תושבים ביישובי גבול הצפון שלא פונו מבתיהם הגישו הבוקר (יום ב') עתירה לבג"ץ בעקבות ההחלטה שלא לפנותם בניגוד לתושבי יישובים אחרים, וכעת תידרש הממשלה לנמק את ההחלטה הזו. בעתירה, שהוגשה בהובלת הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, טוענים ועדי 12 יישובים ועשרות תושבים נוספים כי מאז הטבח של 7 באוקטובר וההוראה לפנות בדחיפות את תושבי היישובים סמוכי הגדר בגבול לבנון, "הפך המחדל הביטחוני המערכתי לחידלון ממשלתי בתחומים שונים, ובעיקר במישור האזרחי". הם מאשימים כי "חידלון מרכזי בפעולת הממשלה הוא הטיפול בתושבי ותושבות קו העימות בצפון הארץ".
הכותרת
כללי המשחק החדשים עם חיזבאללה ואיראן | רונן ברגמן
26:05
אתמול אישרה הממשלה להאריך בחודשיים נוספים את פינוים של עשרות אלפי תושבי הגליל שגרים במרחק של עד חמישה קילומטרים מהגבול, ואלה זוכים למימון השהות שלהם בבתי מלון ובדירות שכורות ברחבי הארץ. עם זאת, ההחלטה שוב לא חלה על כ-7,000 תושבים ב-12 מתוך 24 היישובים שנמצאים בטווח של שניים עד חמישה קילומטרים מהגבול, ושהממשלה מסרבת לפנותם. היישובים שעתרו לבג"ץ נגד הממשלה הם עבדון, אבירים, פסוטה, ריחניה, חורפיש, עלמה, כרם בן זמרה, מנות, מצפה הילה, כפר סאלד, כפר בלום, שמיר, עמיר וגונן.
בעתירה הסבירו התושבים כי מאז 7 באוקטובר הפכו יישוביהם לאזור לחימה של ממש, שבו יש איום מתמיד על חיי התושבים בשל הירי מלבנון ולצדו רעש בלתי פוסק של אש ארטילריה וטילים של צה"ל. מעבר לכך סובלים תושבי האזור מחסימות כבישים בגלל רכבי הצבא ומגבלות תנועה, לרבות בשל הכרזות שטח צבאי סגור. בעתירה טוענים התושבים ל"היעדר יכולת לקיים את המערכות הציבוריות באופן הולם, לרבות מערכות החינוך, המתנהלות באופן מוגבל מתחת לאדמה, במקלטים". הם מציינים שגם ספקים אינם יכולים להיכנס, כך שנוצר חוסר בשירותים ומוצרים.
היישובים שנותרו בחוץ לא קיבלו הסבר
בפנייה לבג"ץ מסבירים העותרים כי התושבים התפנו מבתיהם בהנחיית ראשי המועצות האזוריות וציפו שהממשלה תגבה את ההנחיה הזו ותורה על פינוים באופן רשמי, אך היא מסרבת לעשות זאת ואינה מסבירה מדוע. במצב שנוצר, אלה שהתפנו ואלה שנותרו בבתיהם אינם זוכים לסיוע כלשהו מהמדינה. כל זאת, הם מדגישים, כאשר שגרת חייהם של התושבים משובשת, והם מתמודדים עם פגיעה רגשית, נפשית וכלכלית אנושה.
בסוף נובמבר פנה עו"ד הרן רייכמן מאוניברסיטת חיפה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון יואב גלנט ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובמכתב מקדים לבג"ץ דרש מהם לתקן את החלטתם. במכתבו טען בשם התושבים כי ההחלטה בעניינו של כל יישוב צריכה להתקבל על סמך קריטריונים ברורים ותשתית עובדתית בהירה, ולהינתן בכתב ותוך צירוף נימוקים.
החלטת הממשלה על פינוי היישובים המרוחקים עד שני קילומטרים מגבול לבנון התקבלה ב-16 באוקטובר, ויומיים לאחר מכן החליטה הממשלה להרחיב את הפינוי לכלל היישובים בטווח של עד חמישה קילומטרים מהגבול. בהחלטה נקבע כי שר הביטחון גלנט הוא שאמור לקבוע את עיתוי הפינוי והיקפו, על פי שיקולים מבצעיים. עם זאת, עד היום הוא לא הורה על פינוי 8 יישובים שנכללו בהחלטת הממשלה - עבדון, אבירים ואלקוש מהמועצה האזורית מעלה יוסף; עלמה, ריחאניה וכרם בן זמרה ממועצה אזורית מרום הגליל; והיישובים פסוטה וחורפיש.
התושבים טוענים כי מהחלטת הממשלה גם נפקדו יישובים הנמצאים במרחק של פחות מ-5 ק"מ מהגבול, ובכללם היישובים מנות וגשר הזיו שבתחומי המועצה האזורית מטה אשר. בעתירתם מאשימים התושבים כי לאף אחד מהיישובים ה"לא מפונים" לא נמסר הסבר על ההחלטה להשאירו מחוץ לתוכניות הפינוי.
כמו חרב על הצוואר
במצב שנוצר, תושבי יישובים הסמוכים לגבול שנמצאים תחת לחימה אינם זכאים להטבות שונות שתושבי היישובים המפונים השכנים להם כן קיבלו, כמו אירוח במלונות או קבלת מענקי אכלוס מהמדינה, בגובה 200 שקל למבוגר ו-100 שקל לילד ליום. הטבות אחרות ששכניהם מקבלים לעומתם הן שירותי חינוך במקום הפינוי, שירותי בריאות בכל מרפאה של קופת החולים שלהם, פטור מארנונה, דחיית מועדי תשלום בחוזים ותשלום משכנתאות, שיפוי מעסיקיהם על משכורת בשל היעדרותם מהעבודה, קבלת דברי דואר בכל כתובת ללא תוספת עלות, מענק התארגנות חד-פעמי על סך 1,000 שקל לנפש ועד 5,000 למשפחה ושירותי עובדים סוציאליים לטיפול בחרדה.
בעתירה לבג"ץ הובאו כמה עדויות של תושבים מהיישובים שלא פונו ובהן שיתפו בקשיים שאליהם נקלעו. "מעולם לא קרה שעזבתי את הבית בעת מלחמה, אבל הפעם הבנתי שהמצב שונה ושהדבר שאנחנו עומדים מולו הוא שונה", העידה א' מגשר הזיו, אם לילד בן עם 11 עם תסמונת טורט. היא ומשפחתה עזבו את ביתם בשבת השחורה של 7 באוקטובר ועברו לבית של קרובי משפחה בזכרון יעקב.
"במשך חודש הילד שלי היה איתי בבית, ורק אז הצלחתי להכניס אותו למערכת החינוך. לאחר שלושה שבועות שבהם הוא למד, קיבלתי מכתב ממחלקת החינוך שמאחר שאנחנו לא מפונים, עליי להוציא אותו מהלימודים. אמנם הצלחתי להשאיר אותו, אחרי שעות של שיחות תחנונים והפעלת לחצים וקשרים, אבל המחשבה שמחר יכולים שוב לומר לי אותו הדבר כי אנחנו לא מוגדרים 'מפונים' היא כמו חרב שמונפת מעליי". לדברי אסתר, היא ניסתה לחזור לביתה פעמיים, "אבל רעשי המלחמה מסביב, היעדר החברים והשכנים, ההחרפה של מחלת הילד ודברים אחרים גרמו לנו להישאר בזכרון יעקב".
בעתירתם מבקשים התושבים שהמדינה תסביר מדוע שר הביטחון לא הפעיל את תוכנית הפינוי לשמונת היישובים שאותם החליטה הממשלה לפנות, ומדוע נגרע חלקם של שני היישובים מנות וגשר הזיו מהחלטת הממשלה. כמו כן הם דורשים להבין מדוע לא קבעה הממשלה כי כלל יישובי קו העימות שלא ניתן לקיים בהם פעילות שגרתית צריכים להיכלל בתוכניות הפינוי. במקביל דורשים ביישובי קו העימות שהממשלה תקבע תוכנית סיוע לתושבים המבקשים שלא להתפנות אך מבקשים לקבל את ההטבות שלהן זכו תושבים שפונו.
