למרות האכזריות של הכיבוש, אין להתבייש בכך שאנו, העם הפלסטיני, למדנו רבות מהחיכוך עם החברה הישראלית. המשטר הדמוקרטי שנועד לציבור היהודי היה מקור השראה ומודל לחיקוי ליום שבו יתממש חלום הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית. החיכוך עם ישראלים נמצא כמעט בכל תחום: במפעלים ובבתי החרושת, באתרי הבנייה, בשווקים, בבתי הכלא, בזירות העימותים וכו'. אלה העניקו לפלסטינים הזדמנות להטמיע שיעורים ולקחים על דרך המשל "חכם לומד מאויביו יותר מכפי שלומד טיפש מחבריו". בנקודת זמן כלשהי היה דינו של המודל הזה להישרט ולהיפגע, מאחר שלא ניתן לשמור לאורך זמן על נורמות של חיים דמוקרטיים בחברה המתבוססת בבוץ הכיבוש עם אחר.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• להידבר זה חשוב, אבל לא כמו תיקון מערכת המשפט
• ליכודניקים, הדיחו את נתניהו
• רק לא חוקה
• על ניצחון המחאה חתום אדם שפרש לפני 17 שנה
בצל המחאות נגד ההפיכה המשטרית, שני השרים הבולטים בממשלה הנוכחית – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - משלחים חיצי רעל לכל הכיוונים. בן גביר כלפי פנים, בעיקר לעבר ציבור המוחים, וסמוטריץ' כלפי חוץ, לעם הפלסטיני, שלקיומו הוא מתכחש ושנחשב בעיניו להמצאה בת פחות מ-100 שנה. הצהרותיהם ממחישות את הקשר בין מה שמתחולל בזירה הפנים-ישראלית לבין הכיבוש. נהוג להסתכל על שני אלה כקיצוניים, אולם בכל הקשור לפלסטינים ולזכויותיהם, מתיישרים עם סמוטריץ' ובן גביר גם פוליטיקאים ישראלים הנמנים עם מה שמכונה "מרכז-שמאל".
בני גנץ סיפק לכך דוגמה טובה כשהתייחס ליוזמת ביטול חוק ההתנתקות. באופן רשמי הוא התנגד לה, אבל דבריו הבהירו שהוא בעל השקפת עולם שאינה מנוגדת במהותה לקו המתגרה שראשי הימין הקיצוני מצהירים עליו בראש חוצות. גנץ הביע הזדהות עם המניעים של מצדדי הצעת החוק ואמר שהיא "באה ממקום אותנטי וכואב", וכי הוא מאמין בחשיבות ההתנחלויות בצפון הגדה. את דבריו הוא תיבל בקלישאות נבובות על הצורך לחיות לצד הפלסטינים.
אגב, שני חבריו למפלגתו, גדען סער וזאב אלקין, הצביעו בעד החוק, מה שמעיד על כך שאמנם קווים חדים וברורים מפרידים בין הקואליציה והאופוזיציה כשמדובר בעניינים הנוגעים לחברה היהודית, אולם אלה נמחקים ככל שהדבר תלוי בשלילת זכויותיו של העם הפלסטיני ובהנצחת הכיבוש. באישור החוק מפירה ישראל את ההתחייבות של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון לנשיא האמריקני דאז ג'ורג' וו בוש. היא עושה זאת באופן פרו-אקטיבי ומוצהר בזמן שהרשות הפלסטינית הרופסת מביעה סיפוק מול הודעות כוזבות וצבועות של הממשל בוושינגטון ושל מדינות המערב.
סמוטריץ' בפריז: "אין דבר כזה עם פלסטיני"
סמוטריץ' ובן גביר מבטאים בפומבי ובגסות את מה ששוכן בסתר ליבם של הרוב המכריע של הפוליטיקאים הישראלים ממחנה ה"מרכז-שמאל". גישתם לשלום עם הפלסטינים מונעת מכורח מציאות שמאלצת אותם לחפש דרכים ונוסחאות לחיות לצד מיליוני האורחים האקראיים הנקראים פלסטינים, עד שייווצרו התנאים הנוחים שיאפשרו את גירושם או הקמת מדינה חלופית מעבר לירדן.
ע'אזי אבו ג'יאבלסמוטריץ' אומר כי העם הפלסטיני אינו זקוק להכרתו בו כעם. הוא נולד בהתנחלות חיספין שברמת הגולן, חלק כבוש מאדמת סוריה, וגדל בבית אל, אדמה פלסטינית כבושה. אין לטעות ולהגדיר אותו כעשב שוטה; הוא יציר טבעי של חברה שממשיכה לעצום את עיניה וממאנת לראות את הברית הבלתי קדושה בין עבריינות, שחיתות וקיצוניות פוליטית. כל הדרכים מובילות לכיבוש. מר סמוטריץ', העם הפלסטיני חי וקיים על ארצו על אפך וחמתך. נורמליזציה עם מדינות ערב לא תציל את ישראל מהקללה של העם הפלסטיני ולא תוביל לשלום כל עוד נמשך הכיבוש. חדלו לטמון את הראש בחול. ההתכחשות למציאות לא תביא לשינויה או להיעלמותה.
לאבו מאזן ייאמר - העם הפלסטיני העניק לך מנדט ליישם את התוכנית שלך בדרכך ולהביא לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית. אולם אין כל סיכוי שישראל תבוא לקראתך ותיענה לתחנוניך ולתפילותיך לשלום. למה אתה ממתין? עד שיבוא היום ויגיעו נציגי סמוטריץ' ובן גביר לווילה שלך ברמאללה, יעמיסו אותך ואת בני משפחתך על מטלטליכם ויזרקו אתכם מעבד לירדן? תם העידן שבו ציירה ישראל את עצמה כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. היא דוהרת במהירות לכיוון של מחשכים המעמידים אותה בראש רשימת המדינות הסוררות בעולם.
- ע'אזי אבו ג'יאב הוא פעיל פוליטי פלסטיני, ומתרגם וכותב בצוות אופק מבית מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
