הקרב על הנרטיב בכל הנוגע לסוגיית הגרעין האיראני מכיל בתוכו הרבה פוליטיקה, שפע יצרים וכמות לא מבוטלת של ציניות. אמירות בנושא שנחשבו עמוסות באג'נדה בעידן בנימין נתניהו נחשבות בעידן נפתלי בנט כקריאת השכמה נקייה מאינטרסים. נתניהו, אמרו אז, זורע בהלה שיטתי. בנט, אומרים היום, הוא ראש ממשלה מודאג מירושה קשה שקיבל.
האמת היא שתפיסת הביטחון שהוביל נתניהו בכל הנוגע לאיראן שירתה אותו גם פוליטית, ובנט לא שונה. קמפיין הגעוואלד שלו מכוון בעיקר לוושינגטון לקראת הסכם הגרעין המחודש, אבל הוא גם משרת את בנט. הוא מוסיף לבנה חשובה לתדמית המנהיג ובמקביל פוגע בדמון הגדול שלו – נתניהו.
כשראש הממשלה אריאל שרון הטיל בתחילת שנות האלפיים את סוגיית הגרעין האיראני על המוסד, אף אחד לא שיער שגם ב-2021 תהיה ישראל נתונה בשאלה עד כמה קרובה איראן לפצצה. אבל גם ראשי מוסד אקטיביסטים (בראשם מאיר דגן ויוסי כהן) הגיעו מהר למסקנה שישראל יכולה רק לעכב את ההתקדמות האיראנית, לא לחסלה.
בתוך כל הנתונים האלה מתקיים הקרב על הנרטיב. בנט מלין על הירושה שקיבל מנתניהו, שבמשמרת שלו לא חוסלה האופציה הגרעינית. אין צורך לעצור את הנשימה - זה לא יקרה גם במשמרת של בנט
משהוסרה בתחילת העשור הקודם האופציה להתקפה ישראלית, עיכוב האיראנים נותר האפשרות היחידה. די אם נזכיר פעולות שיוחסו לישראל - כמו חיסול מדעני הגרעין, החדרת התולעת למחשבי מתקני ההעשרה, פגיעה בצנטריפוגות המתקדמות, ומעל הכל חיסולו של אבי תוכנית הגרעין פחריזאדה - שקשה להפריז בתרומתו לעיכוב הפרויקט.
אחד החורים שהטריפו את נתניהו ואת מערכת הביטחון בהסכם הגרעין היה האפשרות שניתנה לאיראנים להמשיך להפעיל את הצנטריפוגות בשני מתקני העשרת אורניום, פורדו ונתנז, גם אם באופן מוגבל. מרגע שלמדינה יש יכולת העשרה זה רק עניין של החלטה מה תהיה כמות החומר ולאיזו רמה להעשירו. לאיראן יש רקורד של מי שמיטיבה להסתיר את ייצור האורניום מפני הגורמים המפקחים, ואין סיבה לחשוב שהיא פעלה אחרת.
נתניהו, וגם ראש המוסד לשעבר כהן, הובילו קמפיין אגרסיבי שנועד בצד אחד לפגוע ביכולות האיראניות ובצד האחר להוכיח שבכוונת איראן להפוך למדינת סף גרעינית, וכל זה כדי להוציא את ארה"ב מההסכם. אין לדעת אם הקמפיין הזה לקח בחשבון חילופי שלטון בוושינגטון, אבל הקרב על הנרטיב שעומד בבסיס הוויכוח היום הוא מה הצליחה לעשות איראן מאז הנסיגה האמריקנית מההסכם, והאם מה שהצליחה לעשות קשור בהכרח ליציאה של דונלד טראמפ ממנו.
הרבה ניואנסים מרכיבים את השאלה הזו. המשמעותי שבהם הוא הפער הקיים בין חומר לפצצה ובין פצצה גרעינית. או במילים אחרות - אם זה שיש להם אורניום מועשר אומר בהכרח שיש להם גם פצצה גרעינית. התשובה לשאלה הזו היום היא חד-משמעית לא. האיראנים הפקידו את פחריזאדה וארגון ספהנד על המאמצים ליצירת נשק גרעיני. הארגון הזה היה מטרת-העל של המוסד.
טלי בן עובדיהאמיר מאיריארגוני מודיעין בישראל ובעולם מעריכים היום את המרחק של איראן מפצצה בשנתיים לפחות. איפה הם כן התקדמו? ביכולת ההעשרה, בדיוק כמו שחששו מתנגדי ההסכם שהוביל ברק אובמה.
בתוך כל הנתונים האלה מתקיים הקרב על הנרטיב. בנט מלין על הירושה שקיבל מנתניהו, שבמשמרת שלו לא חוסלה האופציה הגרעינית. אין צורך לעצור את הנשימה - זה לא יקרה גם במשמרת של בנט. לכל היותר אפשר לצפות ממנו להצליח קצת יותר מנתניהו בהשפעה על הסכם הגרעין המחודש ולגרום לממשל ביידן להגיע להסכם על פי הפרמטרים שהם קבעו: LONGER ו-STRONGER - הסכם ארוך טווח עם פיקוח רחב והדוק הרבה יותר. האם איראן של איבראהים ראיסי הקיצוני תסכים להצעה כזו? זה כבר סיפור אחר לגמרי.
- טלי בן עובדיה היא עיתונאית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
