הרבה אחרי שיאו. זאת גם הסיבה שחיסול המנהיג אינו משמעותי. בתפיסה הרחבה יותר של הארגון זה רק עוד שלב בדרך להשגת המטרה המרכזית של חליפות אסלאמית.
למרות התבוסות, דאעש עדיין נוכח במידה מסוימת וצץ מדי פעם במערב, במזרח התיכון, וגם אצלנו – בדמות פיגועי השראה. אפשר לראות שהאידיאולוגיה עוברת מאחד לשני, לא נעלמת, ואפילו מתפתחת. גם אם כבר לא מדובר בלחימה בשטח ב"צבא דאעש", עשיית מעשה בודד של פיגוע נתפסת עבור תומכי הארגון כתרומה. בניגוד לאפשרות להילחם בארגון בשטח באמצעות כוחות צבאיים, את האידיאולוגיה והחזון לא ניתן להעלים. זו כבר משימה קשה ומאתגרת יותר.
