"חוק הג'ובים לרבנים" היה אמור לעלות היום (רביעי) להצבעה בוועדת החוקה לקריאה ראשונה, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף נפגש אמש עם ראשי רשויות כדי לשכנע אותם שהוא נחוץ. אך לאור הביקורת הרבה הבין נתניהו כי החוק לא יעבור, ובתום ההתייעצויות שקיים עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, החליט להסיר אותו מסדר היום של ועדת החוקה ושל מליאת הכנסת. עם זאת, יש לציין כי גם אם החוק היה מאושר בוועדת החוקה, לא היה צפוי לו רוב במליאה.
ראש העיר אשקלון בדיון על "חוק הג'ובים לרבנים"
(צילום: ערוץ כנסת )
במערכת הפוליטית יש הטוענים שיו"ר ש"ס אריה דרעי רוצה לשרטט מחדש סוג של מאזן אימה אחרי שראה שכולם בקואליציה מקבלים מה שהם רוצים חוץ ממנו. לכן, הוא רצה לבחון כמה רחוק הולכים בשבילו, אבל לא בהכרח היה מתעקש שהחוק יעלה להצבעה במליאה.
מנגד, יש הטוענים שדרעי מאוד רוצה את החוק מכיוון שהוא מאוד חשוב למנגנון של ש"ס, ויש עליו לחץ מהשטח להעביר אותו עכשיו כי לא בטוח שתהיה הזדמנות טובה יותר לכך בעתיד. במקביל לכך סבורים בקואליציה כי התעקשותו של דרעי להעביר את החוק קשורה למאמציו לסייע לאחיו, הרב יהודה דרעי, בהתמודדותו על תפקיד הרב הראשי לישראל.
מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרעי הוא השותף הכי בכיר והמבוגר כביכול בממשלתו. נתניהו רוצה לרצות את דרעי, בטח על רקע התסבוכת של חוק הפטור מגיוס לחרדים. ראש הממשלה מרגיש חייב לדרעי, משום שלטענת החרדים אם סוגיית חוק הגיוס הייתה נפתרת לפני הגעת המהפכה המשפטית לעולם, הוא כבר היה עובר מזמן ולא היינו מגיעים עד הלום. המהפכה שאיתה בחרו בליכוד להתחיל את הקדנציה סיבכה את הכול, ומכאן התחושה שנתניהו מרגיש חייב לש"ס.
החוק שמבקש לחייב עשרות רשויות מקומיות ואזוריות לבחור רב, גם במקומות שכבר תקופה מתנהלים ללא מינוי שכזה, עם מעורבות של הרבנות הראשית במהלך - היה אחד מאלה שעוררו בעבר התנגדות מצד השלטון המקומי וארגוני המחאה.
בראשית השבוע, באופן מפתיע, הופיעה הצעת החוק על סדר היום של ועדת החוקה. חברי כנסת מהליכוד מתחו על כך ביקורת, היו"ר ח"כ שמחה רוטמן ציין שקביעת סדר היום מגיעה דווקא מהמפלגה שלהם, אך בהמשך התברר כי הלחץ לא להסיר את החוק מסדר היום מגיע מכיוונה של סיעת ש"ס, שכבר עם הקמת הממשלה התעקשה על התחייבות מהליכוד שהוא יקודם בתמיכת הקואליציה.
יוזם החוק ח"כ ארז מלול מש"ס הסביר בוועדה שמדובר בהצעה נחוצה. לדבריו, "יש 43 ערים ומועצות אזוריות ללא רב ובעקבות כך נגרם סבל רב לאזרח. כמו שאזרחי ישראל זקוקים לשירות בחינוך וזקוקים לשירותי ניקיון בעיר, הם גם זקוקים לשירותי דת, ובעיקר הציבור המסורתי והחילוני צורך זאת יותר מהמגזר החרדי".
במקביל דווח כי יו"ר ש"ס דרעי מאיים בפירוק הממשלה אם החוק לא יקודם, גם אחרי הביקורת על המהלכים בעניינו בשעת מלחמה. גורמים בקואליציה האשימו את דרעי כי דחיפתו מאחורי הקלעים להעברת החוק אינה קשורה לטעמים ענייניים.
בסוף החודש תפקע כהונת הרבנים הראשיים לישראל, יצחק יוסף ודוד לאו. האסיפה שצריכה לבחור את יורשיהם בתפקיד תצטרך להתגבש, להתכנס ולמנות רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי. ואולם, בסוגיית הראשון לציון, תנועת ש"ס בכלל ודרעי בפרט נקרעים בהתלבטות. מלבד אחיו של דרעי, מסתמן כי גם הרב דוד יוסף, אחיו של הרב יצחק יוסף, מועמד לתפקיד. גם הרב דוד יוסף נחשב למקורב לדרעי.
גורמים שמעורים בנושא אמרו כי דרעי מתקשה להכריע במי ש"ס תתמוך לתפקיד שזוכה לחשיבות גדולה בקרב מצביעי המפלגה. קידום החוק במהירות נועד מבחינתו לאפשר "פיצוי" או "פשרה" בין המועמדים, שאחד מהם ייתמך לתפקיד הרב הראשי לישראל, והשני יהיה מועמד מטעמה לתפקיד הרב הראשי של ירושלים או תל אביב - שתי ערים שללא החוק לא יבחרו בהכרח רב מקומי בתקופה הקרובה.
מש"ס נמסר בתגובה: "אין שום קשר לבחירות לרבנות. מדובר בסעיף חשוב בהסכם הקואליציוני של ש"ס המסדיר לראשונה באופן חוקי את מעמדם של הרבנים בישראל, לאחר סדרת דיונים שהתקיימו חודשים ארוכים בוועדת החוקה ושינויים שהוכנסו".
פורסם לראשונה: 23:19, 18.06.24
