סיור השופטים בבית הספר בקצרין שבו נרצחה תאיר ראדה
(צילום: אביהו שפירא)
השופטים במשפטו החוזר של הנאשם ברצח תאיר ראדה הגיעו היום (ב') לסיור בבית הספר "נופי גולן" בקצרין שבו אירע הרצח בדיוק לפני 15 שנה. בסיור משתתפים מלבד השופטים גם הנאשם רומן זדורוב, סנגורו ירום הלוי, התובעים ואנשי משטרה – והוא נערך בדלתיים סגורות. גם לאילנה ראדה, אמה של תאיר, הותר להשתתף בסיור.
זדורוב הגיע לסיור ברגל, מלווה על ידי חמותו, אחת המפקחים עליו. "אני מרגיש אדם חופשי. סוגרים לך רק גבולות אבל אני חופשי כל הזמן. אני לא בלחץ", אמר זדורוב. הוא סיפר כי הוא מתרגל מחדש להיות אבא, "אחרי שבמשך כל השנים הייתי צריך לדאוג רק לעצמי".
הוא טען כי במשפט הנוכחי השופטים "רציניים יותר" מאשר במשפט הקודם. "אני חושב שהפעם זה יותר רציני מפעם קודמת. השופטים מדברים, שואלים, נכנסים לתיק. במשפט הקודם זה לא עניין אותם. פה אני רואה יחס אחר, שרוצים למצוא את הצדק", אמר זדורוב.
זדורוב נשאל אם יסביר לשופטים את הזירה ואת הסיבות לשחזור, והשיב כי "אם שואלים, אני אסביר הכול. איפה לקחתי. מה שהם רוצים, אני פה". על שנות המאסר שכבר ריצה אמר: "בן אדם לא יכול להרגיש טוב כשהוא בכלא על דבר שהוא לא עשה".
עורך דינו של זדורוב, ירום הלוי, אמר לפני הסיור כי "אני מתכוון לערוך לשופטים הדגמות. הציפייה היא שהם יראו עד כמה החקירה הזו מפוברקת, ועד כמה המשפט הקודם לא היה נכון".
בית הספר הפך במהלך הסיור ליעד מבוצר. כוחות משטרה גדולים, כולל חבלנים ושוטרים בתפקידים ייעודיים, הגיעו למקום לאבטח את הסיור. הסיור עצמו נערך בדלתיים סגורות, רק בנוכחות השופטים והצדדים. לפני הסיור נערכה ישיבת בית משפט באודיטוריום בית הספר.
אתמול פרסמה אילנה ראדה פוסט בפייסבוק ובו התייחסה גם לסיור הצפוי. "תאיר אהובה שלי. מחר ימלאו 15 שנים ליום שבו נלקחת מאיתנו באכזריות שלא ניתן לתאר והרוצחים שלך ממשיכים להלך חופשיים כאילו לא אירע דבר. הם שחטו את גופך הקטן והחריבו את הנשמה שלי ומשפחתי לעד ואנשי החוק, במקום להביאם לדין צדק ממשיכים להגן עליהם. ביום ההוא נדרתי שלא אנוח עד שהאמת תצא לאור ואני כאן לומר לך, שכל עם ישראל אוהב אותך ויזכור אותך תמיד", כתבה ראדה.
"עם סיום ימי החנוכה יבקרו מחר בבוקר שלושת השופטים בבית הספר 'נופי גולן'. במקרה או שלא במקרה נבחר יום הרצח על מנת לחזור לזירה וכמו אז, המשטרה תגיע לאבטח את המקום", היא הוסיפה.
"מה שעוד לא השתנה במשך כל השנים האלה היא האטימות של גורמי אכיפת החוק, שבמשך שנים ממשיכים לשקר ולטייח את פשעי החקירה שביצעו. טביעות הנעל הברורות בדם הפכו פתאום לסימנים אקראיים של דם שהתעופפו מעצמם בחלל תא השירותים ואותה המשטרה ואותה הפרקליטות שכשלו כשלון מחפיר מסרבות לתקן", היא כתבה. "'כל עוד הנר דולק אפשר לתקן', ולי אין מטרה אחרת בחיי זולתה".
