במהלך שנת 2023 הוגשו בישראל 897 תלונות על שופטים ודיינים – כך מתפרסם בצהריים (שלישי) בדוח השנתי של נציב התלונות על שופטים אורי שהם, המסיים בימים אלה את כהונתו. מתוכן התבררו לגופן 524 תלונות שהיו בגדר סמכות הבדיקה של הנציב, ו-38 מהן נמצאו מוצדקות (7%), רובן על שופטי שלום (22). ב-27 מקרים הסתיים הטיפול בהערה לשופט או לדיין, ושלוש תלונות הסתיימו בקביעה שמדובר בליקוי מערכתי.
13 מהתלונות שנמצאו מוצדקות (34%) הוגשו בגין התנהגות בלתי ראויה של השופט או הדיין (לעומת 22% בשנת 2022). 11 מהתלונות שנמצאו מוצדקות (29%) היו על התמשכות תהליכים וסחבת (לעומת 46% ב-2022). תשע מהתלונות שנמצאו מוצדקות (24%) היו על ליקויים בניהול המשפט (לעומת 22% ב-2022).
חמש מהתלונות שנמצאו מוצדקות (13%) נגעו ל"פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי" (לעומת 10% ב-2022). מדובר בטענות להימצאותו של שופט בניגוד עניינים, או במראית עין של ניגוד עניינים, פגיעה בזכות הטיעון, או בזכות להישמע במשפט.
בדוח השנה נרשמה ירידה במספר התלונות המוצדקות או כאלה שהסתיימו בהערה, וההסבר לכך נעוץ בעיקר בירידה במספרן בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. בשנת 2023 בוררו לגופן 103 תלונות בבית המשפט למשפחה (לעומת 141 ב-2022), כאשר שמונה נמצאו מוצדקות וארבע הסתיימו בהערה (לעומת 13 תלונות מוצדקות ו-12 שהסתיימו בהערה ב-2022). בבתי הדין הרבניים בוררו לגופן 36 תלונות ב-2023 (לעומת 58 בשנה הקודמת). מתוכן שלוש נמצאו מוצדקות לעומת 12 ואחת שהסתיימה בהערה ב-2022.
רוב התלונות על שופטים שנמצאו מוצדקות הוגשו בגין התנהגות לא ראויה, התנהלות באולם הדיונים, סחבת במתן החלטות, חוסר זהירות, חוסר תשומת לב או חוסר רגישות והתבטאויות מיותרות ופוגעניות. לפניכם כמה מקרים המצוינים בדוח:
• שופט משפחה זלזל והשפיל אם של קטינה במהלך דיון על בקשה לצו הגנה שהגיש נגדה האב. "השופט באופן מדהים הרים את שתי ידיו והביא את כפות ידיו לצידי ראשו והחל להניע את ראשו מצד לצד תוך שהוא משנה את קולו לקול צייצני וקורא 'אוי אוי אוי', כמו במערכון של החמישייה הקאמרית", כתב מגיש התלונה. "נעלבתי בשביל האם והרגשתי שאני באולם שלא מכבד את בעלי הדין. זה היה אירוע מביך ומשפיל".
הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי מדובר בהתנהגות בלתי ראויה וחסרת רגישות שמקומה לא בבית משפט, כל שכן בבית המשפט לענייני משפחה שממנו נדרש רף רגישות גבוה במיוחד.
• במהלך דיון בערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה פנה שופט מחוזי אל המתלוננת: "מה את רוצה? הוא (הגרוש) לא סובל אותך. הוא לא אוהב אותך. הוא אוהב אותה (את גרושתו השנייה). הוא רוצה לתת לה הכול ולך כלום. מה תעשי?". המתלוננת טענה שהיא חשה עלבון מדבריו אך חששה להגיב שמא תואשם בביזיון בית המשפט.
בהחלטתו ציין הנציב שאין לדברי השופט כל זכר בפרוטוקול, ועל כך יש להצר, שכן יש חשיבות רבה לתיעוד הדברים בהקשר הנכון בזמן אמת, דבר שיכול לסייע בהבנת הסיטואציה שבמסגרתה נאמרו הדברים ולאפשר בירור יסודי. אשר לביטוי "לא סובל" סבר הנציב כי מדובר באמירה פוגענית.
• הנציב העיר לנשיאת העליון בדימוס אסתר חיות כי את הגילוי הנאות שהציגה בתחילת דיון בעתירה – שלפיו בן של אחת העותרות החל להתמחות אצלה – היה עליה לעשות קודם לכן, כדי לאפשר לצדדים לשקול אם לבקש את פסילתה מלשבת בדין. כמו כן, מן הראוי היה שחיות תנמק, ולו באופן תמציתי, מדוע החליטה להעביר את התיק לשופט אחר יממה אחרי שהצהירה שאינה רואה בהתמחות הבן עילה לפסילתה.
• הנציב שהם העיר לשופט העליון חאלד כבוב, שכתב בהחלטה בערר שהגיש נאשם באונס כי הוא "ביצע מעשיו ללא שימוש באלימות פיזית משמעותית, הגם שאין להתעלם מכך שבכל עבירת אינוס קיים רכיב אינהרנטי של שימוש באלימות". המתלוננים טענו כי הדברים פוגעים לא רק בקורבן במקרה זה אלא בכל מי שחווה פגיעה מינית.
הנציב שהם קיבל את עמדת השופט כבוב, שלפיה אין זה נכון להסיק מסקנות ממשפט אחד שמוצא ללא הקשר מההחלטה כולה, שאותה יש לקרוא כמכלול. במקרה זה, הדיון היה מוגבל רק לבחינת ההצדקה לקבלת תסקיר מבחן, ואין להסיק מההחלטה את המסקנות שלהן טענו המתלוננים – שהשופט מקל ראש בחומרת המעשה; כי הוא מחזיק בדעה לפיה אין רכיב של אלימות בעבירות אונס, שעה שהוא כתב את היפוכם של דברים; או כי יש בדבריו משום זילות או השפלה של נפגעי/נפגעות תקיפה מינית או אונס.
עם זאת ציין הנציב כי ראוי לזכור החלטותיו של בית המשפט נקראות גם על ידי ציבור שאינו בקי בפרטים, ולעיתים לא יורד לדקויות או להבחנות משפטיות המיוחדות לתיק הספציפי, ובאופן טבעי מפרש את הכתוב כפשוטו של מקרא.
• עורכת דין התלוננה ששופטת שלום אמרה לה: "את לא תצעקי ואת לא תנבחי", מילים שהותירו אותה מושפלת ופגועה. אחרי התלונה הסכימה השופטת לפסול את עצמה מהדיון והתנצלה בפני עורכת הדין.
• נמצאו מוצדקות בקשות בירור שהגיש נשיא בית הדין השרעי לערעורים על שני קאדים שהשתתפו בכנס שבו נאם ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השיח ראאד סלאח, שריצה בעבר עונש מאסר על הסתה לטרור. השניים ישבו לידו בשורת המוזמנים באירוע. הנציב קבע שנוכח מעמדם המיוחד של קאדים, והזהירות שבה הם מחויבים, ראוי היה שלא ייקחו חלק באירוע ולא ישבו סמוך לשיח סלאח.
השופט מנחם (מריו) קליין צילום: אתר בתי המשפט • הנציב העיר לשופט השלום בתל אביב מנחם (מריו) קליין על התבטאויות מיותרות שכתב בהחלטה לדחות שחרור של מפגין שנעצר במחאה נגד המהפכה המשפטית. הוא סבר שהגיגים שנכללו בהחלטה עלולים להתפרש כמתיחת ביקורת על המפגינים כמי שלכאורה עלולים לפגוע בחוסנה של המדינה: "פריצת הגדר בעניינים אלה עשויה להביא לפגיעה של ממש באמון הציבור במערכת המשפט. ראוי לשופט להקפיד לשמור את דעתו האישית בדלת אמותיו ושלא ליתן לה ביטוי כלשהו, ולו ברמז, בהחלטות שיפוטיות. גם שרבוב המונח 'איסלמונאציות' להחלטת השופט, מונח הקושר בין דת האסלאם ובין אידאולוגיה נאצית, היה מיותר ובלתי רלבנטי, ואף מכך ראוי וניתן היה להימנע".
• בעלי חברת אבטחה התלונן על רשם בבית משפט השלום שצעק עליו "תשתוק" והעיף את המקלדת שהחזיק בידו. הנציב קבע שניתן להבין את הבעייתיות שאליה נקלע הרשם, שנאלץ להקליד בעצמו בזמן שהצדדים באולם מנהלים ביניהם דין ודברים, ואולם תגובתו בצעקות תוך הטחת המקלדת לא הייתה מחויבת המציאות. הרשם הודה שכשל "על חודו של רגע" ונרשמה לו הערה.
• נמצאה מוצדקת תלונה נגד שופט בית הדין לעבודה שהפעיל על הצדדים לחץ להתפשר, חרף את עמדת עורך דינו של אחד הצדדים, שסבר שאין מקום לסיים את ההליך בפשרה. "אין זה ראוי כי היושב בדין יפנה לבעל הדין עצמו מעל לראשו של המייצג", קבע הנציב.
• מתלונן שהיה עד יחיד מטעם התביעה הלין על אמירות פוגעניות של שופט, שכתב בפסק הדין פרפראזה על מילות השיר של עמשי לוין ששר זוהר ארגוב: "בדד, במשעול אל האין, הלכה עדות המתלונן. בדד, בנתיב ללא כלום, הלכה עדות בעל דין יחידה בלי שכם, בלי ידיד, בלי סיוע... על מהימנות גרסאותיו של המתלונן... שפוכה אותה ארומה של קצף אספרסו מתנדף העולה מתשובותיו". הנציב קבע שהדברים מיותרים וחורגים מגבולות הטעם הטוב, תוך שימוש בלשון שיש בה משום נימה של לגלוג וציניות.
• בעל דין באולם בבית משפט השלום השמיע שוב ושוב הערות פוגעניות על רקע מגדרי כלפי עורך דין, אולם "השופט מילא פיו מים ושתק". הנציב שהם העיר לשופט שהיה עליו לנקוט כל כלי העומד לרשותו מול הפגנה חוזרת ונשנית של זלזול וחוסר כבוד כלפי בית המשפט ועורכי הדין המופיעים בפניו.
• שופטת הורתה לעורכת דין שנכחה באולמה כצופה מן הצד לצאת, אף שהיה זה דיון שהתנהל בדלתיים פתוחות. הנציב ציין כי עקרון הפומביות הוא בעל מעמד חוקתי וממנו נובעת זכותו של מי שחפץ בכך לצפות בדיון גם אם אינו צד להליך.
• בפני שופטת השלום בירושלים שרון לארי-בבלי נדונה בקשה למעצרו של חשוד בכך שבמהלך מבצע "מגן וחץ" צילם בשידור חי אתרים בירושלים, וייחל לכך שישוגרו טילים מעזה. היא שחררה אותו ללא תנאים וכתבה: "את עניין הטילים פרסם הג'יהאד האסלאמי, וזכותו של אדם לקוות שכך יהיה (גם אם חבל)".
הנציב כתב כי שימוש בהתבטאויות פוגעניות, מיותרות ובלתי רלוונטיות כאלה עלולות לפגוע ברגשות הציבור ולגרום נזק לדימויה של מערכת המשפט. הוא ציין כי דבריה לגבי זכותו של אדם לקוות לירי טילים, בפרט בעת קיומה של מערכה צבאית, מעוררים אי נוחות בלשון המעטה, ועלולים להתפרש כמתן לגיטימציה להתבטאות שיש בה משום תמיכה בפעילות עוינת.
• שופט שלום פנה לחברת ביטוח בעניין מחלוקת פרטית עם שמאי, ובשיחה ציין את דבר היותו שופט ואת ניסיונו בטיפול בתיקים אזרחיים בתחום. הנציב כתב כי ראוי היה לא להזכיר כלל את עובדת היותו שופט, כל שכן את ניסיונו בטיפול בתיקים מסוג זה.
• הנציב מצא כמוצדקת תלונה שהגישה אישה אחרי שבית הדין הרבני נמנע מלתת החלטה בעניין גובה מזונות זמניים, חרף שש בקשות שהגישה. נדחתה טענת הדיינים שלפיה אין ביכולתם לעקוב ולדעת אם חלף זמן התגובה שכן יש להם עשרות תיקים ומשימות מדי יום.
• הנציב העיר לרשמת בית משפט השלום שאפשרה לבעלה של נתבעת, עורך דין במקצועו, להיות נוכח בדיון בתביעה קטנה ולהעיר הערות. צוין כי היה על הרשמת להורות לבעל לשבת על ספסל מרוחק באולם, ולא ליד אשתו.
• נמצאה מוצדקת תלונה על עיכוב במתן החלטה בעניין העברת מסמכים למומחה. הנציב קבע כי חרף עומס העבודה, על בית המשפט לתת החלטות בתוך פרק זמן סביר, ולהקדים כשמדובר בעניין שהימנעות מהכרעה בו מעכבת את המשך ניהולו של התיק.
מהרשות השופטת נמסר בתגובה: הרשות השופטת מודה לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, ומייחסת חשיבות רבה לדו"ח נציב תלונות הציבור על השופטים, לומדת אותו בכובד ראש ומפיקה ממנו את הלקחים הנדרשים. החלטות הנציב נדונות באופן שוטף בין ראשי המערכת לאורך השנה במטרה לבחון אילו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות. בכל הנוגע לירידה בכמות התלונות המוצדקות, ציין הנציב כי היא נובעת, רובה ככולה, מהפנמה של החלטות וקביעות הנציבות בשנים עברו. הרשות השופטת מודה לנציב אורי שהם, אשר מסיים את תפקידו ב-12 במאי, על מילוי תפקידו במקצועיות, ומאחלת לו הצלחה בהמשך דרכו.
