בשוק במחוז חמה שבסוריה, שקיות מלאות בפטריות כמהין מונחות על הדוכנים, ממתינות לקונים שיפתחו את הארנק. מי מהרוכלים שיצליח למכור את הסחורה הזו יוכל לחזור הביתה עם סכום כסף השקול למשכורת של חודש שלם, אבל לפטריות הללו יש מחיר נוסף, הנסתר מעיני רוב הלקוחות: חיי אדם. כדי לקטוף אותן מסתכנים מדי שנה מאות מלקטים בכניסה לאזורים מסוכנים במדבר הסורי, שבהם מחכים להם מחבלי דאעש – ושדות זרועי מוקשים.
"זה מעדן ספוג בדם", אומר מוחמד סלחא, מוכר בן 31 מהשוק בחמה, ומציג לראווה את פטריות הכמהין שליקט במשך שבוע ליד הכפר שבו הוא גר. "בכל יום אני יוצא מהבית בלי לדעת אם אחזור אל אשתי ואל הבת שלי. אנחנו מסכנים את חיינו, אבל כבר לא אכפת לנו. אנחנו רק רוצים להאכיל את הילדים".
ומכירתן של פטריות הכמהין – מוצר יוקרתי בעולם כולו – היא בהחלט דרך להאכיל אותם: בשוק בחמה יכול מחירו של קילו פטריות להגיע ל-25 דולרים, וזאת במדינה שבה השכר הממוצע לחודש עומד על כ-18 דולר.
את הפטריות הנמכרות בחמה ובשוקי הסביבה קוטפים המלקטים ב"בדיה", המדבר הסורי המשתרע ממרכז המדינה מזרחה, עד לגבול עם עיראק. עונת הקטיף נמשכת מפברואר עד אפריל, והפטריות המלוקטות בחלב ובחמה נחשבות לאיכותיות ביותר. חלק מהפטריות נמכרות בשוקי סוריה, אבל אחרות, טובות במיוחד, מיוצאות לעיראק וללבנון השכנות או מוברחות דרך ירדן למדינות המפרץ העשירות.
המלקטים היוצאים לחפש את הכמהין נוטלים סיכון אדיר: באזורים שבהם גדלות הפטריות הם נתונים למתקפות מצד הג'יהאדיסטים, וחומרי הנפץ הרבים שפזורים בשטח – זכר ל-12 שנות מלחמת האזרחים הסורית – מאיימים על חייהם כל העת. מוקשים ומטעני חבלה מוטמנים בבניינים, בכבישים ובשדות, ולפי האו"ם בשנים 2022-2015 הם גרמו כבר להרג 15,000 אלף בני אדם בסוריה.
המשטר הסורי ער לסכנה, ובכלי התקשורת שלו נקראים המלקטים שוב ושוב שלא להיכנס לאזורים הללו. רק החודש שודרה בטלוויזיה הסורית כתבה שבה הפציר בהם גורם צבאי בכיר להימנע מכך, אך בהיעדר מקור פרנסה אחר – הקריאות נופלות על אוזניים ערלות. מאז תחילת עונת הקטיף הנוכחית נהרגו כבר יותר מ-130 מלקטי פטריות כמהין בסוריה, רובם במתקפות של ג'יהאדיסטים ובפיצוצי מוקשים.
כמו בקלפים: לפעמים תנצח, לפעמים תפסיד
"מכירה פומבית! מכירה פומבית!", מכריז עומר אל-בוש בן ה-52, אחד המוכרים בשוק בחמה, והקהל מתאסף סביבו. אל-בוש מציע למכירה 50 קילו כמהין, ובתוך זמן קצר מחיר הפתיחה – 4.5 דולר לקילו – כמעט מכפיל את עצמו. "יש לנו גם סוגי כמהין שמתאימים לאנשים ממעמד הביניים", הוא מתגאה ומסביר, "יש משפחות שמעדיפות לקנות פטריות כמהין במקום בשר".
רוכל אחר, יוסוף ספאף בן ה-43, יושב מאחורי הדוכן שלו ומספר שאת הפטריות שהוא מציע למכירה קנה בבוקר מבדואים שהגיעו לחמה, חלקם כשבגדיהם מוכתמים בדם. "יש ביניהם מי שאיבדו בני משפחה במהלך הליקוט – אבל המשיכו לעשות את זה כי אין להם ברירה. יש מוקשים, יש שודדים ויש אזורים גדולים שבהם פעילים אנשי דאעש, אבל אנשים מקריבים את חייהם כדי להתקיים".
מוכר אחר, ג'יהאד אל-עבדאללה בן ה-30, הוא אחד מאותם מלקטים שלקחו את הסיכון – ונפגעו: הוא איבד את אחת מרגליו בפיצוץ מוקש בזמן שנסע ללקט פטריות ממזרח לחמה. כעת הוא מתנייד בעזרת קביים, ואת רוב עונת הקטיף הנוכחית העביר במכירת הפטריות שליקטו אחיו. עם זאת, לדבריו הוא עדיין יוצא לעזור בליקוט מעת לעת: "אחרי שאיבדתי רגל, כבר אין לי מה להפסיד. אני ממשיך לעבוד כדי להתפרנס, והשאר תלוי באללה".
עבור הסורים, אומר אל-עבדאללה, קטיף הכמהין הוא כמו משחק בקלפים: "לפעמים אתה מנצח, לפעמים אתה מפסיד. זה הימור שהשלמתי איתו".
פורסם לראשונה: 23:40, 12.03.23
