בבית העלמין באשדוד הובא למנוחות הבוקר (שני) רס"ר במיל' שלמה יהונתן חזוט, שנהרג אתמול מפיצוץ מטען בשכונת זייתון שבדרום העיר עזה. שלמה, בן 36, היה לוחם בגדוד 9207 בחטיבת ירושלים (16), והותיר אחריו אישה בהיריון וילדה בת שנתיים. "כל כך התרגשת לשמוע שאנחנו מצפים לבן, חיכיתי שתחזור מהמילואים - שנוכל לספר למשפחה והחברים", ספדה לו רעייתו מלכי.
הלווייתו של שלמה יהונתן חזוט ז"ל
4 צפייה בגלריה
מלכי, רעייתו של שלמה. "חלמנו על חיים ומשפחה שבדיוק התחלנו לבנות"
(צילום: תומר שונם הלוי )
פרטים ראשונים של האירוע העלו כי כוח חי"ר נע רגלית בשכונה כחלק ממשימה לאיתור מנהרות ותשתיות חמאס, ולפניו סרקו את הדרך דחפורי D-9. הכוח המשוריין כנראה לא הפעיל או זיהה מטען צד רב-עוצמה שהונח והופעל מרחוק, לפי חשד ראשוני, על ידי מחבלים שהסתתרו במנהרה. כתוצאה מהפיצוץ נהרג חזוט, ונפצעו לוחמים נוספים.
"אני לא יכולה לדמיין שלא יהיו לנו עוד רגעים של עוד סתם יום עבודה עמוס, ולקבל ממך וואטסאפ עם תמונה של טיול יחד. אני כבר מתגעגעת לצחוק ולחיוך השובב לעצות החכמות ליציאות המשותפות, לשבתות ביחד. אהבה שלי, אתה האדם הכי מיוחד שזכיתי להכיר - אהוב על כולם. בכל מקום שטיילנו בעולם תמיד כולם התמגנטו אליך, התייעצו איתך ושינו את המסלול כדי להצטרף אליך. מאוד מהר מאז שהתחלנו לצאת הבנתי שאתה לא רק שלומי שלי אתה שלומי של כולם לכל מקום שהלכתי כולם כינו אותך שלומי שלנו. גם במותך בחרת להיות של כולם", הוסיפה מלכי.
עוד אמרה: "הייתה לנו זוגיות מדהימה. חלמנו יחד על חיים ומשפחה שבדיוק התחלנו לבנות. היית אבא הכי טוב שיש ליעלי. כואב לי שהבן לא יזכה לחוות ולהכיר אותך, ולא יזכה לחוות ולהכיר אותך. אזכור תמיד את החיוך שלך, אקח אותו איתי".
שלמה איבד את אמו שנפטרה לפני שבעה חודשים. אביו, אלי, שספד גם הוא בהלוויה, סיפר כי ביקש ממנו להישאר בבית - אבל שלמה לדבריו התעקש. "אני עדיין בחלום רע, כמה טוב היית. חיזקת אותנו ועזרת לנו. מעולם לא שמעתי ממך לא. אמרתי לך ש'מספיק עשית - שלוש פעמים נקראת לעזה, נלחמת, אשתך בהריון. תישאר בבית'. אמרת 'אבא, 25 אחוזים מהפלוגה לא גויסו. אם אני לא אלך - גם אחרים לא יבואו, ואנחנו צריכים לחסל את המחבלים האלה. גיבור וקדוש, הבן שלי - נשמתך בגן עדן".
ישראל, אחיו של שלמה, ספד לו גם הוא: "עמוד התווך של הבית - בכוונה בחרתי לקרוא לך ככה, כמו שאמא הייתה קוראת לך. אתם מחוברים אחד לשנייה בצורה לא רגילה, עד כדי כך שלא עברה אפילו שנה ואתם נפגשים שוב. היית גיבור ומושא להערצה פרטי שלי - אבל הגבורה והמורשת שלך שייכת לכולם. היית אח גדול שהיה אבא לכל דבר".
גיסו, יאיר פרומן, אמר: "בשבת לפני שבוע אמרת שאתה מקווה להשתחרר ולהגיע - ולא הבנתי מה מסובך כל כך בלהגיע. הצלחת, וזכינו להעביר איתך שבת שלמה. לא נתת לנו להרגיש שאתה בעזה. חייכת וסיפרת סיפורים מצחיקים. אתמול, כשמפקד היחידה הגיע וסיפר שהיית לוחם הופתענו מאוד. היינו בשוק איך עם הצוות שלך אתה מרחיב את מסדרון נצרים כדי להביא ביטחון לעם ישראל. השארת את מלכי אחותי עם עובר בן כמה חודשים שלא יכיר את הגדלות, שלך אלא רק מסיפורים, וילדה בת שנתיים שלא יודעת שאבא שלה יצא לקרב שממנו לא ישוב".
