דרכו האחרונה של גיבור ישראל: בדליית אל כרמל הובא למנוחות אלוף משנה אחסאן דקסה, שנפל אתמול (ראשון) בקרב בג'באליה. אלפים ליוו את אל"מ דקסה בדרכו האחרונה, בהם שר הביטחון יואב גלנט, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית השייח מוואפק טריף, ראש מועצת דליית אל כרמל רפיק חלבי, נכבדי העדה, תושבים וחיילים.
בטקס האשכבה, שנערך לאחר מכן, ספדה לו אשתו הודא: "אחסאן היה נוכח בכל פינה בבית. גם כשלא היה וגם כשנעדר למשך הרבה זמן, עדיין היה מאוד מאוד נוכח בינינו, ונדאג שכך גם יהיה תמיד. אחסאן האמין בדרך שלו וגם האמין שדרך התרומה הצנועה, ככה הוא נהג להגיד, הוא יוכל להשפיע על עתיד טוב יותר כאן. אז אני מנצלת את הבמה הזאת לבקש שהדרך שהוא עשה, שבה בחר, שהיא לא תהיה לשווא. אני זכיתי בחבר לנפש, מעבר לזה שהוא היה אהוב ליבי".
גלנט ספד למפקד חטיבת 401 שנפל ברצועת עזה: "אחסאן היה מנהיג טבעי לפקודיו ומקור עוצמה. אין מילים שיביעו נחמה ברגע הקשה הזה. לצד הכאב הגדול, הכבד מנשוא, ראוי כי דמותו של אחסאן - הבן, הבעל והאבא, המפקד והלוחם - תהווה מקור גאווה ועוצמה לעדה הדרוזית בכל רחבי מדינת ישראל".
"אני מבטיח לכם כי נעשה הכל כדי להנציח את דרכו ואת ערכיו של אחסאן ונמשיך לצעוד לאור דרכו ובמשעלי מורשתו", אמר גלנט. "גם היום, כאשר אנו כואבים את האובדן והאבל הכבד ואולי דווקא ברגעים האלה, אנו חייבים להמשיך במימוש יעדינו עד אשר נשיג את מטרות המלחמה ונהיה ראויים לנפילתם של הטובים שבבנינו. בשם מערכת הביטחון על כל מרכיביה, בשם דורות של מפקדים וחיילים, אני מצדיע לך אחסאן ומודה לך על חיים של שליחות, מופת והקרבה. יהי זכרך ברוך ונצור בליבנו לעד".
סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם ספד: "רק בן 41 היה אחסאן שנפל בקרב. הוא היה הראשון לטהר את הסמטאות ממחבלים וגם הראשון ליפול שם חלל. בן הארץ היה ואוהב גדול שלה. תחושת האחריות העמוקה שלו, נאמנותו למדינה, וגאוותו לעדה מסירותו ואחוות הלוחמים, כל אלה הביאוהו להיות שם, במקום שבו נפל על משמרתו. דרכנו נפגשו פעמים רבות לאורך השירות ובכל החזיתות. בדמותו, באישיותו ובדרך חייו הערכית והצבאית באו לידי ביטוי כל הטוב הראוי והנאצל שבחיי איש צבא קרבי".
עוד הוסיף: "צ'רצ'יל אמר על שכמותו, מחבב אני איש המחייך בשעה שנלחם. לכן אהבתי אותו אהבת נפש. הערכתי מכל את מנהיגותו המיוחדת, שקטה ושופעת ביטחון עצמי. המפקד הבלתי ממונה, כלומר זה שיכולת הפיקוד שלו טבעית והיא צומחת מקרב האנשים מלמטה כלפי מעלה. אחסאן לא הלך בדרך הסלולה ולא היה כפוף לרוטינה הצבאית המקובלת. הוא היה מקורי, גם בפעולתו. הוא ידע את סוד התאמת האמצעים למצבים המסוכנים ביותר ולאחר שקבע לו דרך פעולה לא נרתע משום דבר. הוא היה המפקד הכי ישראלי שפגשתי. הוא אשר צדקת הדרך מפעמת בו והוא יודע להסביר למה נלחמים".
בסיום דבריו פנה לבני העדה: "לעדה הדרוזית היקרה והכואבת אשר איבדה במלחמה 13 מבניה ומורשתה הישראלית הלוחמת חקוקה באותיות זהב בספר גבורות ישראל, אני מבקש לומר שקורבנה שב ומזכיר לנו את גודל האחריות המוטלת עלינו. לשמור מכל משמר על מדינת ישראל, על מה שבנינו יחדיו כחברה אחת ולעשות הכל להגן על קיומנו וביטחוננו בארץ הזאת. זכרו תמיד שחיזבאללה בצפון, חמאס בדרום ומשמרות המהפכה באיראן לא הבחינו בין צבע או דת ולכן למרות השוני והמחלוקת עלינו לשמור על צוואתו של אחסאן וצוואתם של חללי צה"ל כולם. רק הביחד הישראלי ינצח".
סא"ל כמאל זהראלדין, סגן נשיא בית המשפט הצבאי שומרון, ספד: "אחסאן בן דודי האהוב, חברי היקר ושותפי לשירות הצבאי. בחרתי היום להיפרד ממך ללא המדים כך שבמקום ההצדעה אעניק לך חיבוק, אבל נדמה שלעד אני אצדיע לך. 'אחסאן המלך, אחסאן הגיבור, אחסאן האלוף' ככה נהגנו לקרוא לך לרוב בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית ואתה בצניעותך שכל כך מאפיינת אותך תמיד אמרת 'אני רק אחסאן'. כל כך פשוט, כל כך גדול. אני מדמיין אותך כעת, מלאך שלנו, יושב למעלה לבוש מכנס של קולומביה וחולצה של סוף מסלול, צופה בנו וכולך מסמיק מרוב בושה, נבוך מאוד ומעלה על פניך חיוך תמים ומקסים שכל כך אפיין אותך. אחסאן היית בשבילנו דוגמה ומופת קודם כל בערכיות. לא פגשתי אדם ישר, הגון ובעל מצפן ערכי כל כך ברור כמו שהיה לך. אני מבטיח לך שאנחנו נמשיך את דרכך ומבטיח לך שנשמור על הודא והילדים היקרים לעד".
קצין שריון ראשי, תא"ל אוהד מאור, ספד גם הוא: "אחסאן, אחי היקר. אני עומד כאן לפניך ביראת כבוד, בלב כואב ומצדיע לך. היית מגדלור של ערכים, יושר וצניעות, חברות ואנושיות לצד רוח לחימה וגבורה יוצאת דופן. אחסאן, המפקד, הקצין והחבר הטוב. אינני עומד כאן לבד היום, ברגעים אלו עומדים ומצדיעים לך כל לוחמי ומפקדי השריון בעבר ובהווה. יש לכולנו אחריות גדולה מאוד. ראשית, לבצע את משימותינו כלוחמים על הצד הטוב ביותר תוך חתירה למגע והכרעה של האויב בכל מקום בו יימצא. שנית, שנהיה ראויים לפצועים הגיבורים שלנו שנלחמים להשתקם ולחללים ולבני המשפחות השכולות היקרות. תודה לך איש אגדה, איש פלדה אבל יותר מכל איש משפחה. נוח על משכבך בשלום, יהי זכרו ברוך לעד".
בדברי ההספד, אמר השיח' מואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית: "אחסאן הפך לאגדה עוד בחייו. זכיתי להכירו באופן אישי עת פיקד על חטיבת החרמון. כמה גאה הייתי בו. אחסאן היה ממפקדי השדה הטובים והמעולים של הצבא. אחסאן מותיר אחריו מורשת מפוארת שתיכנס לספר התהילה של צה"ל. שמו מתווסף לרשימה ארוכה של החללים הדרוזים שנפלו במלחמת 'חרבות ברזל'. אחסאן וחבריו מילאו את חובתם כלפי המדינה והלוואי והדברים היו הדדיים. מן הראוי שמדינת ישראל תוכיח כי היא ראויה לאחסאן וחבריו שנפלו בקרבות".
ראש מועצת דלית אל כרמל רפיק חלבי: "אחסאן היקר, היית דמות מופת, איש שיריון, עילוי מבצעי בכל קנה מידה. צנוע ואמיץ, נחוש ורגיש. דליית אל כרמל מרכינה ראש בפני גיבור שהיה לו את האומץ להיות הוא עצמו. תודה אחסאן על כל רגע שהיית שלנו, של דלית אל כרמל, של צה"ל ושל מדינת ישראל. את שלנו נתנו למדינה ועכשיו הגיע הזמן שהמדינה תיתן לבניה. תנו לנו לבנות מחדש את ישראל החדשה. ישראל היא בית שזקוק דחוף לשיפוץ".
דקסה, אישיות נערצת בקרב העדה הדרוזית, הותיר אחריו את אשתו הודא, ושלושה ילדים - עומרי, ריף ויסמין, בני 4, 9 ו-14. עבור צעירים דרוזים רבים, דקסה נחשב למודל לחיקוי ולדמות ייחודית, אמיצה וצנועה. צעירים רבים התייעצו איתו לפני גיוס לצה"ל והוא תמיד היה זמין עבור כולם.
פורסם לראשונה: 18:01, 21.10.24