הצדק המאוחר לחללי צבא דרום לבנון?
(צילום: משה מזרחי)
סאמר שרף אלדין לחם עם חיילי צה"ל בדרום לבנון עד הנסיגה מלבנון בשנת 2000. הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet הוא טוען כי האנדרטה שהוקמה לחללי צד"ל היא צעד טוב, אבל אינו מספק. "זה דבר טוב, אבל אנחנו עדיין מחכים בתור ארוך כבר 21 שנה, זה לא פשוט", ציין. "מה עם החיילים? לאן יגיעו עם החיילים האלה? אני אחד מהם, לחלק יש בעיות מבחינה כספית, בעיות של עבודה - עובדים כל החודש בשביל 6-5 אלף שקל".
הוא אמר כי גם היום, 21 שנה אחרי, הוא עדיין לא מרגיש אזרח ישראלי לכל דבר ועניין. "הילדים שלי כן, הם גדלו פה, הילד הגדול בא איתי מלבנון בגיל שנה ו-10 חודשים והילד השני נולד פה. הילד הגדול מסיים את הלימודים עכשיו, מהנדס תוכנה בטכניון, והילד השני שוטר בתל אביב. זה הדור השני של צד"ל. הם מרגישים שהם ישראלים לכל דבר, אבל אף אחד לא יכול לבוא ולהוציא לי מהראש את מה שעבר עליי, איפה נולדתי ואיפה חייתי".
בני משפחות צד"ל בטקס חניכת האנדרטה
(צילום: אביהו שפירא)
השבוע, יותר מ-21 שנים לאחר יציאת צה"ל מדרום לבנון התקיים טקס חניכת האנדרטה לזכר חללי הארגון הלבנוני שאנשיו שירתו לצד ישראל במשך יותר משני עשורים. האנדרטה הוקמה בסמוך ל"גדר הטובה" במטולה, השער המיתולוגי שדרכו נכנסו חיילי צה"ל ללבנון. במהלך הטקס, שהתקיים במעמד שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, אנשי צד"ל ומשפחות שכולות, הוענקו אותות המערכה על הלחימה ברצועת הביטחון למפקדי צד"ל על-ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. כמו כן, הוקראה תפילת יזכור מיוחדת בשפה הערבית.
בן לאון איבד את אביו לפני הנסיגה. הוא נהרג בפיגוע ב-1997. שלוש שנים לאחר מכן עלה בן עם משפחתו לישראל והם השתקעו בנהריה: "זה לא היה קל, אבל ידענו להסתדר ולהתאקלם. למדתי את השפה מהר מאוד". הוא התייחס לחנוכת האנדרטה לזכר חללי צה"ל, בהם אביו: "זה מרגש, אבל לקח מלא מלא זמן". הוא הסביר: "אין לי אפשרות לנסוע ללבנון לבקר את הקבר של אבא. חיכיתי מלא זמן שתהיה אנדרטה, סוג של זיכרון, וזה לקח המון זמן. אבל עכשיו זה מרגש, יש לי לאן לנסוע, ללכת לבקר מדי פעם, יש בזה איזושהי נחמה, בטח".
אותות מערכה ללוחמי צד"ל, אחרי 21 שנה | הרמטכ"ל מודה: "לא עשינו מספיק עבורכם"
(צילום: ניברן ברודקסט)
- אתה מרגיש היום שייך? אזרח ישראלי?
"כן. אני אקים פה משפחה, העתיד שלי פה. יש לי מקצוע, אני צלם ובונה את העסק שלי פה. אני אוהב את המדינה. הייתי בן 10 כשבאתי לפה וזוכר את הטראומות מלבנון".
עם זאת, לאון ציין כי "ההורים שלי נתנו הכל למדינת ישראל. אמא שלי נפטרה פה ב-2008. אני כיתום צה"ל חי לבד. עכשיו בקורונה וגם כעצמאי אני שואל איפה הצבא? למה אף אחד לא דואג לי? אין לי גב - אני לבד. שמישהו יקשיב לי".
סאמר התייחס לדבריו של בן והוסיף: "אנחנו עוברים פה דברים קשים. אני אומר תודה רבה על האנדרטה הזו שעשו, כמו שבן אמר, יש לו מקום לבוא ולבקר. החללים האלו שעבדו לטובת מדינת ישראל ולטובת לבנון גם, שלא נשכח את זה, הם מתו ושילמו בדמם שלא יהיה בלבנון את מה שקורה בה היום. נסראללה כל הזמן עולה לטלוויזיה וצועק ואומר שהוא שיחרר את לבנון.
- כמה כואב לך לראות את מה שקורה היום בלבנון?
"כואב לי מאוד, אבל אין לי מה לעשות. זה מה שניסיתי לתקן, ניסיתי שזה לא יהיה. הם בחרו בשלטון שלהם, וזה השלטון שמהתחלה אמרנו שלא נהיה חלק ממנו, לא ניכנס למיטה החולה הזו. לשם הם הלכו, ותראי איך הם סובלים עכשיו, הלבנונים".
