משרד האוצר מציע בטיוטת חוק ההסדרים לבצע רפורמות מקיפות במערכת החינוך, שעיקרן העברת סמכויות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, וכן חידוש של מדידת הישגי התלמידים. הסתדרות המורים, מנגד, הודיעה שתתנגד לשינויים - שבהם היא רואה "עוד ועוד בקרות שייפלו על המנהלים".
בלשון החוק מכונים השינויים "רפורמה להגברת הגמישות הניהולית במערכת החינוך". לפי ההצעה יהיו אלה הרשויות המקומיות שיהיו אחראיות על קביעת מדיניות החינוך בתחומן, בכפוף למדיניות כללית של משרד החינוך. בדברי ההסבר נאמר , כי המטרה היא "להביא את מערכת החינוך בישראל להיות מערכת מובילה ויעילה, המקדמת את תלמידיה בהתאם לצרכיהם". לפי ההצעה, התוכנית תיושם באופן הדרגתי החל משנת הלימודים הקרובה ותושלם תוך חמש שנים.
עוד מוצע כי מנהלי בתי הספר יהיו אחראים על קביעת המדיניות הבית ספרית כדי לעמוד ביעדים שידרוש משרד החינוך. הם יהיו אמונים על ניהול תקציב בית הספר, ארגון הלימודים והתאמתם לצרכי התלמידים. הסתדרות המורים הדפה במשך שנים ניסיונות של האוצר ומשרד החינוך להרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות והציבה סוגיה זו כקו אדום, והיא צפויה להיאבק בעניין גם הפעם.
העקרונות שנקבעו הם כי משרד החינוך ימשיך להוביל את מערכת החינוך ויישא באחריות הכוללת לחינוך בישראל, יקבע את המדיניות הכוללת לטווח הארוך, את הסטנדרטים ואת היעדים הנדרשים וימדוד את העמידה בהם.
החוק קובע כי מדידה והערכה באופן סדיר ורציף יהיו חלק בלתי נפרד מהתנהלות מערכת החינוך. זאת לעומת המצב כיום שבו נערכים מבחני מיצ"ב בתדירות נמוכה מבעבר. בדברי ההסבר נאמר כי הניסיון הבינלאומי מלמד כי תהליך של מתן גמישות חינוכית מחייב מערך משמעותי של מדידת תוצאות חינוכיות בבתי הספר.
"משרד החינוך או הרשות למדידה והערכה, להחלטת שרת החינוך, יבצע מדידת תוצאות חינוכיות סדירה, רציפה, אובייקטיבית ואחידה", נאמר בהסבר, "ביצוע מדידה זו באופן ארוך טווח יהיה תנאי ליישום התוכנית. עקרונות המדידה ותדירותה ייקבעו בהסכמה בין משרדי החינוך והאוצר".
בשנה הראשונה תחול הרפורמה על מוסדות החינוך בתחומן של שתי רשויות גדולות, רשות מקומית ערבית, רשות מקומית מהפריפריה וכן על רשת חינוך שייבחרו משרדי החינוך והאוצר. בשנה השנייה היא תופעל ב-15 רשויות מקומיות נוספות, ובשנים הבאות תורחב לשאר הרשויות.
בדברי ההסבר נכתב כי ממחקרים של ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מבנה מערכת החינוך בישראל מאופיין בריכוזיות חריגה ביחס לשאר המדינות. בישראל 69 אחוזים מההחלטות בנוגע למערכת החינוך מתקבלות ברמת השלטון המרכזי, לעומת ממוצע של 35 אחוזים בכל מדינות OECD.
"מבנה המערכת מכתיב קבלת החלטות רחוקה מהתלמיד ומצרכיו הפרטניים באופן המקשה על יעילות השירות", נאמר, "העברת הסמכויות לגורמי השטח כך שההחלטות יתקבלו קרוב יותר לתלמיד היא המגמה העולמית המרכזית בחינוך".
הסתדרות המורים, מנגד, אמרה כי "ההצעה לרפורמה בגמישות הניהולית עמומה ומלאה סימני שאלה". לפי ההסתדרות, "מה שכן ברור הוא ששוב הולכים להפיל על המנהלים עוד ועוד בקרות. אם עד עכשיו המנהלים טבעו בביורוקרטיה, עכשיו לא יהיה להם סיכוי לעסוק בחינוך. מכל ההצעה הדבר היחיד שמפורט הוא ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה), שגם ככה מקבלת מיליוני שקלים שהולכים לפיקוח במקום לתלמידים. עוד מדידות, עוד הערכות ושום כלום תוכן או אוטונומיה אמיתית למנהלים".
בהסתדרות הוסיפו: "אנחנו מצפים לראות גמישות תפיסתית גם אצל פקידי האוצר והחינוך שחיברו את המסמך הזה. אנחנו מצפים שייתנו למנהלים לנהל כמו שהם חושבים ולמורים ולגננות ללמד כמו שהם חושבים. שהמשרד יגדיר יעדים וייתן להם חופש לפעול. אם מורה רוצה ללמד תוך כדי משחק או טיול בטבע - תנו לה חופש לחנך כמו שהיא חושבת ויודעת. תפסיקו עם המדידות האלו, שיובילו להגדלת התחרות בין רשויות ובתי ספר. החזקים יתחזקו והחלשים ייחלשו".
"במהות התכנית הזאת לא כוללת שום גמישות ניהולית ושום אוטונומיה, בפועל רק עומס נוסף של בקרות ופיקוח", אמרו בהסתדרות המורים. "עכשיו נוסף לבקרה של משרד החינוך גם האוצר ישב למנהלים על הראש. הסתדרות המורים תפעל לשנות את ההצעה ולהוביל לאוטונומיה אמיתית למנהלים ולעובדי ההוראה".