במהלך חג שמחת תורה, בעוד רבים חגגו ברחבי הארץ, 20 ילדים התייתמו מאביהם - שנפלו בקרבות בדרום לבנון. הילדים, שטווח הגילאים שלהם נע בין 4 עד 17, נאלצו להתמודד בשלב מוקדם מידי בחיים עם השכול הכבד שהגיע לפתח דלתם.
בקרבות בדרום לבנון במהלך חג שמחת תורה נפלו 10 לוחמים, בהם שישה שהיו הורים לילדים. שלמה אביעד ניימן בן ה-31 הותיר אחריו ארבעה ילדים, חגי (12), צוריה (9), כרמי (8), רפאל (4); מרדכי חיים אמויאל (42) הותיר אחריו שישה ילדים; שמואל הררי (35) הותיר אחריו שלושה ילדים; גיא עידן הותיר אחריו שתי בנות, ליבי (17) ואבישג (13); דן מאורי (43) הותיר אחריו שני בנים; ועמרי לוטן (47) הותיר אחריו שתי בנות ובן, מיקה, גאיה ועמית.
6 צפייה בגלריה
10 לוחמים נהרגו - 20 ילדים נותרו יתומים מאב. הלוויתו של רס"ב (במיל') מרדכי חיים אמויאל
(צילום: שלו שלום)
מלבד כמות היתומים הגדולה שהתווספה למעגל השכול תוך יממה, חודש אוקטובר 2024 הוא הקשה ביותר במלחמה מאז דצמבר 2023, אז נהרגו ונרצחו 114 בני אדם, ולמעשה החודש הקטלני ביותר במלחמה מתחילת השנה, עם 69 נופלים ונרצחים בפעילות מבצעית, מפגיעות רקטות וכטב"מים ובפיגועים. מתחילת התמרון הקרקעי בלבנון לפני כחודש, ב-30 בספטמבר, נהרגו 27 לוחמים, 5 מהם ביממה האחרונה.
אמש הותרו לפרסום גם שמותיהם של שלושה חיילים שנפלו בקרב בג'באליה שבצפון הרצועה, מפיצוץ מטען חבלה רב עוצמה. השלושה, סרן ברק ישראל סגן, בן 22 מפתח תקווה, מפקד מחלקה בקורס מפקדי טנקים; סמל עידו בן צבי, בן 21 מקיבוץ שמרת, לוחם שריון וחניך בקורס מפקדי טנקים; וסמל הלל אליהו עובדיה, בן 22 מירושלים, לוחם שריון וחניך בקורס מפקדי טנקים, שירתו בגדוד 196 של עוצבת "בני אור" (460).
גיא עידן הובא למנוחות: "מלח הארץ זה אתה בן אהוב שלי"
בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ שמרת הובא אתמול (שישי) למנוחות רס"ב (מיל') גיא עידן, בן 51 תושב הקיבוץ, שנהרג שלשום משיגור שהתפוצץ ליד מבנה בגזרה המרכזית של דרום לבנון. "אם יש פירוש למונח 'מלח הארץ' זה אתה בן אהוב", ספד לו אביו, יגאל. ליבי עידן, בתו בת ה-17, הוסיפה: "איך מעכלים דבר כזה? אני צריכה אותך יותר מאי-פעם".
"איש גדול עם לב עוד יותר גדול". הלווייתו של גיא עידן
(צילום: גיל נחושתן)
אביו של גיא תיאר אותו כאדם ש"תמיד בנתינה ועשייה בשביל כולם", וסיפר כי הוא סירב לוותר על ההתנדבות למילואים. אמו של גיא, רחל סלע, ספדה לו ותיארה "איש גדול עם לב עוד יותר גדול, מתנדב ונותן מעצמך". היא סיפרה על הרגע שבו יצא למילואים, ועל כך שביקשה ממנו "לא להיות גיבור", והוסיפה: "מעולם לא חשבתי שיקרה לך משהו, אני לא יכולה ולא רוצה להאמין. אני בסיוט".
עידן, רכז הביטחון השוטף של הקיבוץ, התנדב לשרת כלוחם בחטיבת השריון 8 ("הזקן"), שפועלת תחת צוות קרב של חטיבה 3 ("אלכסנדרוני") בשבועות האחרונים בלבנון. חודשים ספורים קודם לכן הוא גם נלחם ברצועת עזה. גיא הותיר אחריו את אשתו שרונה ושתי בנות: ליבי, בת 17, ואבישג, בת 13.
גיא עידן הוא בן דודו של צחי עידן - שנחטף מביתו בנחל עוז ב-7 באוקטובר. "הוא כבר לא יזכה לראות אותו חוזר מהשבי בעזה", כתבה קרוב משפחתו. במשפחה סיפרו כי גיא עשה כל שביכולתו למען השבת החטופים, הן באזרחות והן בצבא.
אמיר, אחיו של גיא ובן דודו של צחי, סיפר ל-ynet כי "גיא היה איש מיוחד מאוד, ג'ינג'י כמו שג'ינג'י צריך להיות. הוא כל החיים מאוד אהב את הצבא והביטחון. בקיבוץ שמרת הוא הקים את כיתת הכוננות לתפארת, השרה פה תחושת ביטחון לכל התושבים. כל דבר התקשרו אליו, גם כשזה לא היה התפקיד שלו כי ידעו שסומכים עליו. בתור אח קטן ידעתי שיש לי על מי לסמוך, בכל דבר, הוא תמיד הגן עליי ותמיד בא".
"ב-7 באוקטובר הוא נשבר, זה ריסק אותו", הוסיף. "ההרגשה שהוא לא היה במקום כדי להציל את המשפחה שלו, הוא עשה הרבה דברים אחר כך כדי לפצות על זה". נעם עידן בן עזרא, אחותו של צחי, הוסיפה כי "גיא הוא איש משפחה. מצד אחד ארגנטינאי קשוח ומצד שני הבן אדם שמתקשרים אליו באמצע שום מקום והוא יבוא. הוא היה חתיכת גב. לצחי ולו היה קשר של בכורים". לדבריה, "אחרי הצבא הם גרו יחד בדירה בתל אביב, הם היו כמו אחים".
היא סיפרה כי המאבק להשבת צחי הביתה נמשך, ואמרה: "אנחנו לא יודעים איך ממשיכים - אבל אין לנו שום ברירה פה. אנחנו פשוט קמים בבוקר, אם מצליחים לישון בלילה, כל מה שאנחנו רואים מול העיניים זה צחי, איך מחזירים אותו ועוד 100 חטופים ממנהרות הגיהינום - כשכל דקה שם עלולה לעלות להם במחיר הכבד מכל, ואנחנו משלמים מחירים כבדים מאוד".
"העולם פספס אחד מטובי בניו": מרדכי אמויאל הובא למנוחות
בהר הרצל בירושלים הובא אתמול למנוחות רס"ב (במיל') מרדכי חיים אמויאל (42), תושב לוד שנפל בקרבות בדרום לבנון במהלך חג שמחת תורה. מרדכי הותיר אחריו את אשתו רינה ושישה ילדים. "כמה פחדתי להיות במקום הזה. מתחילת המלחמה אני צופה בפליאה בנשים הלביאות שמספידות את בעליהן, איזה עוצמות ואיזה חוזק", ספדה לו רינה, אשתו. "העולם פספס היום את אחד מטובי בניו. איזה איש היית, איזה נוכחות, תמיד מוביל".
הלוויתו של רס"ב מרדכי חיים אמויאל ז"ל בהר הרצל
היא תיארה איך "כל הזמן העסיק אותך לחיות עם משמעות. תמיד שאפת ליותר גבוה, מאז 7 באוקטובר לא הספקת לאכול את עצמך איך לא ירדת לדרום. היית בן אדם מלא עומק, ושואף לחיים הכי משמעותיים שאפשר, לא נחת במקום. היית לי בן הזוג הטוב ביותר שיכולתי לבקש, הכי קשוב, הכי אוהב, הכי קרוב. היית אבא מדהים לילדים שלנו, שטותניק וילד בעצמך אבל משקיען".
היא פנתה לילדיה שנותרו יתומים מאב, ואמרה: "חשוב לי שתדעו ילדים שאבא היה גאה בכם, ובכל אחד מכם יש כל כך הרבה ממנו. בכל מקום אליו הגעת היית אהוב ומשמעותי, אני רוצה להגיד תודה על כל הטוב שהיה לנו יחד, על כך שגרמת לי להרגיש מלכה, על מי שאתה".
בתו שירה סיפרה מעל הקבר הטרי של אביה כי "כל הזמן ניסית לתת יותר ויותר, שאלת מה יגרום לי לבוא יותר לשיעורים, ניסית לחשוב על רעיונות יצירתיים לעורר בנו תשוקה לתורה. כל הזמן אמרת שאני לא חייבת ללמוד בבית ספר, אלא לעשות משהו עם הזמן - כי זה אתה. ניצלת כל דקה, שמעת שיעורים באוזניות בכל רגע, לא בזבזת שום דקה, אולי הבנת כבר אז שצריך לנצל כל דקה? היה לך חשוב הקשר שלנו כמשפחה, רצית לשחק, לטייל - כי זה אתה.
"תמיד היית מבסוט מהחיים, מרוצה, מסתכל על מה שיש ולא על מה שאין - כי זה אתה", הוסיפה. "אני זוכרת את השמחה שלך בפורים, זה היה מיוחד - אבא זה אתה ותמיד תישאר עבורי. סליחה שלא תמיד הקשבתי לך אבא, תודה שבזכותך גדלתי להיות מי שאני".
הבת עיינה ספדה גם היא, ואמרה "אבא שלי, אני זוכרת שתמיד הוא היה שם בשבילי. הוא היה אהוב ונאהב, הוא תמיד היה שם בשבילנו. אני כבר מתגעגעת אליך אבא". בנו הקטן הוסיף: "אני זוכר את הביקור האחרון שלך בבית, איך היית גאה בנו שבנינו את הסוכה לבד, כמו שהיית גאה שנה שעברה שפירקנו אותה לבד. תודה על הכול אבא".
אביו של מרדכי הבטיח לרינה, אלמנתו של בנו כי "את לא תישארי לבד", והדגיש: "ככל שאני יכול לתת מעצמי - אני אתן לנכדים שלי הישרים והטהורים". הוא הוסיף: "איבדנו את בן הזקונים שלנו. עם ישראל איבד עוד יהלום מהכתר. כואב, קשה ולא נתפס. אנחנו נשמור על רינה והילדים ונהיה שם בשבילם. נוח בשלום על משכבך בן יקר. אוהבים אותך תמיד".
שלמה הובא למנוחות: "קשה לדמיין מציאות בלעדייך"
בהר הרצל בירושלים הובא אתמול למנוחות גם רס"ר במיל' שלמה אביעד ניימן (31) ממצפה יריחו. הוא הותיר אחריו הורים, 12 אחים, את אשתו שיר וארבעה ילדים. "אני לא יכולה להאמין שזה באמת קרה לנו. יש לנו עוד כל כך הרבה חלומות להגשים ביחד. איש של חלומות, איש של חזון. הבית שלנו, שעבדת כל כך קשה לבנות ועדיין לא סיימנו", ספדה לו רעייתו. "הילדים האהובים שלנו שצריכים אותך כל כך. ואני, שלא יודעת מזה חיים בלעדיך. מגיל 16 אנחנו ביחד. ידעתי מההתחלה שאתה שלי ואני שלך".
הלווייתו של רס"ר שלמה אביעד ניימן ז"ל
אחיו, עמיחי, הוסיף כי "קשה לדמיין מציאות בלעדיך. תמיד היית קופץ להתנדב בכל משימה ותמיד הכול היה בשמחה. במשרד הוא היה מוגדר סמנכ"ל תפעול, אבל בפועל הוא היה כל מה שאין מישהו אחר שיעשה, לא משנה באיזה משימה מדובר. ללא טיפה שיקול של כבוד, קרדיט או מהות המשימה. מבחינתו המוטו היה לעשות מה שצריך ובשקט". לדבריו, "אנחנו מבטיחים להמשיך את טוב הלב, הרצונות, השאיפות והחלומות שלך - והרבה פעילות חיובית, צדקה וחסד. נדאג לאשתך הגיבורה שיר והילדים".
יהודית, אחותו, ספדה לו ואמרה כי "בערב החג ישבתי בסוכה והרגשתי שמשהו רע. חשבתי שזאת תחושה שמרגישים אחרי מה שעברנו כולנו שנה שעברה. כתבתי על זה בטלפון והיום ראיתי שזה היה בדיוק בשעה חמש, כשנפרדנו ממך. הבנתי שזה מה שמרגישים כשמאבדים אח. איך העולם יתקיים בלעדיך? אני יודעת שעשית את זה בגלל שאתה בלתי מנוצח. אנחנו עם בלתי מנוצח, בזכותך ובזכות כל הגיבורים".
אימו אמרה: "תודה ריבונו של עולם שזיכית אותנו להיות הצינור, להביא את הנשמה הגדולה הזאת לעולם. תודה על כל רגע שאלי ואני זכינו להיות ההורים שלך. סליחה אם פגענו בך, אם החסרנו ממך משהו. את החיסרון נמלא בהמשך העשייה שלך".
פורסם לראשונה: 22:15, 25.10.24
