בבוקר יום ראשון השבוע ארבעה שרי חינוך לשעבר מתכנסים בחדר אחד. "תוריד את העניבה והחליפה שי, אתה רשמי מדי", אומרת לימור לבנת לשי פירון, ומתמקמת לתמונה, "אומרים שאני נהייתי שמאלנית, אז זוז אתה קצת ימינה". יפעת שאשא ביטון נאחזת בחליפה גם היא, "אני תמיד מחויטת, גם כשנכנסתי ללמד כיתות ז’ כמורה הגעתי בחליפה, עד שהבנתי שזה לא מתאים לכיתות בארץ".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פריים עם חיוך, פריים עם פרצוף מרצין. עם מבט מודאג הם כבר הגיעו מהבית. ארבעה שרי חינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, שי פירון, ד"ר יפעת שאשא ביטון ולימור לבנת לא כאן לפגישת מחזור נוסטלגית, ואלוהים יודע שפוליטיקאים, גם כשהם לא רחוקים אידיאולוגית וחלקו משימה זהה, לא ממהרים להצטופף בשורה ולהסתחבק עם קודמיהם בתפקיד. זאת תחושת החירום שכינסה אותם. רגע אחרי שיו"ר מפלגת נעם, אבי מעוז, קיבל לידיו את הסמכות לניטור של חלקים משמעותיים במערכת החינוך הארצית, ארבעתם מרגישים חובה להניף דגל אדום, להתריע מפני ההשלכות של פיצול משרד החינוך לכמה אדונים - וגם לפנות להורים.
כשראיתם את הממשלה הזאת עולה ויחד איתה את הרפורמה המשפטית, חזיתם מראש מה יהיו ההשפעות על החינוך?
שאשא ביטון: "האמת שאת ההשפעה על החינוך אני הבנתי בלי קשר להפיכה המשטרית. כמה ימים לפני ההשבעה הרמתי ליואב קיש טלפון, כי מערכת החינוך היא באמת מעל הפוליטיקה. רציתי לומר לו, גם בשבילו, שלא ייצא בהצהרות כי אין שום קשר בין מה שהוא משדר בתעמולה לבין מה שקורה בחיים. נתתי לו אפילו דוגמה מהעולמות שלו, אמרתי שזה כמו שאני אבוא מול קבוצה של טייסים ואספר להם שבזכותי מהיום הם יוכלו לתדלק באוויר. בואי, הם יתפקעו מצחוק, כי הם מתדלקים באוויר מזמן. הוא אמר 'תודה' ובסוף הגענו לטקס החילופים ביום ראשון וראינו את ההצהרות הפומפוזיות שלו. קבענו להיפגש מיד אחרי טקס החילופים למשך שעה ולדבר. אני הגעתי, הוא אמר שאין לו זמן ויש לו רק עשר דקות. אמרתי לו את מה שאני חושבת בעשר דקות, ובזה זה הסתיים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
תמיר, שכיהנה בתפקיד שרת החינוך בין השנים 2009-2006 וכיום נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, מוסיפה: "הם אמרו את הכול באופן מאוד גלוי. לזכותו של הימין הדתי, יש לו סדר יום חינוכי מסודר ששנים הוא נלחם עליו, בעוד שהמחנה שלי מגמגם מאוד בנושאים האלה. אני אומרת את זה בקנאה, כי המחנה הליברלי לא הבין עד הסוף מה הוא רוצה. רק עכשיו עולה סדר יום סביב דמוקרטיה".
הצהרת שמדובר בשטיפת מוח קיצונית ושכל הורה צריך להיות מודאג.
"אבי מעוז אומר מה עמדותיו - הומופוב ששונא, לא 'לא מקבל', שונא להט"בים ואנשים מעמים ומגזרים אחרים, וגם נשים על הדרך. אני מעריכה את זה שהוא שם הכול על השולחן, זה לא 'נעלה לשלטון ונדאג לכולם' כמו שפוליטיקאים תמיד אומרים".
9 צפייה בגלריה
מימין: שי פירון, פרופ' יולי תמיר, ד''ר יפעת שאשא ביטון ולימור לבנת
(צילום: גבריאל בהרליה)
לימור לבנת, שכיהנה בתפקיד בין השנים 2006-2001 והיום חורכת במות בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, אומרת: "ברגע שנתניהו הרכיב קואליציה כל כך קיצונית ומה שהם קוראים לו 'ימין על-מלא', היה ברור שזה מה שיקרה. ליכודניקים שאומרים בשנים האחרונות שאני שמאלנית אומרים את זה מתוך תסכול. הם קוראים לי גם בוגדת. אבל אני לא שמאלנית, אני ימנית לגמרי, יותר ימנית מביבי, והמחאה היא לא של השמאל. נכון שהארגונים שמתניעים את המחאה מזוהים יותר עם השמאל, אבל לי זה לא משנה כי אני צריכה להיות שווה עם עצמי. ואני לא יכולה להשלים עם מה שעושים פה, ליהנות מהפנסיה ולשתות קפה עם חברות".
מאז שנכנס למערכת הפוליטית הפך אבי מעוז, ראש מפלגת נעם, לשם שמייצר סערה ברגע, ללא מוטיבציה מיוחדת לפשרה. אין סנטימנט ליברלי שהוא לא התבטא בקיצוניות לגביו. על נשים אמר בריאיון ל"מקור ראשון": "התרומה הגדולה ביותר למדינה היא שהן יינשאו, בעזרת השם, ויגדלו משפחה לתפארת". זוגות חד-מיניים השווה לפדופילים מעל בימת הכנסת: "אם אנשים שנמשכים לבני מינם - אין בזה שום רע, מה רע באנשים שנמשכים לקטינים?".
מסמכי הדרכה של מפלגתו מ-2019, שחשף נדב איל ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, סימנו אנשים שמפריעים לשאיפות מפלגתו, וביניהם חוקרות פמיניסטיות, הומואים ולסביות בתקשורת ובגופים של משרד החינוך. כשאמרו לו שהוא חשוך, הוא ענה: "אני לא קורא לדברים 'חשוכים'. יש אמת - ויש שקר, יש טוב ויש רע".
כצפוי, כשהתגלה כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ניתנה לידי מעוז היחידה לתוכניות החיצוניות של משרד החינוך, על 2.4 מיליארד השקלים שבהם תוקצבה, ושעשרה אחוזים משעות הלימוד בחינוך הממלכתי יהיו באחריותו - הורים, מנהלי בתי ספר וראשי רשויות הזדעקו. ליחידה לתוכניות החיצוניות הוצמדה מערכת גפ"ן המונה כ-22 אלף תוכניות לימוד בכל הנושאים, מבטיחוּת בדרכים ועד מגדר וחינוך מיני. התוכניות נבדקו ואושרו על ידי 200 מפקחים של משרד החינוך, אבל מעוז הוטרד מ”3,000 תוכניות פרוגרסיביות שהוחדרו ללא ידיעת ההורים".
בינתיים הוא התפטר מהממשלה, ועם חזרתו כסגן שר במשרד רה"מ, בחודש שעבר, קיבל כ-280 מיליון שקל, והסכמה להקים מערכת שקיפות לניטור ומעקב אחר אותן תוכניות חיצוניות. היוזמה שלו, שהוצגה בהחלטת הממשלה, היא הקמת מערכת שקיפות ויידוע להורים בנוגע לתוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי הספר, מערכת נפרדת מזו של משרד החינוך ושתנוהל על ידי הרשות לזהות לאומית-יהודית. קיש מצידו הבהיר בטוויטר כי "אין כל שינוי במדיניות ובתוכניות העשרה של המשרד. כל הסמכויות היו ונשארו בידי משרד החינוך בלבד".
שאשא ביטון: "מתוקף איזו סמכות יפקח עכשיו אבי מעוז על התוכניות החינוכיות? תגידו ששמתם בייביסיטר ליואב קיש, ואם קיש אומר 'לא באמת ניתן לו', אז תגידו שאתם עובדים על אבי מעוז. אני לא יודעת מה מבין השניים נכון, אבל זאת פארסה"
אבל גם כשטוענים שסמכויותיו של מעוז מוגבלות ושמדובר בסערה בכוס תה, די בפרסונה ובעמדות שלו כדי לייצר צונאמי של פחדים וחשדות. ככה זה נראה כשהמשבר הזהותי של ישראל פוגש את מערכת החינוך. ח"כ שאשא ביטון, שרת החינוך בממשלת לפיד-בנט שמעוז מסמן את תקופתה ככזו שבה נכנסו "התוכניות הפרוגרסיביות", תוהה: "מתוקף איזו סמכות יפקח עכשיו אבי מעוז על התוכניות החינוכיות? איזה רקע מקצועי יש לו כדי לעקוב אחרי התוכניות של משרד החינוך? תגידו ששמתם בייביסיטר ליואב קיש, ואם קיש אומר 'לא באמת ניתן לו', אז תגידו שאתם עובדים על אבי מעוז. אני לא יודעת מה מבין השניים זה נכון, אבל זאת פארסה.
"מעוז אמר שהוא רוצה לנטר את התוכניות ולהביא אותן בשקיפות מול ההורים, אבל מה יש לשקף? כל התוכניות כבר מוצגות באתר. הורים יודעים איזו תוכנית בחרו בבית הספר של הילדים לפני מערכת השעות, מי מעביר אותה, מה התכנים ומה חוות הדעת עליה. הכול כבר מנוטר. את קולטת שהכול זאת מסחרה גדולה, הם פשוט מערבבים כולם את כולם בלי שהם בכלל מבינים את המשמעות של מה שהם עושים. חוץ מהסיפור על הניטור והשקיפות יש גם תוכניות שאבי מעוז יכניס, מה שנקרא 'עידוד תוכניות של זהות יהודית'. מי יכתוב אותן? לאיזה בתי ספר הן ייכנסו? איך שאני רואה את זה, זה צינור העברת כספים למקורבים של אבי מעוז, למוסדות שהוא חפץ ביקרם".
לבנת: "החלטת הממשלה היא מאוד לא ברורה, ובכוונה. נתנו מסגרת לאבי מעוז שתאפשר לו לחזור ולהיות סגן שר, החלטה שנועדה לחמם את ליבו. יואב קיש יצא בהצהרה שיש רק שר חינוך אחד, וזה הוא, אבל אם זה ככה, על מה הצבעת בישיבת הממשלה?".
פירון, שכיהן בתפקיד בין השנים 2014-2013 וכיום משמש נשיא תנועת "פנימה", מסיק: "גוף מחוץ למשרד החינוך שיפקח על תכנים זה בעצם לומר לעם ישראל שאנחנו לא סומכים על המנהלים ועל המנהלות, לא על המפקחים ולא על המורים. איזו מין אמירה זאת? תארי לעצמך שהיו ממנים את אבי מעוז להיות שר לענייני שקיפות במשרד הביטחון. בזמן הקורונה מינו שר חיצוני שיבדוק את העבודה של משרד הבריאות? זה לפרק את משרד החינוך".
אז מה בעצם תיתן לו השקיפות?
תמיר: "למעשה, זה ליצור סוג של מלשינון שיאפשר לאנשים להגיד שבציבור החילוני מורה אמרה, 'זה כפר ערבי נטוש'. ואז אפשר יהיה להתלונן, לתקוף את המורה ולעשות סקנדל שלם. בשקיפות הרי אין צורך, יש כבר אתר. הוא בעיקר רוצה להפחיד. גם ככה המורים מפחדים".
פירון: "אני חושב שגם אבי מעוז לא הבין מה הוא עושה, כי אחר כך תתחלף ממשלה, ויקימו - איך קראו לזה, מלשינון? - על החינוך החרדי. מישהו שידרוש שקיפות על מה הם מלמדים, או מישהו שיבקש רשימה של כל המורים בחינוך הערבי. אין לזה סוף. מי שעושה את זה - אין לו אחריות לאומית. לך אתה, אבי מעוז, תיפגש עם שר החינוך, תגיד לו מה חשוב בעיניך ותן לשר החינוך לנהל את המערכת.
פירון: "אם יש מישהו מהמורים או מהמנהיגים הרוחניים שחושב שילד קם על הבוקר ומחליט שהוא להט"ב כי זה 'מאגניב', הוא פשוט לא מבין במה מדובר. הוא לא מבין כמה ייסורים וכמה התחבטויות יש בזה, והתפקיד שלנו זה לחזק כל אדם"
"כרגע הוא מנסה לייצר אמירה לפיה, 'יש מחלוקת בחברה הישראלית, ואני אקבע מה צודק על ידי זה שאני אעשה שיימינג לאנשים אחרים'. אבל אף מחלוקת לא תיפתר עם השקיפות שלו; היא פשוט תתהפך עליו. ואם אבי מעוז יצליח, איפה הוא יצליח? בבתי ספר באזורים חזקים? ודאי שלא. אף מנהל בית ספר ב-16 הערים הגדולות ובמועצות האזוריות לא ישים על זה, גם לא ההורים וראשי הרשויות. מי בכלל יקשיב לו? אבי מעוז הוא לא רמבו של מערכת החינוך, שישנה הכול. הוא כן יכול לפגוע באנשים החלשים שזקוקים לו, במקומות שראשי הרשויות לא יכולים לעמוד מול השלטון המרכזי. שם זה יפגע".
איך זה יכול להשפיע על תלמידות ועל להט"בים תחת מערכת החינוך?
שאשא ביטון: "יותר משזה יכול לעשות משהו בפועל, זה יכול להלך אימים לפחות על חלק ממוסדות החינוך שכן יחששו לקחת תוכניות שהן קצת יותר ליברליות ומגוונות. זה בעיקר יתבטא בלהצביע על תוכניות, לייצר מהן סקנדל ולהפוך את זה לאירוע תקשורתי ודה-לגיטימציה לתוכניות שנמצאות בתוך המערכת. בתקופתי, למשל, קידמנו תוכנית של שוויון מגדרי לילדי גן, שבה מאפשרים לבנות ולבנים להתנסות בכל, כדי להבין כבר בגיל הזה שגם בת יכולה להיות טייסת ומהנדסת, ולא רק בן. לגיטימי, לא? הם לקחו את זה והציגו את זה כאילו אנחנו באים ומשנים את הזהות המגדרית של הילדים בגנים ומטלטלים אותה. ואין שום קשר למה שהתוכנית מביאה. אבי מעוז לא רוצה לנטר באמת את התוכניות החינוכיות, אלא לנטר אידיאולוגית את מה שמתאים לו ולייצר בלגן שלם סביב מה שלא מתאים לו".
פירון: "אם יש מישהו מהמורים או מהמנהיגים הרוחניים שחושב שילד קם על הבוקר ומחליט שהוא להט"ב כי זה 'מאגניב', הוא פשוט לא מבין במה מדובר. הוא לא מבין כמה ייסורים וכמה התחבטויות יש בזה, והתפקיד שלנו זה לחזק כל אדם, ולא להפוך ילד עם נטייה מינית כזאת או אחרת לדמון".
אתם סומכים על יואב קיש שיבלום את כל זה?
לבנת: "יואב קיש לא יגן בגופו על מערכת החינוך. אני לא מכירה אותו היכרות מאוד קרובה. הוא צעיר ממני בכמה שנים. חשבתי, את יודעת, טייס קרב, בחור איכותי. אבל אז התברר שבעצם כל האיכות שלו מתבטאת בזה שהוא רוצה לרַצות את נתניהו. אז אני לא סומכת עליו שישמור על המערכת".
פירון: "בעבר הלא-רחוק היה נהוג שכל מי שמתמנה לשר החינוך נוהג להיפגש עם שרי החינוך הקודמים ולשוחח איתם. לא נפגשתי עדיין עם יואב קיש, ואני לא יכול להגיד לך אם אני סומך עליו או לא. מעבר לזה, אני לא בטוח שליואב קיש בכלל יש פקטור בעניינים קואליציוניים. לא חושב שיש לו יכולת להתמודד עם הסכמים קואליציוניים שבלעדיהם אולי לא תהיה ממשלה. אני מבין שיש משחק פוליטי ותפקידי הוא לדבר כאיש חינוך".
למה דווקא עכשיו מתרעמים? קידום אג'נדות דרך החינוך היה מאז ומתמיד. בקדנציה שלך, לימור, הצעת להכניס קצינים שילוו נוער מכיתה י' כדי לעודד גיוס; יולי, קראת בתקופתך לתנועה הרפורמית "לתקוע יתד ולקבוע עובדות בשטח", ובנט אסר על "שוברים שתיקה" להיכנס לכיתות - והכניס פנימה בנות שירות לאומי. אז למה עכשיו זה לא תורו של מעוז, גם אם לא כשר חינוך באופן פורמלי?
לבנת: "כל שר בא עם האג'נדה שלו, בוודאי. אבל בואי נזכור שאבי מעוז לא נבחר להיות שר החינוך. הוא פיצול של פיצול של מפלגה, מנדט אחד, אז ממילא לא הייתה לו לגיטימציה. אפילו הדיבור שלו על נשים מדאיג, ואיך אפשר להשוות את זה לזה שרציתי שצה"ל ילווה תלמידים? הוא מכוכב אחר".
תמיר: "קודם כל, אני שמחה שהכנסתי את התנועה הרפורמית, אבל לא אמרתי 'התנועה הרפורמית תיכנס ותשמיט את כל האחרים'. אמרתי שבין הדברים שיציעו לתלמידים תהיה גם ההשקפה הרפורמית, שתהיה זמינה לכולם אבל לא כפויה על אף אחד. מבחינתי, לא לפתוח לרפורמים את הדלת זאת גם אמירה פוליטית. לפתוח את מערכת החינוך, או לא לפתוח, זאת גם אמירה פוליטית. אני לא הרחבתי את האפשרות של גורמים חיצוניים להיכנס לבתי ספר אלא להפך, צימצמתי באופן מאוד ניכר. מכיוון ששנים הכניסו למערכת תכנים אורתודוקסיים אני חשבתי שזה נכון, וגם היום אני חושבת ככה, לתת הזדמנות למגוון רחב של דעות. יש הבדל בין לפסול תכנים לבין לפתוח את המערכת לעוד מהם. אבי מעוז רוצה לפסול אחרים באופן רווי שנאה".
תמיר: "הנכדה שלי בת השנתיים הולכת בבית וצועקת, 'דמוקרטיה, דמוקרטיה'. ילדים רואים את המציאות וצריך להסביר להם שיש מחלוקת. יש כאן הזדמנות חינוכית אדירה. מורה שהועמד על זה לשימוע זה חמור מאוד"
שאשא ביטון: "אין מקום לפוליטיקה בחינוך ואני הוכחתי את זה. החינוך צריך להתנהל בצורה מקצועית כי יש שם ילדים, שמה שתיתן להם ואיך שתבנה עבורם את התהליך בתוך בית הספר - ככה תיראה החברה שלך בעתיד. אין כאן שאלה של מה מתאים לקיש ומה למעוז ומה לסטרוק ומה לסמוטריץ', כי ריבונו של עולם, מי בסוף לוקח אחריות על ילדי ישראל ומסתכל עליהם בראייה מתכללת?".
המקרה של המורה עמית קליגר שהועמד לשימוע (שמאז בוטל) אחרי שדיבר עם הכיתה שלו על המהפכה המשפטית, הציף את השאלה איך מדברים על פוליטיקה בבתי ספר כשהכול כל כך בוער.
שאשא ביטון: "לא לדבר על זה זה להיות מנותק. זה רק מראה כמה סימני הדיקטטורה כבר מחלחלים, אם יש דברים שכן מותר ולא מותר לדבר עליהם".
תמיר: "הנכדה שלי בת השנתיים הולכת בבית וצועקת, 'דמוקרטיה, דמוקרטיה'. ילדים רואים את המציאות וצריך להסביר להם שיש מחלוקת. יש כאן הזדמנות חינוכית אדירה. מורה שהועמד על זה לשימוע זה חמור מאוד".
9 צפייה בגלריה
''איזה רקע מקצועי יש למעוז כדי לעקוב אחרי התוכניות של משרד החינוך?''. שאשא ביטון
(צילום: גבריאל בהרליה)
פירון: "מורה שיש לו עמדה נגד או בעד הרפורמה המשפטית - זכותו המלאה לדבר עליה, ובתנאי שזה נעשה בהוגנות ושהוא עצמו יציג גם את הצד השני. לא לדבר על פוליטיקה זה לא לחנך".
בניגוד לקדנציות שלכם, עכשיו באופן תקדימי מוסדות שלא מלמדים ליבה מקבלים תקציבים ממשרד החינוך.
שאשא ביטון: "אצלי, מי שלא לימד ליבה - לא קיבל תקציב, כי אתה לא יכול מצד אחד להיות עצמאי לגמרי ולהחליט את מי אתה מעסיק ומה אתה מלמד, ומצד שני שהמדינה תיתן לך כסף".
תמיר: "אני התנגדתי לחייב לימודי ליבה לחרדים, כי אני חושבת שאי-אפשר ללמד בכוח. אני לא מאמינה שאפשר לקחת ילד חרדי ולאלץ אותו ללמוד במערכת לימודים שההורים שלו יתנגדו לה והרבנים שלו יפסלו אותה. זה פשוט כישלון טוטאלי. יש עשרות מחקרים על ילדים שהוציאו אותם ממסגרות ביתיות, לימדו אותם ההפך ממה שהבית אומר והם הפכו לילדים מבולבלים שלא מסוגלים להתמודד".
לבנת: "הייתי שרת חינוך במשך חמש שנים והיו לי סגנים חרדים, גם מש"ס וגם מיהדות התורה. לא הייתה לי שום בעיה לעבוד איתם והסתדרנו מצוין, אבל זה לא דומה למה שקורה היום. הם היו סגני שרה ולרגע אחד הם לא חשבו שהם שולטים במשרד, שהם יעשו במשרד מה שהם רוצים ושיש להם תקציבים נפרדים לגמרי. הם ידעו את מקומם. יש להם את הרשתות שלהם, הרשתות החרדיות, ונתנו לזה להמשיך להתקיים".
את אומרת שהחרדים לא חשבו בכלל על מקום כל כך מרכזי ועל תקציבים כאלה, אבל חיים ביטון, השר במשרד החינוך מש"ס, דיבר בדיוק על זה כשהוא אמר למורים בכנס: "אם לא פחדתם מספיק, תפחדו יותר". כלומר תתרגלו לשינוי הפרדיגמה.
"אכן יש שינוי פרדיגמה, יש לחרדים הרבה יותר כוח פוליטי, ולא רק כי יש יותר תלמידים חרדים, אלא כי הדינמיקה מול ביבי השתנתה, כשהוא נהיה כל כך סחיט".
גם אם הכותרות על הכוונות של מעוז בנוגע למערכת החינוך הן, בסופו של דבר, לא יותר מספין שנועד לבחון את עוצמת האמוציות שאפשר לחלץ מה"פרוגרס", החינוך הממלכתי נחבט קשות. נתוני תקציב משרד החינוך שנחשפו בחודש שעבר מראים שתלמידים חרדים הלומדים בבתי הספר שיקבלו את התוספות העיקריות מהכספים הקואליציוניים מקבלים כבר היום, עוד לפני קבלת התוספת, תקציב ממוצע של 15.5 אלף שקל לתלמיד, הגבוה בכ-40 אחוז מהתקציב שמקבלים תלמידים חילונים שלומדים במוסדות דומים – 11.3 אלף שקל לתלמיד.
לנוכח הנסיבות האלה, גם המפגינים הנחושים ביותר, אלו שחסמו את איילון, יוכלו למצוא את עצמם מדירים רגליים מזירת המאבק על החינוך הציבורי, ורושמים את הילדים לבתי ספר פרטיים. "הורים יאמרו, 'מה, אנחנו מפקירים את הילדים שלנו במערכת החינוך הממלכתית, בזמן שילדים אחרים במסגרות פרטיות מקבלים יותר? לא מוכנים לזה'", טוען פירון. "אי אפשר לקבל חינוך איכותי בלי להיות שבטי, אי אפשר לקבל חינוך איכותי בלי להתפלג מהממלכה. ותופעות של בתי ספר סמי-פרטיים יתרבו".
לבנת: "בתי הספר הפרטיים הלכו ופרחו, כי בתי הספר הציבוריים הלכו ונבלו כשלא קיבלו מספיק משאבים. לגילה גמליאל יש שתי בנות שלומדות בבית הספר הפרטי הכי יקר בארץ. זה הוציא אותי מדעתי. שרה בישראל שהילדים שלה הולכים לבית ספר פרטי!"
ואפשר לומר שזה משחק לידיים של גופים כמו פורום קהלת, שמקדמים אג'נדה של הפרטת מערכת החינוך הציבורית.
"פורום קהלת מקדמים שנים שיטה של ואוצ'רים, שאומרת שכל הורה יקבל תקציב לילד שלו ויממש אותו במקום אחר. זאת תפיסה שמסוכנת למדינת ישראל מכמה סיבות, כי היכולת של הורה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית לממש את הוואוצ'ר הזה תהיה הרבה יותר קטנה מיכולת של הורה בתל-אביב או ביישוב לאומי-דתי כזה או אחר. זאת הפקרה של אוכלוסיות מוחלשות וביטול הערבות ההדדית. אנחנו נהיה מדינה שהקנטונים יתחילו דרך מערכת החינוך. לכל אחד תהיה את מערכת החינוך שלו, ולא תהיה לנו היסטוריה אחת וליבה דמוקרטית אחת.
"אנחנו כל הזמן מדברים על אנגלית ועל מתמטיקה ועל כמה הם קריטיים בשוק העבודה. אוקיי, זה באמת חשוב, אבל לימודי היסטוריה, אזרחות, יהדות ותנ"ך הם גם חלק מתפיסת עולם ממלכתית, והם אלה שמייצרים את הדבק בינינו. כאשר מחלישים את החינוך הממלכתי והופכים אותו לחינוך מגזרי, החברה הישראלית הולכת ונפרמת".
9 צפייה בגלריה
''אני ימנית לגמרי, יותר ימנית מביבי, והמחאה היא לא של השמאל''. לבנת
(צילום: גבריאל בהרליה)
לבנת: "המגמה של בתי ספר פרטיים היא לא חדשה. בתקופתי ממש נלחמתי בזה, ואני עוד בהשקפתי הכלכלית בעד תחרות ושוק חופשי. אבל בכל נושא החינוך אני מתנגדת לבתי ספר פרטיים. מאז בתי הספר הפרטיים רק הלכו ופרחו, כי בתי הספר הציבוריים רק הלכו ונבלו כשלא קיבלו מספיק משאבים. לגילה גמליאל יש שתי בנות שלומדות בבית ספר פרטי. אמרתי לה את זה והיא מילמלה איזה משהו. זה הוציא אותי מדעתי. שרה בישראל שהילדים שלה הולכים לבית ספר פרטי! אין להם אלוהים".
תמיר: "אני אומרת להורים, תילחמו על החינוך הציבורי כי זה כמו להילחם על מדינת ישראל. כשלא יהיה פה חינוך ציבורי - לא תהיה פה מדינה".
בסוף, עם כל הרעש, הדברים החשובים באמת נדחקים הצידה. עיצומי ארגון המורים בחודשים האחרונים הביאו לזה שתלמידים ניגשים לבגרויות בלי ציוני מגן, שטיולים נדחים או מתבטלים.
שאשא ביטון: "מי שאחראי לזה זה האוצר ושר החינוך שלא נלחם על המורים שלו מראש, עוד מינואר, לפני שמגיעים לתקופת הבגרויות. העוול הכי גדול שאפשר לעשות לילדים הוא שהם יגיעו לתקופת הבגרויות ויהיו בחוסר ודאות. זה אכזרי בשביל תלמיד שגם ככה צריך להתמודד עם הלחץ של הבגרות והלמידה, עוד להיות בחוסר ודאות. ומה קרה עם זה? כלום, וגם עכשיו לא מתנהל משא ומתן".
פירון: "מתרגשת עלינו צרה ענקית והיא שבקרוב לא יהיו לנו מורים. יש ירידה בלומדי ההוראה, מתנהלים מכרזים לבחירת מנהלים לבתי ספר ואין כמעט מועמדים. כל מזכיר או מזכירה בהיי-טק מקבלים תנאים וסביבת עבודה פי אלף יותר טובה ממורה. במקום להתעסק בשטויות ולתת 300 מיליון שקל לאבי מעוז, צריך להרים תוכנית לאומית שתפתור את זה. הדבר השני הוא המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שתהפוך עוד מעט את בתי הספר ללא רלוונטיים. ואצלנו מתעסקים באם יהיו חמש בחינות בגרות או שש".
ועוד לא דיברנו על האלימות במערכת החינוך, שרק הולכת וגוברת. השר קיש הציג תוכנית שתרחיב את סמכויות הענישה לצוות החינוכי. מה אתם חושבים על הפתרון הזה?
פירון: "חינוך לא עושים בעונשים. אני לא מכיר ילד או ילדה שמתבטאים באלימות בלי שהם שמעו את זה ממבוגרים. אולי כדאי שיתחילו בענישה כלפי חברי כנסת שמתבטאים באלימות. אני מעדיף שתלמיד שדיבר באלימות למורה, שיהפוך להיות עוזר אישי שלו למשך חודש כדי לראות מה הוא עושה, שיסתובב בבית ספר ויכתוב ברשת החברתית שני פוסטים חיוביים על מורים שהוא פגש".
שאשא ביטון: "יומיים נוספים של השעיה, זה יעשה את השינוי? ככה מונעים אלימות? יש ילדים שעבורם זה פרס".
מצבה המידרדר של מערכת החינוך הוא כבר הרבה יותר מתחושה. לפי המבחן הבינלאומי פירלס (PIRLS), יכולות הקריאה של תלמידי כיתה ד’ ירדו לאלה שהוצגו בשנת 2001, חזרה של מעל 20 שנה אחורה.
"ביחס למדינות אחרות, התלמידים אצלנו היו הכי מעט בבתי הספר בקורונה, ולכן קיבלנו ציון כל כך נמוך", מסבירה שאשא ביטון, שהמבחן מתייחס לתקופתה. "אני נלחמתי להחזיר את הילדים לשגרה. הציונים האלו הם תולדה של זה שהילדים לא היו בתוך מסגרת ולא קיבלו את האוריינות השפתית כמו שצריך".
גם החינוך המיוחד בקריסה. בינתיים הפתרון הוא הקמת עוד ועדה.
שאשא ביטון: "המערך של החינוך המיוחד במשבר קשה. למה יש ועדה נוספת? עשינו תהליך שהיו שותפים לו כל אנשי המקצוע וההורים, כל מי שנוגע לחינוך המיוחד. אז להתחיל הכול מחדש? המשמעות היא שהילדים יצטרכו להמתין עוד שנתיים. למה להתעלל בהם ככה?".
מה שקורה במערכת הפוליטית גורם לכם לחשוב שהיה עדיף שהייתם שם, גם במחיר כניסה לממשלה עם נתניהו?
שאשא ביטון: "לשבת בממשלה כמו שיש היום ולחשוב שאפשר לעשות משהו זה להיות תמים או טיפש. כרגע קיש הוא אחד משרי החינוך, הוא לא באמת שר החינוך במדינת ישראל".
פירון: "מאוד הייתי רוצה להיות שר חינוך, אבל אם המחיר הוא להצטרף למערכת הפוליטית שוב, אז התשובה היא לא. אני חושב שאני לא מתאים לפוליטיקה. פוטרתי, ובלי שום קשר בכנסת פשוט לא מצאתי את עצמי".
תמיר: "אני הייתי מאוד רוצה להיות שם. אני לא אשב בממשלה של ביבי, עם בן גביר ועוד כל מיני שמות שיש שם, אבל הייתי רוצה להיות שם כי זאת שעה חשובה מאוד. צריך להגיד גם משהו טוב על מערכת החינוך כי אי-אפשר להשאיר את המורים בתחושה שהכול גרוע. זה לא מאפשר להם לצמוח. עם כל האתגרים והפחדים אני פוגשת עשרות אנשי חינוך מדהימים ומסורים, אני רואה גם את המקום היפה של אנשי חינוך חילונים ודתיים וערבים וחרדים שעובדים יחד. לא הכול רע".
אורלי לוי-אבקסיס רוקדת בימים אלה ב"רוקדים עם כוכבים", יפעת, את כבר השתתפת ב"מאסטר שף". ריאליטי זה רעיון שאתם חושבים עליו?
יפעת: "בואי, עשו מזה מה-זה סיפור, מ'מאסטר שף'. הייתי בשידור אחד, לתרומה. צריך להכניס לפרופורציות, זה לא מה שמיקי זוהר עשה במשך תוכנית שלמה ולא כמו אורלי לוי-אבקסיס".
פירון: "העולם הזה לא מדבר אליי ואני לא חושב שאני כזה מעניין".
תמיר: "גם אותי לא תראי שם. אני לא שרה, לא מנגנת ולא רוקדת, ומבשלת רק לילדים שלי. למרות שאני מבשלת ממש טוב. ההצעה הכי משונה שקיבלתי הייתה 'הישרדות'. הייתי שורדת שם חצי שעה".
לבנת: "עם קלשון לא יביאו אותי לשם. אני סיימתי לכתוב אוטוביוגרפיה בעצמי, אני נואמת בהפגנות, יושבת הראש בהתנדבות של 'הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל', יושבת בדירקטוריון של מוזיאון ישראל וחזרתי לאחרונה ללמוד לשחק ברידג'. לא מספיק?".
אבי מעוז מסר בתגובה: "לאור מאות פניות של הורים מרחבי הארץ ללשכתו של סגן השר מעוז, הוא מתכוון להקים מערכת שקיפות. לא פיקוח, לא מעקב ולא התערבות בתוכני הלימוד. אלא מערכת שתשקף להורים את התוכניות החיצוניות שילדיהם לומדים בבתי הספר. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ולכן לא ברור מדוע ישנם אנשים המתנגדים לכך או פוחדים מכך".
שר החינוך יואב קיש מסר בתגובה לטענות שהועלו בכתבה: "עם כניסתי לתפקיד מצאתי משרד שמצד אחד יש בו כוח אדם מצוין, איכותי ומלא מוטיבציה, אך מצד שני שרוי בבלבול רב עקב שינויים תכופים, והובלת מדיניות לא סדורה בתקופה הקודמת.
"הצטערתי לשמוע על טענות השרה לשעבר לאי-חפיפה סדורה. מעבר לעובדה שהייתה חפיפה מסודרת ואיכותית עם מנכ”לית המשרד של כמה ימים רצופים, הרי השרה עצמה בחרה שלא להגיע לישיבות החפיפה. כך או אחרת, החפיפה הייתה לשביעות רצונם של כלל נושאי התפקידים הנוכחיים.
"באשר לטענות על סמכויותיו של אבי מעוז – על אף החזרה התקשורתית על המידע השגוי שוב ושוב, לסגן השר אבי מעוז אין כל סמכות פיקוח או כל סמכות אחרת באשר להחלטות המתקבלות במשרד החינוך. כל טענה אחרת שקרית ומנוגדת למציאות בשטח.
"לעניין החינוך הממלכתי – הוא ממשיך וימשיך להיות ערך מוביל של משרד החינוך, ותקציבו הוגדל באופן משמעותי במסגרת התקציב הנוכחי.
9 צפייה בגלריה
''לאבי מעוז אין כל סמכות פיקוח באשר להחלטות המתקבלות במשרד החינוך''. השר קיש
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"בניגוד לנטען, ובעקבות עתירת משרד החינוך, כפה בית הדין על רן ארז, המחזיק בתפקידו משנת 1997, להעביר את ציוני המגן לתלמידים. כמו כן, בכירי המשרד, בהובלת מנכ״ל המשרד, פועלים לילות כימים כדי לפתור את הפער בין ארגון המורים לאוצר לטובת המורים. אני תומך בדרישת המורים להעלאת שכר, אך מתנגד נחרצות להתנהלות הדורסנית והפוגענית של יו”ר הארגון.
"עם כניסתי לתפקיד קבעתי בראש סולם העדיפויות את עניין האלימות בבתי הספר, ובהתאם לכך, לאחרונה הופץ חוזר מנכ״ל חיוני המתכלל את פעולות המשרד, והן יהיו רבות, מתמשכות ועיקשות מאי פעם, נגד האלימות הגואה במערכת החינוך, אלימות המדירה שינה מעיני כולנו.
"לעניין החינוך המיוחד – המשרד פועל בשני רבדים: בטווח הקצר – יוצר מענים מגוונים לאתגר העצום שלפנינו בתחום החינוך המיוחד; ולטווח הארוך – מוביל תהליך של חשיבה מחודשת על המענה המערכתי הנדרש במגוון הסוגיות, תוך שילוב עבודות המטה מהעבר. לדאבוננו, אף לא אחת מהן הבשילה לתוכנית הפעולה הרצויה והנדרשת לטיפול באתגרים המורכבים בתחום".
