אחרי כשלושה עשורים של עלייה כמעט רציפה בילודה בישראל, הנתונים של 2020, שפורסמו לאחרונה, מציגים מגמת ירידה. הסיבות מגוונות – מהקורונה, דרך מעמד המלחמה הדמוגרפית ועד לרווקות המאוחרת.
מאז 1988 חלה עלייה רציפה במספר הילודים בישראל, מלבד בשנת 2005, והשיא נרשם בשנת 2018 אז נולדו בישראל 184,370 תינוקות. הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר מראים את מגמת הירידה מ-2019, בשנת 2020 נולדו כ-7,000 תינוקות פחות מהשיא שנרשם.
הסיבה הראשונה שעולה היא מגפת הקורונה, שלטענת המומחים אכן השפיעה על הילודה בשלהי 2020. "הקורונה הגיעה רק במרץ לישראל, אבל בעולם דיברו על זה כבר מסוף נובמבר, כך שייתכן שיש לזה השלכה על הילודה באמצע 2020", אמר ד"ר מיכה באום, מומחה לטיפולי הפריה ומנהל בנק הזרע במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
"בקורונה הייתה אי ודאות ואנשים נלחצו יחסית. אחר כך הייתה הקלה מסוימת, אבל השלב הראשון של חוסר הוודאות אולי גרם לאנשים לעצור רגע ולחשוב", הוסיף. "במהלך שנת 2020 גם הופסקו לתקופה מסוימת טיפולי הפוריות, וזה השפיע על מספר הלידות בשלהי אותה שנה".
2 צפייה בגלריה
"השלב הראשון של חוסר הוודאות בקורונה אולי גרם לאנשים לעצור רגע ולחשוב"
(צילום: Shutterstock)
למרות ההסכמה על ההשפעה של הקורונה על נתוני הילודה, המומחים מסבירים שלא מדובר במגמה מדאיגה, לפחות לא כזאת שמדאיגה את הרופאים בשטח.
"אנחנו עדיין בממוצע חיובי, הנתונים מפוארים ואפשר רק להשוויץ בהם. אני לא הייתי מחשב מסלול מחדש ונכנס לפאניקה, צריך לזכור שישראל עדיין מובילה בילודה בעולם המערבי, אז מצבנו טוב", הסביר פרופסור אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים סורוקה.
נשים משכילות ועובדות - יולדות פחות
אם משווים את מצבנו למדינות העולם מצבנו די טוב. למרות מגמת הירידה, ישראל עדיין נותרה המדינה עם שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD. הקשר הזה בין ישראל למדינות המערב יכול לספק סיבה נוספת לירידה בילודה.
פרופ' שיינרצילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון"אנחנו במגמת מודרניזציה ואנשים הופכים יותר ויותר מערביים", הסביר פרופ' שיינר. "אבל למרות זאת, אנחנו עדיין לא מגיעים לרמת הילודה השלילית באירופה. הירידה מבחינתנו היא זניחה".
אם פרופ' שיינר חושב שמדובר בירידה זניחה, יש מי שחושב שמדובר בפלא שהילודה בישראל כל כך גבוהה. "אם אני משווה את האישה הישראלית לנשים במדינות אחרות, למרות העומס שמוטלת עליה עדיין כמות הילדים למשפחה היא מדהימה", אמרה הסוציולוגית ד"ר סיגל נגר-רון ממכללת ספיר.
"אנחנו הראשונות בכל מדינות ה-OECD במספר הילדים, וזאת למרות שאנחנו עובדות הרבה יותר ומשתתפות בשוק העבודה הרבה יותר ממה שמקובל במדינות ה-OECD", הוסיפה.
המגמה הישראלית חריגה בנוף המערבי. אחת הסיבות שמספקים המומחים לירידה בפריון במדינות ה-OECD נעוצה בתהליכים החברתיים שמתרחשים בנושא המגדר. הנשים מקבלות יותר כוח והשכלה, יוצאות לעבודה – וזה משפיע ישירות על כמות הילדים.
"צמצום הילודה תמיד הולך עם יותר נשים בשוק העבודה. נשים משכילות ועובדות יולדות פחות. אנחנו חריגים"
"צמצום הילודה תמיד הולך עם יותר נשים בשוק העבודה ועם נשים משכילות יותר. נשים משכילות ועובדות יולדות פחות", הסבירה פרופ' יעל השילוני-דולב מאוניברסיטת בן גוריון. "אנחנו חריגים, לא התאמנו למגמה הזאת. למרות שיש אצלנו שיעורי השכלה גבוהים ונשים הן חלק משוק העבודה, עדיין הילודה גבוהה, זה חריג מאוד".
ד"ר נגר-רון הוסיפה: "שיעור ההשתתפות של נשים בתעסוקה עולה כל הזמן, יחד עם שיעורי הילודה, זה הדבר המפתיע והמפעים. איך זה קורה כל הזמן וממשיך לקרות? לזה אין לי הסבר. זו תופעה יוצאת דופן שאולי מלמדת עד כמה אתוסים חברתיים, והכוח של התרבות חשובים".
אל-הורות, רווקות מאוחרת או סוף המלחמה הדמוגרפית?
ואולי הירידה בילודה בשנת 2020 נובעת בכלל מהשינוי באתוס הילודה של החברה הישראלית. "את שיעורי הילודה הגבוהים שלנו מסבירים בדרך כלל בסיבות הקלאסיות של האוכלוסייה היהודית", הסבירה פרופ' השילוני-דולב. "זיכרון השואה, היהדות היא דת שמעודדת הקמת משפחה, התפיסה שיש מלחמה דמוקרטית. המדינה והתרבות מעודדות ילודה, זה דבר חשוב מאוד במדינת ישראל".
ד"ר נגר-רוןצילום: המכללה האקדמית ספיר"בשנים הקודמות שיעור הפריון של הנשים היהודיות עלה, בעוד ששיעור הפריון של נשים ערביות ירד", אמרה ד"ר נגר-רון. "בישראל נמצא ברקע האיום שאנחנו צריכים להביא יותר ילדים אל מול 'האיום' שהמוסלמים יתרבו".
שנת 2020 סימלה שינוי מגמה גם בעניין הזה. הירידה בפריון הנשים הישראליות חצה את כל המגזרים והאוכלוסיות. בקרב נשים יהודיות ואחריות עמד שיעור הפריון באותה שנה ב-2.88 ילדים לאישה, לעומת 2.97 ילדים לאישה בשנת 2019. גם בקרב הנשים הערביות חלה ירידה. מ-2.98 ילדים לאישה בשנת 2019, ל-2.82 ילדים לאישה ב-2020.
"מה שנתפס כמלחמת הרחם ברחם, מי יולדות יותר – פלסטיניות או יהודיות, אולי נחלשת", טענה פרופ' השילוני-דולב. "הפלסטיניות לא בסיפור, הן יולדות פחות ומשפרות איכות חיים. אבל השיח הזה עדיין נפוץ בשטחים, לדוגמא אחרי פעולת טרור".
פרופ' השילוני-דולבצילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלפי פרופ' השילוני-דולב, יש סיבה נוספת לירידה בילודה, שנראית לדבריה כבר מאוקטובר 2018. "אין ספק שהשיח הציבורי היום משתנה. שומעים קולות שלא שמענו פעם של אל-הוריים. פתאום יש יותר כתבות על אלו שמחליטים לא להביא ילדים לעולם, ועל הגבלת הילודה בגלל תביעת רגל פחמנית".
"זה חלק מהעניין שמתפתח בשנים האחרונות עם השיח על צפיפות, והיום כולם מרגישים את הצפיפות הזו", הוסיפה. "אם פעם לא העזו להתבטא נגד ריבוי ילודה, כי זה היה פגיעה בערכים הכי בסיסיים של הציונות והחברה פה, אנחנו רואים שזה מזדחל באיטיות וקולות שנתפסו בשוליים בכל זאת משפיעים".
המומחים אמנם עדיין לא מודאגים מהירידה בילודה, אבל אם הירידה תימשך יש לד"ר נגר-רון הסבר לכך. "אם נמשיך ונראה מגמת ירידה אצל נשים יהודיות הייתי קושרת את זה בעלייה של גיל הלידה הראשונה. כרגע הגיל הממוצע ללידה ראשונה אצל האישה היהודייה הוא 30, והממוצע בישראל הוא 27, כלומר אנחנו מעל הממוצע. ברגע שגיל הנשים עולה יש פחות שנים של פוריות, וכך מספר הילדים ילך ויצטמצם".
היכונו לבייבי בום?
אחרי שנתיים של ירידה, המומחים מבקשים להכין את הציבור הישראלי לעלייה בילודה בשנים הקרובות, גם פה יש לקורונה משקל מיוחד. "אנשים מרגישים שהם יצאו ממצב של דחק ואיום מסוים, וכשהם יוצאים החוצה הם מרגישים יותר בטוחים להמשיך בתוכניות הילודה שלהם, וגם אם לא תכננו אז לחשוב על תכנון ילדים", אמר ד"ר באום.
ד"ר באוםצילום: יח"צ"אני צפיתי שיהיה בייבי בום, אבל אולי זה יקרה מאוחר יותר כי אנשים נלחצו בשלב הראשון ולא ידעו איך לנהוג", הוסיף. "אני מעריך שבנתוני הילודה של 2021 נראה עלייה במספר הלידות".
מנגד, פרופ' שיינר לא צופה עלייה גדולה כל כך בילודה בשנים הקרובות. "כשיש מלחמות יש בייבי בום, כי זה משהו קצר ויש עניינים פסיכולוגיים ומשמעות החיים וחיינו לאן, והקורונה זו מגפה, ה משהו ארוך שלא נתקלנו בו".
"מוקדם עוד לדבר על בייבי בום, כי הקורונה כאן והיא בינתיים לא מראה סימנים שהיא הולכת", הוסיף. "ראינו בייבי בום אחרי הסגר הראשון כי היה משטר של מגפה, אבל אחרי הסגרים הבאים והגלים זה הפך לשגרה. צריך לזכור שלשגרה לצד הקורונה יש גם נטל כלכלי, לגדל ילד זה לא זול, ולדעתי זה משפיע על כל המגזרים, בוודאי על מעמד הביניים".
גם ד"ר נגר-רון סבורה שלא יהיה בייבי בום, אבל כן שתהיה עלייה בילודה שתאזן את המצב. "תמיד אחרי מלחמה או תקופות קשות המנגנונים החברתיים יודעים לתקן את חוסר האיזון, ואני מניחה שנראה את הפיצוי הזה ונראה עלייה. זו מגמה שמתחילים כבר לראות אותה. אין לנו מספיק נתונים כדי לדעת אם הקורונה תרמה לעלייה, אבל אני משערת שאנחנו נמשיך לראות עלייה".
